לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

הפלסטינים יכולים לחכות. משיח לא!


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עכשיו (עמוד 11) - 27/01/1992 (יום שני)
במקביל למאבקו בתוכנית האוטונומיה, ממשיך הרבי מלובוויטש במאמציו לקרב את ביאת המשיח. אגב, חסידיו מאמינים שמגע ידיו בחפצים שונים מביא ברכה ומגן על מחזיקיהם. יש להם הוכחות.

האדמו"ר מלובאוויטש, הרב מנחם מנדל שניאורסון, נוקט כל אמצעי אפשרי כדי להחיש את ביאת המשיח עכשיו.

אחת הדרכים לכך, והידועה ביותר, היא חלוקת דולרים לבאים אליו להתוועדות. בחלוקה זו, אומר הרבי, יש משום מתן צדקה, שתזרז את ביאת המשיח במהרה בימינו.

לאחרונה מצא, או המציא האדמו"ר דרך נוספת לקירוב ביאת המשיח, וקרא לצאן מרעיתו להירתם לה. מדובר בתליית "סגולה" מעל מיטות היולדות בבתי-חולים, יהודיים ולא יהודיים. ה"סגולה" מקילה על היולדת, מעודדת מצוות פרו-ורבו בישראל ובתפוצות, ואז "בנערינו ובזקנינו נלך לקבל את פני המשיח".

יש לציין כי "הסגולה" הזאת אינה מקורית וחדשה, אלא היא "פיתוח" של נוהג שהיה קיים בקרב תושבי הישוב הישן בירושלים, וקיים גם כיום – לתלות דף של פרק מתהילים, אחד מ-15 "שירי המעלות", בצירוף דברים מן ה "זהר" הקדוש, כשקמיע השומר על היולדת ועל הוולד כאחד, וגם מקל את מעשה הלידה. בנוסף – מאמינים הנוהגים כך – וולד היוצא מבטל אימו, והוא מוקף משעתו הראשונה בדברי קדושה וטהרה, יזכה לתורה, חופה ומעשים טובים, אמן וכן יהי רצון.

מכוח הסיסמא של לובאוויטש, "ופרצת", שולח הרבי את אנשיו לכל בתי החולים, יהודיים ולא יהודיים, להסביר ולשכנע בדברי נועם שירשו לתלות מעל מיטות היולדות את "שיר המעלות" ...

דולר שאינו שוחד

סכום הדולרים אותם מחלק הרבי למשחרים לפתחו, כסגולה לביאת המשיח, משתנה על פי הנסיבות. כל אחד מן הבאים לחצרו אמנם מקבל מידי הרבי שטר של דולר, אך ישנם יוצאים מן הכלל, אח"מ, להם הם מוסיף דולר, ולפעמים אפילו שניים. טכס חלוקת הדולרים זוכה לעיתים קרובות להיות מונצח ע"י תחנות טלוויזיה.

מספרים כי לא מכבר, כאשר הגיעו עובדי צוות הטלוויזיה של רשת סי.אן.אן [CNN] לצלם את מעמד החלוקה, וכדי למנוע מהם קנאה ועלבון, חילק הרבי גם לכל אחד מהם דולר. אלא שאנשי סי.אן.אן סירבו לקבל את הכסף, באומרם שהוא עלול להתפס כשוחד. על כך השיבו אנשיו של הרבי, כי הדולר אינו מיועד לכיסיהם, וכי הם אמורים לשמש "שליחי דרבנן", ולתת את הדולרים שקיבלו, לצדקה. אנשי הטלוויזיה עמדו בסירובם, עד שקם הרבי ממושבו ואמר לסרבנים: "אם בקבלת הדולר יש משום עבירת שוחד, אני נוטל אותה על חשבוני" ...

אגב, באותו מעמד נשמטה הכיפה מראש של אחד מאנשי הצוות, ומישהו מאנשי הרב הרימה וביקש להדקה לראשו. אמר לו הרב: "הרי הוא אינו יהודי, אז למה הוא צריך כיפה?"

