לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

הלל שלם עם ברכה


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עכשיו (עמוד 11) - 31/05/1992 (יום ראשון)
מיון מהיר:
עכשיו
1992
"יום ירושלים" הוא החג החשוב ביותר בימינו, אולי יותר מחג העצמאות. כך, לפחות, בעיני הדתיים שאינם נטורי קרתא (אלה מחכים לגאולה תחת דגל או"ם), המצווים לומר בו הלל שלם עם ברכה.
נוכח הנסיון לגמד את תהילתם של רבין וגור, משחררי הבירה במלחמת ששת הימים - חשוב לשוב ולהיזכר בקריאתו המרגשת של מח"ט הצנחנים דאז "הר הבית בידינו!"


על פי האגדה, לירושלים שבעים שמות כנגד שבעים השמות שנקראו לקדוש ברוך הוא. כל שם ושם מסמל רעיון, געגועים, תקווה ושלום. מהם הידועים: שלם, מצודה, עיר דוד, עיר יהודה, עיר הקודש, עיר אלוקים, עיר הצדק, קרית נאמנה, נווה שאנן, נווה צדק, אריאל, קריית מועדנו, חפצי-בה, ה' שמה וכהנה וכהנה.

העיר ירושלים מקודשת לשלוש הדתות הגדולות: היהודית, הנוצרית והמוסלמית. לנו היא גם הבירה הנצחית והמרכז הרוחני של עמנו. לפי המקורות, ירושלים שייכת לכל עם ישראל כי לא נכללה בנחלתו של שום שבט. כל שנות גלותו לא שכח עם ישראל את ירושלים וציפה לחזור ולבנות אותה. את הגעגועים לירושלים ביטאו הגולים מן הארץ, אשר שרו: "על נהרות בבל, שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון ..." וגו' – שיר שתוכנו רצוף, אהבה עזה למולדת אשר נעקרו ממנה בחוזק ידו של אויב אכזרי, אשר התעלל בהם והכריחם לשיר משירי ציון, שירי הקודש, על אדמת נכר טמאה.

אבל – ושמחה

יש דינים ומנהגים הקשורים בירושלים. לפי המקורות, משחרב בית המקדש תיקנו חכמי אותו דור, שאין בונים לעולם ועד בניין מסוייד ומכוייר כבניין המלכים, אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר מקום, אמה על אמה, כנגד הפתח בלא סיד, זכר לחורבן. כן גזרו שלא לנגן בכלי נגינה ולא להשמיע מיני זמר ושירה מפני החורבן. חתן שנשא אשה היה לוקח אפר מקהל ונותן בראשו מקום הנחת התפילין, כדי לזכור ירושלים, שנאמר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", כל זה ברמב"ם, הלכות תעניות, פרק ח' הלכה יג-יד, וכך נוהגים עד עצם היום ביישוב הישן של ירושלים.

גם הכוס שהחתן העומד תחת חופתו שובר ברגלו היא מנהג לזכר חורבן ירושלים. יחד עם זאת נאמרת באותו מעמד ברכה לשמחת ירושלים: "עוד יישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה".

בסיום צום יום הכיפורים תוקעים בשופר ואמרים "לשנה הבאה בירושלים (הבנויה)" וכן בליל הסדר של פסח, בגמר קריאת ההגדה, מכריזים: "פדויים לציון ברינה – לשנה הבאה בירושלים".

כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה. לירושלים גם סגולות מיוחדות, כפי שנאמר: עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד העולם כולו" (קידושין מ"ט) או "עשרה קבין של תורה ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד העולם כולו" (תענית ל', עב) או טבור העולם ירושלים, ירושלים – עינו של עולם.

עגנון וירושלים

היצירות והתפילות המוקדשות לירושלים רבות הן, ואי אפשר לפרטן. גדולי המשוררים שבכל דור ודור הקדישו לירושלים את מיטב יצירותיהם, וגם העלו את ירושלים על ראש שמחתם, נזכיר את ש"י עגנון, שבדבריו בטקס קבלת "פרס נובל" לספרות, בשנת 1967, בשטוקהולם, אמר,בין היתר:
"מתוך קאטאסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס, מלך רומי, את ירושלים, והגלה ישראל מארצו, נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה היה עלי שנולדתי בירושלים. בחלום לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלוויים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. בזכותה של ירושלים כתבתי את כל אשר ניתן בלבי ובעטי".

