לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

במקום שהממשלה אינה נמצאת ... נמצאת הסוכנות


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עכשיו (עמוד 11) - 16/02/1992 (יום ראשון)
שעה שמשרד הקליטה הולך מדחי אל דחי בנושא עליו הוא מופקד, הולכת הסוכנות-היהודית ומרחיבה את תחומי פעולתה ותרומתה לקליטת העליה. אפילו העולים החדשים כבר יודעים את ההבדל שבין הממשלה לסוכנות.

לא כולם הופתעו מתוצאות סקר שפורסם לאחרונה, לפיהן אין הליכוד נהנה מרוב בקרב עולי ברה"מ. מסתבר כי הרבה ממה שחשבנו שחושבים העולים, איננו נכון, ואם היה נכון, הרי שהספיק להשתנות. כך, למשל, כבר ידוע כי עולי ברה"מ (או "חבר העמים") שינו דעתם לחלוטין על הקיבוצים, וכבר אינם רואים בהם עוד "קולחוזים". אדרבא, היקף תרומת הקיבוצים לקליטת העליה מברה"מ (ומאתיופיה), גדול בהרבה ממספרם היחסי של הקיבוצניקים באוכלוסיית המדינה, ועל הצלחת הקליטה הזאת, בהשוואה לקליטה בצורות ובמקומות אחרים, כבר נאמר הכל. והקיבוצים, מה לעשות, אינם מזוהים עם הליכוד דווקא.

אך מעט מדי נאמר על חלקה של הסוכנות היהודית בקליטת העליה. וכי איזה עניין יש לממשלה הנוכחית – שמשרד-הקליטה שלה הולך מדחי אל דחי בתחום הקליטה – לספר בשבחה של הסוכנות היהודית?

"בבית" בטאון הנהלת הסוכנות ועובדיה, וההסתדרות הציונית, מספק חלק מהמידע החסר.

כך מצאנו למדים, למשל, שהמחלקה להתיישבות של הסוכנות, בראשה עומד יחיאל לקט ("העבודה") הקימה ב- "חבל שלום", הרחק מן ההמון הסואן, 30 דונם חממות נסיוניות לגידול עגבניות. בוקר בוקר מוסעים לשם, לעבודתם, העולים ממרכז הקליטה של החבל, ובערב מוחזרים לבתיהם. ביסוד המבצע עומד רעיון הפוך לזה שהיה מקובל בשנות ה-50; קודם מנסים לעניין את העולים בעבודה חקלאית, ורק אם יצלח הנסיון, יקימו עבור העולים מגורי קבע בסמוך.

לאחר כמה חודשים של הרצת הנסיון, כבר ניתן לקבוע שהצליח. גנאדי, ברישה, איליה ויוליה, התאהבו בגידול העגבניות.הם, בעלי מקצועות חופשיים, שבאו מן העיר הגדולה בברה"מ, אינם מתלוננים על השמש היוקדת (בקיץ) ועל העבודה הגופנית הקשה. "היבול שהם מפיקים אינו נופל במאומה מהיבול של חקלאי ישראלי", מעיד המדריך החקלאי האחראי לפרויקט. ואמנם, העגבניות העומדות להבשיל בחממות של "חבל שלום" נראות כבנות תחרות לכל תוצאת חקלאית ישראלית, והן מיועדות לייצוא לאירופה.

1140 נפשות מתוך ה-9 אלפים המתגוררים כיום בתחומי המועצה האזורית "אשכול", הם עולים חדשים. אלדד גיסין, מנהל מרחב הנגב מטעם הסוכנות היהודית, מגלה כי המחלקה להתיישבות של הסוכנות עומדת להקים באזור ישובים חקלאיים, שיתבססו על עולים חדשים.

העולים במקום מצהירים כי בכוונתם לקשור את גורלם בחקלאות. מסתבר שגם התרבות והאמנות אינם חסרים להם; לאחר יום העבודה בחממות הם חוזרים לקרוואנים שלהם, אך אינם מתפרקדים על מיטותיהם, אלא לומדים עברית וידיעת הארץ, ובערבים ובלילות השבת נהנים מפעילות תרבותית וחברתית ערה, המתרחשת באולם התרבות האזורי בן 900 המקומות, אשר בסמוך לו מגרשי ספורט ובריכת שחיה.

רכז הקליטה במועצה האזורית "אשכול" מחמיא לעולם על חריצותם, ומעיד כי הם נקלטו היטב בכל יישובי החבל.

מאז ראשית 1190 נקלטו במגזר ההתיישבותי כולו ה-24 אלף עולים, מהם כ-4 אלפים עולים מאתיופיה. מעריכים כי עד סוף שנה זו ייקלטו 10 אלפים עולים נוספים בהתיישבות.

במחלקה להתיישבות של הסוכנות ממיינים את העולים המיועדים להתיישבות, וקרן מיוחדת מעניקה הלוואות ליזמים מביניהם,ומסייעת להם בהקמת תעשיה זעירה. כך הוקם, למשל, בכרם-שלום מפעל למקשים אלקטרוניים, בו עובדים עולים חדשים מהסביבה.

