לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

רבה של מוסקבה בן 70


מאת: נח זבולוני
פורסם: חרות | חרות - עמוד פנימי (עמוד 4) - 11/05/1964 (יום שני)
מיון מהיר:
מאמר
1964
רבה של מוסקבה, הרב יהודה לייב לוין, חגג לפני זמן מה את יובלו ה-70. היהדות העולמית כולה "השתתפה" בחגיגה זו. רבנים, וראשי ציבור שלחו מברקים, מדינת ישראל השתתפה בפועל ע"י שגרירה במוסקבה מר יוסף תקוע, וצוות שגרירות הישראלית במוסקבה.

רבה הראשי של מוסקבה, הממלא את מקומו של הרב שלמה שלייפר ז"ל, יש לו יחוס של גדול בתורה ויראת שמים, ואף יחוס אבות, הממשיך את שושלת הדורות של רבנים וגדולי הוראה ברוסיה.


הצלחנו לקבל כמה פרטים ביאוגרפיים מתולדות חייו של הרב יהודה לייב לוין, ולרגל יובלו ה-70 נפרסם טפח מפעולותיו הרבות בשטח הדת בקרב אחינו ברוסיה הסובייטית.

הרב יהודה לייב לוין הינו מצאצאי הגאון רפי רפאל הכהן, אב"ד דהמבורג, מחבר הנספר הנודע "תורת יקותיאל". הוא נולד בתרנ"ד בעיר ניקופול פלך יקטרינוסוב אשר באוקראינה, גם סבו שימש ברבנות וכדיין אצל הגאון בעל "פתחי תשובה" וגם אצל הגאון המלבי"ם ז"ל. אביו של הרב יהודה לייב לוין היה רב בוקטרינוסלב, כרבנים ראשיים בעיר זו שימשו הרב פנחס גליין והרב לוויך (יצחק) שניאורזון, אביו של האדמו"ר מליובביץ דהיום. אחרי פטירת אביו, נסע בשנת תרס"ה לקובנה ולמד בישיבת "כנסת בית ישראל" אצל הגאון ה"ה ר' ברוך דב לייבוביץ, עד שנת תרע"ד.

בישיבה הוחזק על חשבון קרובו, גם הוא מצאצאי "תורת יקותיאל" הנדיב הידוע ברוסיה, רבי משה כרפס ששימש כפרנס קהילת יקטרונוסלב. מר כרפס הינו אחד משלושת מייסדי הטכניון בחיפה לפני 50 שנה ומגואלי אדמת תל-אביב. ב-1916 "הלווה" לצ'לנוב מיליון רובל לצרכי ההסתדרות הציונית לשם הכנת הצהרת בלפור.

הרב לוין השתלם בסמינר העברי למורים שיסד הרב גלמן.

בתפר"ג נבחר לרבה של גרישונו, פלך יקטרינוסלב, ושם כיהן ברבנות עד שנת 1941, שבה הועברו תושבי העיר עם רבם לאוזבקיסטן, עד לאחר גמר המלחמה.

בשנת תש"ח נבחר לרבה של דניפרופטפרובסק (משנת 1926 נקראת יקינוסלב בשם זה). עד סף השואה היו בעיר זו מאה אלף יהודים מתוך אוכלוסיה של חצי מיליון נפש.

55 אלף היהודים שנשארו בעיר הושמדו ע"י הנאצים. לאחר המלחמה שוב נתלקטו בעיר זו כשתי רבבות יהודים.

בשנים תשי"ד - תשט"ז שוב עבר הרב לוין לעיר גרישינו (כדי להיות יחד עם שתי בנותיו. האחת רופאה והשניה מהנדסת. ומעשה בבית הרופאה - שבאה לשאול שאלה אצל אביה, מה לעשות ביום הכיפורים שבו היא תורנית ועליה לפי תקנות בית החולים, לטעום מן המאכלים המבושלים, הניתנים לחולים ...)

בתשט"ז נקרא ע"י רבה של מוסקבה דאז, הרב שלמה שלייפר לעמוד בראש ישיבת "קול יעקב" (על שם סבה של אשת הרב שלייפר הראשונה, הרב יצחק יעקב ריינס) במוסקבה. והוא עובר לבירת ברית המועצות.

לאחר מות הרב שלייפר בתשי"ז, נבחר ע"י "מועצת העשרים" ("דוואטצאטקה") של בית הכנסת הגדול במוסקבה, ואושר ע"י "הסובייט לעניני הפולחנות" כרבה של מוסקבה, יחד עם זאת הוא המשיך לכהן כראש הישיבה (בתחילה היו בה כ-20 תלמידים ועתה רק אחד או שניים ...)

תכנית הלימודים בישיבה הייתה רחבה ולמדו בה גמרא, משנה, חומש תנ"ך, שחיטה, מילה, כתיבת סת"ם, תולדות האומה ותורת היהדות, כהודעת הרב לוין ב "זיוניסט רקורד" של יוהנסבורג, בסוף 1957. מכיוון שרוב התלמידים היו מגרוזיה (שאינם נזקקים לאידיש ויודעים עברית), היו הלימודים בישיבה בעברית.

צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By Click for details


חרות חרות - עמוד פנימי 1964

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: Denezhnyy per. 16, מוסקבה, רוסיה (לשעבר רחוב וסנינה - Uliza Vesnina 16 - שגרירות ישראל בשנות ה-60) | Bolshoy Spasoglinishchevskiy per., 10, מוסקבה, רוסיה (בית הכנסת שבראשו עמד הרב יהודה לייב לוין) (בית הכנסת כורל)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.