חוויית השחרור

בעקבות הנסיון שנעשה עתה על ידי ראש הממשלה ושרי הליכוד, במסגרת מלחמת הבחירות לכנסת, לגמד את חלקם של יצחק רבין (הרמטכ"ל דאז) ומוטה גור (מפקד חטיבת צנחנים באותם ימים) בשחרור העיר העתיקה של ירושלים והכותל המערבי במלחמת ששת הימים, אנו מביאים קטעי עיתונות מאותם ימים, המדווחים על המאורע ההיסטורי:

שר הבטחון משה דיין ליד הכותל:
"לא ניפרד מהמקומות הקדושים, צבא הגנה לישראל ישחרר הבוקר את ירושלים, איחדנו מחדש את ירושלים המבותרת, את בירת ישראל השסועה, חזרנו לקדושים שבמקומותינו על מנת שלא להיפרד מהם לעולם. לשכנינו הערבים אנו מציעים גם בשעה זו, ואף ביתר תוקף בשעה זו, יד לשלום. ולבני הדתות האחרות, הנוצרים והמוסלמים, הנני מבטיח נאמנה כי יישמרו מלוא החופש וכל זכויותיהם הדתיות. לא באנו לירושלים לכבוש קדשי אחרים ולא להצר רגלי בני דתות אחרות, אלא להבטיח שלימותה ולחיות בה עם האחרים באחוה".

הרמטכ"ל יצחק רבין:
"אין כוונתי במילים אלה, בשעה זו, להתייחס למאורעות שאירעו ב-55 השעות האחרונות ... מרגיש אני כרגע חווייה שמסופקני אם אני מסוגל לבטא כל משמעותה במילים. נולדתי בירושלים, לחמתי בה במלחמת השחרור, והכניסה היום דרך שער האריות אל העיר העתיקה מבטאת בשבילי אולי את התמורה הגדולה ביותר שהתרחשה ב-55 השעות האחרונות".

ראש הממשלה לוי אשכול:
"זכות היסטורית גדולה לי לעמוד כאן עתה, ליד הכותל המערבי שריד בית קודשנו ועברנו ההיסטורי. אני רואה עצמי כשליח העם כולו, כשליח דורות רבים של בני עמנו שנכספה נפשם לירושלים ולקדושתה. ולתושבי ירושלים, אשר רב היה סבלם בימי תש"ח (מלחמת השחרור) ואשר עמדו בגבורה מול הפגזות נפשעות בימים אלו, אגיד: נצחונות צה"ל, שירחיקו סכנות מבירת ישראל הנצחית, יהיו מקור עידוד ונחמה לכם ולכולנו, בנחמת ירושלים תנוחמו, ומירושלים, בירת הנצח של ישראל, שלוחה ברכת שלום וביטחון לכל אזרחי ישראל ולאחינו היהודים באשר הם. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

מחכים לאו"ם

מאידך גיסא, פנינו אל מנהיגי "נטורי קרתא" בירושלים וביקשנו את חוות דעתם על "יום ירושלים". וכך אמרו לנו:
"ירושלים בחורבנה, ירושלים המרכז הרוחני העולמי נפלה ביד שלטון מקומי שבו משתתפים ציונים, דתיים-כביכול, וציונים-חרדים (אגודת ישראל ודגל התורה), שלטון זה מחדיר לירושלים דברי תועבה, במקום עניינים רוחניים טהורים, בידורים מפוקפקים, חנויות שמוכרות אביזרי "גילוי עריות", מגרשי ספורט שבהם מחללים את השבת בפרהסיה, ואין קול ואין מצפצף. דברים שבגללם נחרבה ירושלים. כדי לתקן את המעוות יש למסור את ירושלים לגוף בינלאומי שיפקח על צביונה המקורי ויכשיר את העיר הקדושה על-ידי הורדת הדגל הציוני הכחול-לבן, הגורם לסכסוכים ולפילוגה של ירושלים, ובמקומו להניף את דגל או"ם. רק אז יש תקווה, כי ירושלים תהיה מחדש עיר השלום ..."

אצל היהדות האורתודוקסית נתקבל "יום ירושלים" כחג העולה על יום העצמאות. בעוד שביום העצמאות אומרים, לפי תקנות הרבנות הראשית, חצי הלל בלי ברכה, כי ברכה לבטלה עונשה חמור ביותר, הרי ב "יום ירושלים" מצווים לומר הלל שלם עם ברכה ...



© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עכשיו 1992

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: ירושלים | הכותל המערבי ירושלים
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.