מנהל המחלקה, מרדכי קוסטרינסקי, מסר כי 95 פרוייקטים של תעשיה ומלאכה זעירה בישובים שונים נהנים מסיוע המחלקה.

104 רכזי קליטה

גם המחלקה לעליה בסוכנות, שבראשות אורי גורדון, אינה מסתפקת עוד בהבאת העולים ארצה, והיא מעורבת יותר ויותר גם בקליטתם. 104 רכזי קליטה שנבחרו בקפדנות, רובם דוברי רוסית, פועלים מטעם הסוכנות ליד הרשויות המקומיות, ומסייעים בארגון ועידוד הפעילות החברתית והתרבותית לעולים החדשים.

קלמן גרוסמן, מנכ"ל החטיבה לשילוב בקהילה, וסמנכ"ל המחלקה לעליה, אומר כי המחלקה כיסתה את כל מפת הארץ, והפכה גורם מכריע בסיוע לרשויות המקומיות במעשה הקליטה, לאחר שהתברר לסוכנות כי הנושא "נפל בין הכסאות" של משרדי הממשלה השונים. הזיווג בין הרשויות המקומיות לסוכנות היהודית עולה יפה ומניב תוצאות טובות, אולי משום שלממשלה אין כל חלק בפעילות הזאת ...

באמצעות 104 רכזי הקליטה שלה, הפרוסים בכל הארץ, מסייעת הסוכנות היהודית לאתר ולגייס מקרב רבבות מהנדסים עולים את המועמדים ל "פרוייקט 1000-מהנדסים". במסגרת פרוייקט זה, הממומן ע"י האוצר, ומתבצע ע"י קבוצת ההנדסה "ברן" – מהחברות המובילות בישראל בתחום התכנון ההנדסי – יעברו המשתתפים שייבחרו, קורס בן שנה להתאמה מקצועית של מהנדסים עולים לטכנולוגיה הישראלית, והכשרתם להשתלבות במשק הישראלי. קבוצת "ברק", וחברות הנדסיות נוספות השותפות בפרויקט, מתחייבות להעסיק את בוגרי הקורס במשך 3 שנים לפחות, מתוך תקווה כי במשך 4 שנות הפעלת התוכנית ייגדל הביקוש בארץ למהנדסים, עם מימושן של תכניות פיתוח שונות.

כ-200 מהנדסים כבר משתלמים, במסגרת הפרוייקט, בקורסי הכשרה בבאר-שבע, במכללה הטכנולוגית, ובמכללת עכו.

גם המפעל להנחלת הלשון שהקימה עליית-הנוער זוכר להצלחה. קיבוץ בארי שבדרום נבחר להיות חלוץ בפרוייקט. חברת נוער, בני עולים מברה"מ, מתגוררים בקיבוץ ולומדים עברית. כיתת הנוער העולה בבארי מונה 24 נערים ונערות, בכיתות ז'-ח', ש "נלקחו" ממשפחותיהם המתגוררות באיזור הדרום. "נלקחו" – משום שלא בנקל ניאותו ההורים להיענות למסע השכנוע של פעילי עליית הנוער, להתיר לילדיהם להתגורר וללמוד ב "קולחוז".

המדריך יוחאי, שלקח חלק במבצע גיוס הנערים, מספר כי רק לאחר שההורים הובאו לקיבוץ, התרשמו במו עיניהם, והשתתפו בפעולות ובחגיגות של הקיבוץ, השתכנעו כי השד אינו נורא כל כך, ואולי אפילו להיפך. משפחות הקיבוץ נרתמו למבצע ואימצו את הנערים העולים, וחברת הילדים פרשה עליהם חסותה.

פעילי הקליטה ברשויות המקומיות, שאינם מפליגים במחמאות לממשלה על חלקה בקליטה, אינם חוסכים במחמאות מן הסוכנות על פעילותה וסיועה בנושא זה. אברהם דקר, ראש המטה לקליטת העלייה בעירית ראשל"צ, המטפל בכ-15 אלף עולים, אומר: "אני לא רואה את הרשויות המקומיות מתפקדות בנושא הקליטה בלי עזרת הסוכנות. יש בינינו שיתוף פעולה יוצא מן הכלל". ומרדכי שפיגל, מ"מ ראש עירית חולון, המטופלת בכ-25 אלף עולים, מעיד: "הסוכנות נמצאת בכל פעולה שלנו".

אבל המפתיע ביותר הוא, שגם העולים החדשים עצמם כבר יודעים להבדיל בין הממשלה לסוכנות. כששואלים אותם מי מטפל בהם, הם אינם משיבים: הממשלה, או העיריה. הם אומרים מפורשות: "הסוכנות".

אולי כאן נעוץ הסבר חלקי לתוצאות המפתיעות של הסקר שהוזכר בתחילת הרשימה ...



© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עכשיו 1992

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: קיבוץ בארי, ישראל | מועצה אזורית אשכול, ישראל | רחוב המלך ג’ורג’ 48, ירושלים (הסוכנות היהודית - בית המוסדות הלאומיים)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.