לכל אחד מן הנוסעים בשליחותו של הרבי להפיץ את הרעיון חב"ד. בברה"מ, העניק הרב דולר נוסף, שינתן שם כצדקה ליהודים, "ובבקשה, אל תמירו את הדולרים בשוק השחור", היתרה בהם.

המשימה של ח"כ דיין

כשהגיע לא מכבר הח"כ אלי דיין (העבודה) אל חצרו של הרבי, בעת מעמד חלוקת הדולרים, שאל אותו לדעתו על ועידת השלום במדריד. ענה לו הרבי: "בשורות טובות והצלחה רבה", וביקש מהח"כ להשתדל ככל יכולתו, שהכנסת תמלא תפקידה העיקרי. ומהו זה, לפי תפיסתו של הרבי? – להכניס את כל עמך בני ישראל תחת כנפי השכינה. לדעת הרבי, אם אין חברי הכנסת מכל המפלגות מודעים לייעודם הזה – הרי הוא, האדמו"ר, מצפה מח"כ דיין שייקח על עצמו להזכיר להם את תפקידם. וכחיזוק להצלחת השליחות, הוסיף לו, לדיין, דולר ...

כשהציגו לפני הרב את מפכ"ל המשטרה, יעקוב טרנר, אמר לו הרבי: "יהיה רצון שיהיה בישראל משטר אשר בו לא יצטרכו את שמירת המשטרה, והיא תתקיים רק בשביל היופי להראות לאומות העולם שיש גם למדינת ישראל משטרה". גם לו הוסיף הרב דולר שני. המפכ"ל טרנר מצידו ברך את הרבי באריכות ימים ושנים, ואז הוסיף והעניק לו זה דולר נוסף, שלישי, עבור רעייתו, ואמר: "זה בזכות השותפות שלה עם הבעל בכל העניינים הטובים", ואיחל להם שילכו מחיל אל חיל. גם איש הביטחון שליווה את המפכ"ל לא יצא בידיים ריקות. גם לו העניק האדמו"ר דולר בעבור השמירה המעולה.

נגד רעידות-אדמה

לחלוקת הדולרים בחצר הרבי מלובביטש יש סגולה נוספת, והיא: מניעת רעידות אדמה ... כך לפחות קבעו ה "גיאולוגים" של חב"ד, לאור הפרסום, כי בארץ עלולה להתרחש רעידת אדמה בעתיד. כדי למנוע את האסון, אומרים אנשי חב"ד, יש לקבוע בכותלי הבתים קופות צדקה, ולשלשל לתוכן מדי יום ביומו מטבעות. בשבתות וחגים אסור, כמובן, אך במוצאי השבת והחג מותר גם מותר. הקופות יקדשו את הבית, יוסיפו לו יציבות, ויפיגו את סכנת רעידת האדמה.

גם למשקה שהרבי מחלק לחסידיו יש סגולה מיוחדת, השומרת מפני מחבלים.
את ההוכחה הניצחת לכך מספק אחד משליחי הרב, שהגיעו לא מכבר לישיבת "תורת אמת" שבירושלים, במכתב ששלח לרבי, וזה לשונו:
"בשבת קודש, פרשת "חיי שרה", הלכתי, על פי הוראת האדמו"ר, לבקר בבית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, וכן לרחבת הכותל המערבי, לחלק שם את המשקה לבאים להתוועדות. לאחר גמר ה "קידוש" בבית-הכנסת, ולאחר ההתוועדות שנמשכה עד קרוב לשקיעת החמה, נשאר בידי מעט מן המשקה של הרבי. חלק ממנו שתיתי תוך כדי ההבדלה, עם צאת השבת, והיתר נותר בידי.
לאחר תפילת "מעריב" הלכתי עם חברי לביתו שבירושלים המערבית. הלכנו דרך השוק, שהיה שומם מאדם, ולפתע ראינו חמישה צעירים ערבים. כדי שלא להיתקל בהם, הצעתי לידיד ללכת דרך הרובע היהודי, אלא שידיד דחה את ההצעה, והמשכנו ללכת ברחוב השוק לפתע נעמד אחד הערבים ליד כותל בית, בעוד חבריו המשיכו ללכת לדרכם. כשעברנו על פני הערבי הבודד, השמיע לפתע צעקה וקרא לחבריו. אלה חזרו לאחור והחלו מכים בנו. ידידי נפצע והחל לצעוק, ואז נבהלו הערבים ופתחו במנוסה, אך גם ממרחק המשיכו להשליך עלינו אבנים. אז הוצאתי את בקבוק המשקה שהיה חבוי מתחת למעילים, ושפכתי אותו על הערבים. להפתעתי הרבה שמטו הערבים את האבנים מידיהם והתפזרו לכל רוח. אין ספק כי בזכות המשקה של האדמו"ר ניצלו חיינו".

