לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

יצחק ילין - עתונאי בן 15

(לזכרו)


מאת: נח זבולוני
פורסם: חרות | חרות - עמוד פנימי (עמוד 4) - 19/05/1964 (יום שלישי)
מיון מהיר:
בן 15 שנה היה יצחק יעקב ילין כאשר הוציא מתחת ידו את עתונו הראשון. בחור ישיבה היה אז ואת העיתון כתב ביד, עם ניירות-העתקה, ואף הפיץ במכירה 17 עותקים. היה במעשה מוקדם זה משום סמל לדמותו המופלאה, לאישיותו הרב-גוונית, לשילוב הנדיר שנתגלם בו של איש המחשבה עם איש המעשה, איש המוסר עם איש היצירה, איש הציבור שעם היהלכו תמיד ברשות הציבור נשאר גם תמיד בחינת יחיד המהלך ברשות הרבים.

תכונות אנושיות יקרות נתמזגו ביחיד זה, שהילך משך ששים שנה כדמות ידועה ומקובלת בציבור הירושלמי:

איש האמת היה, שנאבק עליה, ויהיה המאבק קשה כאשר יהיה. איש שיחס חשיבות לאמיתות קטנות כמו לגדולות ולא היה מוכן להתפשר על חשבונן, על אחת כמה וכמה לא מטעמים של נוחיות אישית. לא בכדי לא "הכילה" אותו שום מפלגה והוא לא יכול "לצמצם" עצמו לשום מפלגה.

אציל נפש היה, אוהב הבריות ומקרבן, ומשום כך אהוב עליהן, מליץ יושר לכל אדם. רואה תמיד בכל אדם את ניצוץ הטוב שבו ומוצא תמיד את צד הזכות בכל מעשה ומעשה שלו. מעולם לא השיב ריקם פני איש שפנה אליו לעזרה ולא המתין להכרת תודה על העזרה שהושיט ביד נדיבה.

מצניע לכת, אוהב שלום ורודף שלום, שקול ומדוד בדיבורו ובהליכותיו, תמיד מקרין על סביבותיו אוירה של שלווה ושל ישוב הדעת, של הגיון בריא ורוח טובה. תמיד נמצא אצלו אדם שבא ליטול עצה מפיו, בין בענינים שבתורה ובהלכה, בין בעניני שבין אדם לחברו ואף בעניני שבין אדם לעצמו ולבני ביתו.

איש האשכולות, למדן ובקיא, חריף בשכלו, מעמיק ומחדש, הוגה דעות.

אפילו ניחן בקול ערב ובידיעה מדוקדקת של טעמי המקרא, התפרסם כקורא בתורה והנחיל בקריאתו הנאה רבה, משך שנים רבות, לכל מתפללי בית הכנסת בקרית משה, בו קרא גם, משך ארבע עשרות שנים כמעט, שיעורים בתלמוד.

בעל מרץ נדיר היה, בעל יוזמה ומעוף, רחב אופקים, איש המעש והיצירה, חרוץ שלא נשא כי תלך רגע בחייו לבטלה, בבלי מעש.

חלוץ העיתונות

ואכן, כל חייו של יצחק יעקב ילין היו גדושי מעש. מחלוצי העיתונות העברית בירושלים היה. עודנו עלם צעיר לימים והקהל הירושלמי כבר הכירו ממאמריו האמיצים ב "חבצלת".

בהיותו בן 24, בשנת תר"ע יסד את "מוריה", שהופיע משך שש שנים, תחילה כשבועון ואחר כעיתון יומי בתוספת שבועון לשבת, עבור חו"ל. י. י. ילין לא רק ערך את העתון, כמעט יחידי כתב הוא את כולו, מן המאמר הראשי ועד הכרוניקה; וכה רענן ומלא חיים היה סגנונו וכה קולעת ורבת שאר רוח דרך כתיבתו שאמר עליו החכם והסופר ר' יחיאל מיכל פינס: "זהו סוקולוב ירושלמי".