עגנון, שלונסקי, זלדה

הרבי מלובאוויטש הביע בהזדמנויות שונות את דעתו על סופרים ומשוררים עבריים, כש"י עגנון, שלונסקי וזלדה. על עגנון אמר, שהוא נוטה למצוא בסגנונו קורטוב של סארקאזם בנושאי מצוות וכיוצא בהן, אך עם זאת הרבה לשבחו, וקבע שאין להשוותו, מבחינת יחסו אל הדת היהודית, לאברהם שלונסקי. אגב כך גילה, כי הוא למד עם שלונסקי ב "חדר" אחד.

על המשוררת זלדה שניאורסון-מישקובסקי, שהייתה בת דודו, סיפר כי הוא זוכר את היום שבו נולדה; יום אחד חזר הביתה מן ה "חדר", וראה על השולחן "דבר משונה": זו היתה תינוקת שנולדה שעות מספר לפני כן בבית, ושמה בישראל נקרא זלדה ...

תרגום ליידיש

[תרגום ליידיש של הכתבה כפי שהופיע בעיתון "אונזער ווארט"]
די ברכה פון רבין האט זיי געראטעוועט

מקור הכתבה

[המקור כפי שנשלח ע"י נח זבולוני]

האדמו"ר מליובאוויץ הרב מנחם מנדיל שניאורסון נוקט בכל האמצעים הבאים לידו, ואינו בוחל באף אחד מהם, על מנת להחיש את ביאת המשיח "עכשיו" ...

הדרכים הן מרובות ואחת מהן החדישה ביותר, חלוקת הדולרים לבאים להתוודעות אצלו. בחלוקה זו אומר הרבי יש משום מתן צדקה שתגרום לביאת המשיח במהרה בימינו אנו.
נוסף לדרך זו מצא האדמו"ר סגולה נוספת לביאת המשיח והחל במבצע שעליו הרחיב את הדיבור, וקורא לצאן מרעיתו להירתם במשימה זו והיא לתלות בבתי חולים יהודיים ולא יהודיים בחדרי הלידה את הסגולה שגם מקילה על היולדת וכן מרבה פרו ורבו בישראל ובתפוצות ואז "בנערינו ובזקננו נלך לקבל את פני המשיח".

המבצע מסתמך על נוהג קדום שיהודי הישוב הישן בירושלים מקיימים אותו גם כיום, לתלות פרקי תהילים, אחד מ-15 "שיר המעלות" בצירוף דברים מן "הזוהר" הקדוש כקמיע השומר על היולדת והוולד כאחד. גם מקל על הלידה גופא, נוסף לזה כאשר הוולד יוצא מבטן אמו מיד יהיה מוקף בדברי קדושה וטהרה ויזכה לחופה ומעשים טובים אמן כן יהא רצון ... וזה גם תואם עם הסיסמה של ליובאוויץ "ופרצת". הרבי דורש מאנשים לפנות לכל בתי החולים יהודים ולא יהודים ולהסביר ולשכנע בדברי נועם להרשות לתלות את ה "שיר המעלות" ...

סגולה נוספת שהזכרנו היא חלוקת הדולרים לביאת המשיח, שהרבי מקיים לבאים אליו להתוועדות הוא מחלק לכל אחד ואחד דולר, ישנם גם יוצאים מן הכלל במיוחד "אח"מ" (אנשים חשובים מאוד) הוא מוסיף דולר ולפעמים גם שניים.

בעת חלוקת הדולרים שורצים אנשי הטלוויזיה מכל התכנות במקום האירוע, ובהקשר זה קרו גם כמה קוריוזים שעליהם נספר ברשימה זו. היה זה כאשר הגיע צוות הטלוויזיה של רשת סי. נ. נ. ועמד להסריט את החלוקה. הרב בכדי שלא להעליב את אנשי הצוות חילק גם להם לכל אחד דולר. הכתבים סרבו לקבל באומרם שזה בלתי מוסרי לקחת כסף הגובל עם אבקת שוחד ... כשאנשי הפמליה של הרבי הסבירו לאנשי הטלוויזיה שהדולר שניתן להם הוא לא עבורם אלא הם שליחי דרבנן והם יתנו אותם לצדקה, אבל הם בשלהם וסרבו לקבל. הרב ששמע לדו-שיח קמ ואמר: באם בקבלת הדולר יש משום עבירת שוחד הוא לוקח אותה על חשבונו ... באותו מקרה נשמטה הכיפה מראשו של אחד מאנשי הצוות ואחד מאנשי הפמליה של הרב ניסה להדק את הסיכה על ראשו. אמר הרב: הרי הוא אינו יהודי ולמה הוא צריך כיפה?

לנוסעים בשליחותו להפיץ את רעיון חב"ד בברית המועצות, נתן הרב לכל אחד ואחד דולר נוסף עבור חלוקת צדקה בין יהודי ברית המועצות, וביקש מהשלוחים לא להמיר את הדולרים בשוק השחור ...

ח"כ אלי דיין (עבודה) בעת חלוקת הדולרים שאל את הרבי מה דעתו על ועידת השלום במדריד? ענה הרבי "בשורות טובות והצלחה רבה" וביקש מאלי דיין להשתדל עד כמה שידו מגעת להשתדל שהכנסת תמלא את תפקידה העיקרי והמיועד להכניס את כל עמך בני ישראל תחת כנפי השכינה ... כי לפי דעתו של הרבי זה תפקידה של הכנסת ולכן באם אין מודעות זו אצל חברי הכנסת מכל המפלגות, מבקש האדמו"ר שאלי דיין יקח עליו את המשימה ויפרסם ברבים את תפקידה, והוסיף לו דולר להצלחת השליחות ...

כשהציגו לפני הרבי את מפכ"ל המשטרה יעקב טרנר אמר הרבי יהי רצון שיהיה משטר בישראל שלא יצטרכו את השמירה של המשטרה ורק בשביל היופי להראות לאומות העולם שיש גם למדינת ישראל משטרה ... והוסיף לו דולר בשביל כל השוטרים שיהיו למופת ולתפארת לכל ארצות תבל. כאשר טרנר ברך את הרבי באריכות ימים ושנים נתן לו הרבי עוד דולר אחד עבור רעייתו ואמר בגלל השותפות עם הבעל בכל העניינים הטובים ואיחל להם שילכו מחיל אל חיל ... גם לאיש הבטחון שבא בלויית טרנר נתן האדמו"ר דולר עבור השמירה המעולה ...

כשהציגו לפני הרבי את ראש ישיבת רמת הגולן, אמר שיהיה "רמה" וגם "גולן" שניהם יחד באופן טוב מאוד.