"מוריה" נסגר על ידי השלטונות התורכיים, בתוך מלחמת העולם הראשונה. יצחק יעקב ילין הוציא אז לאור חוברות "לפי שעה" ו- "בענייני דיומא", למעשה עיתון, שעסקו בשאלות השעה. אף בימיו הקשים ביותר, בהיותו גולה עלום שם בפתח תקוה בימי המלחמה, הוציא שם בהקטוגרף [סוג של מכונת צילום - א.ז.] עלון ידיעות על מהלך הקרבות. אחרי המלחמה ייסד וערך, יחד עם מר ישראל בר-זכאי כמוציא לאור, את השבועון "הד העם". בתרפ"ז הצטרף כחבר למערכת "דואר היום", שהוצא לאור ע"י ה' איתמר בן אבי וה' אברהם אלמליח, וכתב בו יום-יום את שני המאמרים הראשיים מענייני דיומא ועוד מאמרים על נושאים שונים בפנים הגליון. לפעמים עד חמישה מאמרים ביום.

מבית אביו ירש יצחק יעקב ילין ידיעות עמוקות בתורה, במסורת התנ"ך ובדקדוק השפה העברית. בכוחות עצמו העמיק הוא ושיכלל ידיעות אלה עד שנחשב לאחד המדקדקים החשובים משך תקופה ארוכה. חיבר שני ספרים ללימוד הדקדוק - האחד לתורת הניקוד והשני לתורת הפעלים - והכין לדפוס ספרי מחקר יסודיים על "הדקדוק במשנה ובהלכה" ו- "שפה ודקדוק התלמוד".

עוד בילדותו, בהיותו בחדר ב- "תלמוד תורה", נתגלה כשרונו הספרותי. אז ניסה כוחו בפרוזה ובחרוזים. מאוחר יותר פירסם בעתונים השונים סיפורים מהווי ירושלים. הכין לדפוס את הספר "אבותינו", מחיי הדור הקודם בירושלים, וסיפורים וזכרונות על רק חיי הדור הישן ותקופת מלחמת העולם הראשונה.

יצחק יעקב ילין היה מורה מצויין ומחנך חנון. חמישים שנה כמעט שקד על הוראת העברית, ביחוד דקדוק וסגנון, וכן חשבון, בתלמוד תורה "עץ חיים".
הקים דורות של אלפי תלמידים מעריצים, הפזורים בכל רחבי הארץ ואשר רבים רבים מהם, כל ידיעתם בעברית ממנו באה להם. ואכן, על זכותו זו, זכות הנהגתה של הוראת הלשון העבירת בתלמודי התורה, דבר שעלה לו במאבק קשה ועקשני, מאבק של חירוף נפש, נגד הקנאים - הוענק לו אשתקד אות הראשונים במסגרת "שנת הראשונים".

יצחק יעקב ילין, יליד ירושלים ומיקיריה-נאמניה, היה אחד מבוני העיר החדשה, ממקימי שכונת קרית משה שבחלקה המערבי ומיסדו ומטפחו של בית הכנסת הנאה שבשכונה.

איש גדול לבב ורב פעלים היה יצחק יעקב ילין. וכגודל פועלו - כן צניעות הליכותיו. אדם שלם היה - שלם עם עצמו, שלם עם המקום, שלם עם הבריות. הנה על שום מה כל שלמים היו עימו כל יודעיו, הנה על שום מה כה גדול הכאב על כי הלך מאיתנו, והוא עודנו שופע כוחות יצירה.

בנו מיכה ילין, מפעילי התנועה והסתדרות העובדים הלאומית בירושלים, היה ממפקדי הארגון הצבאי הלאומי בירושלים, עם הצטרפותו לאצ"ל של מיכה מסר הרב ילין חדר מביתו, ששימש כמחסן נשק של הארגון הצבאי הלאומי בבירה. הרב ילין היה חדור רוח לאומית וכל פעולה של המחתרת העברית מצאה הד חם בליבו ובנפשו.

צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By Click for details


חרות חרות - עמוד פנימי 1964

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: רחוב יפו 115, ירושלים (ישיבת עץ חיים) | רחוב קוסובסקי 14, ירושלים (בית הכנסת אוהל יצחק - קרית משה)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.