לחלוקת הדולרים ישנה סגולה נוספת והיא מונעת רעידות אדמה ... זאת קבעו ה "גיאולוגים" של חב"ד, בהקשר לפרסום כי בארץ עלולה להיות רעידת אדמה. ובכדי למנוע אותה אומרים אנשי חב"ד יש לקבוע בכתלי הבית קופת צדקה ולשלש בתוכה מדי יום ביומו, כמובן מחוץ לשבתות וחגים, כי אפשר לעשות זאת במוצאי השבת ובמוצאי החג. קופות אלו יקדשו את הבית ויוסיפו יציבות בבית ויפיגו את החששות מפני רעידת אדמה.

גם המשקה שהרבי מחלק לחסידיו יש בו משום סגולה מיוחדת השומרת מפני מחבלים, ומעשה שהיה כך היה ... אחד מן השלוחים של הרב שבאו לישראל לישיבת "תורת אמת" בירושלים מספר במכתב ששלח לרבי את מה שקרה לו: השליח הלך בשבת קודש פרשת חיי שרה על פי הוראת האדמו"ר לבקר בבית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה ולכותל המערבי, לחלק שם את המשקה שקיבלו מהרבי לחלק לבאים להתוועדות ליד הכותל. אחרי גמר ה "קידוש" בבית-הכנסת "צמח צדק" וההתוועדות שנמשכה קרוב לשקיעת החמה, נשאר קצת מן המשקה שהרבי אמר לשתות אותו עם צאת השבת להבדלה. אחרי תפילת מעריב במוצאי השבת הלך השליח עם חברו הביתה לירושלים המערבית והם ניסו ללכת דרך השוק הערבי שבזמן זה הינו ריק מאדם, והנה לפניהם חמישה ערבים מסתובבים. בכדי לא להיפגש עימם אמר לחברו נלך דרך הרובע היהודי, אבל חברו דחה את ההצעה והם הלכו דרך השוק. לפתע נעמד אחד הערבים על יד כותל בית והשאר המשיכו ללכת לדרכם. כשעברו ליד מקום שעמדו השלוחים צעק הערבי ונתן סימן ליתר הערבים והם החלו להרביץ להם. הנפצע החל לצעוק והערבים התחילו לברוח, ולפתע חזרו ובמרחק שלושה מטרים ניסו לזרוק אבנים עליהם, ואז הוציא השליח את הבקבוק עם שאר המשקה ושפך עליהם, ולהפתעתם זרקו הערבים את האבנים והתפזרו לכל רוח, כי המשקה שימש להם כ "נשק" מועיל שהציל את חייהם ...

הערות על גירסת המקור: נח זבולוני בכותבו בציניות על קמעות סיים את המשפט ב: "אמן כן יהא רצון ...." כנראה שהעורך לא הבין את כוונתו, ושינה את המשפט ל: "אמן וכן יהא רצון." איך ו' חיבור אחת ו- 3 נקודות יכולות לשנות משמעותו של משפט ...
ומיד לאחר משפט זה, כתב רנ"ז: וזה גם תואם עם הסיסמה של ליובאוויץ "ופרצת" שלדעתי התכוון בבדיחות הדעת ליציאת הוולד מבטן אמו. מה שהפך על ידי עורך הכתבה ל: "מכוח הסיסמא של לובאוויטש, "ופרצת", שולח ... "

שלוש הנקודות (...) ממשיכות לכל אורכה של הכתבה המקורית, ומבטאת קצת את היחס שהיה לנח זבולוני למעשי "נסים" וקמיעות למיניהם, בכתבה המודפסת רובן הושמטו.

הערה: לא מצאתי את המקור לחלקה האחרון של הכתבה: "עגנון, שלונסקי, זלדה", ייתכן שחלק זה נוסף על ידי עורך המדור מכתבה אחרת של נח זבולוני.
- אלי זבולוני




© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עכשיו 1992
לחצו לפתיחת המסמך
מקור הידיעה מודפס במכונת כתיבה ע"י נח זבולוני.


לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: 770 Eastern Parkway, Crown Heights, Brooklyn, ניו יורק (מגורי הרבי מלובביץ’)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.