לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

מי מתנכל ל"עטרת צבי"?


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עכשיו (עמוד 11) - 02/07/1992 (יום חמישי)
כולם מחמיאים לפועלו של "עטרת צבי ירושלים", המוסד היחידי לילדים קשי חינוך של העדה החרדית בירושלים. אבל סיוע תקציבי, אין. עתה מבקשת העיריה לפנות אחד מאגפיו, לצורך הרחבת כביש ברחוב הנביאים. אולי השם יעזור

ירושלים החרדית נתברכה, כידוע, במוסדות תורניים למאות, ואולי אף לאלפים, בלי עין הרע: ישיבות, תלמודי-תורה, חדרים, כוללים, ומה לא. לא כן הדבר כשמדובר במוסדות רווחה. כאלה חסרו, ועודם חסרים עד מאוד לקהילה החרדית בעיר הקודש. בעיקר העיק על הקהילה חסרונו של מוסד מתאים עבור ילדים קשי חינוך, שהיו לנטל על משפחותיהם, ביניהן רבות שהן מחוסרות אמצעים וברוכות ילדים.

ב-1986 נפתרה הבעיה, ולו חלקית, כשזכתה הקהילה, וזכה הרב יצחק פריזאנד, לפתוח את ביה"ס "עטרת צבי ירושלים".

הרב יצחק פריזאנד, איש חינוך מובהק, בוגר ישיבות ומוסדות חינוך, שירת בצה"ל, וכך גם אשתו, חוזרת בתשובה, שהייתה קצינה בצה"ל. בעשרים אצבעותיהם, ובעידודם וברכתם של אישי חינוך מן המגזר החרדי ומן החינוך הכללי, וכן רבנים מכל החוגים בירושלים, הקימו בני הזוג פריזאנד את המוסד. גם כששלמה המלאכה, לא התיישבו השניים לנוח על זרי הדפנה. עדיין הם נאלצים לדחות מאות ילדים ונערים קשי חינוך, מחוסר מקום, ומכאן שעוד רבה העבודה לפניהם.

הרבה מכשולים ותלאות נערמו על דרכם של זוג היזמים. בראשיתו נאלץ ביה"ס להתפצל בין חלקי העיר השונים. הוא השתמש בשירותי הסדנאות של "קרית נוער" שבשכונת בית-וגן, בעוד הלימודים העיוניים מתקיימים באחד מבתי-הכנסת של שכונת רחביה.

כאשר גדל מספר התלמידים, והמקומות היו צרים מהכיל – מה גם שהסמיכות על שולחנם של אחרים לא נראתה לרב פריזאנד, שהרי נאמר בתלמוד: "גדול וסמוך על שלחן אביו זהו קטן, קטן ואינו סמוך על שלחן אביו זהו גדל" – מוקמו הסדנאות במקלט אשר בשכונת בתי-הורשנטיין, ואילו את הלימודים העיוניים קיים הרב פריזאנד, זמנית, בתוך דירתו הצנועה שבאותה שכונה. חדרי הדירה השונים שימשו ככתות לימוד וחדרי אוכל. במקצת סייע לו גם בית-הכנסת השכונתי, שנאות לאפשר לימודים עיוניים לחניכים בין כתליו.

ארבע שנים קשות עברו על "עטרת צבי", אך ב-1990 חל מפנה חיובי, כאשר קיבלה הנהלת המוסד לידיה קומה שלמה במבנה ישן נושן ברחוב הנביאים, לצורך קיום הלימודים העיוניים. במקביל העניק לו משרד החינוך והתרבות הכרה. רבבות שקלים הושקעו בשיפוץ המבנה והכשרתו ליעודות החדש, לאחר הבטחה של עירית ירושלים, וכן של הביטוח הלאומי – שנציגיהם ביקרו במקום והתרשמו ממנו מאד – לכסות את הוצאות השיפוץ.

הבטחות אלה, כמו גם ההבטחות להשתתף בפיתוח בית-הספר, הרחבת הסדנאות, ומימון רכישת מכונות וציוד למגמות השונות – נותרו בינתיים בגדר הבטחות בלבד.

מחמאות בשפע

בסיור שערכנו בשבוע שעבר במוסד, נוכחנו בחסרונם המעיק של חדרים, ההכרחיים לקיומו של כל מוסד חינוכי. אין כאן חדר מורים, ולא חדר טבע, ולא אולם ספורט, ולא חדר משחקים וחדר ייעוץ, וגם לא ספריה.

אבל המצוקה העיקרית הייתה ונותרה, הפיצול שבין הסדנאות לבין המבנה בו מתקיימים הלימודים העיוניים. עדיין נאלצים התלמידים לשרך רגליהם מדי יום – שהרי אין תקציב להסעה מסודרת – בקור, בגשם ובחמסין, מן החלק האחד אל החלק האחר, המרוחק למדי.

ואם לא יד בזאת, נפלה לאחרונה על הרב פריזאנד רב הפעלים, ההודעה, כי ביצוע תכנית ההרחבה של הכביש ברחוב הנביאים, יחייב הריסת המבנה בו מתקיימים כיום הלימודים העיוניים של "עטרת צבי". ושוב מוצאת עצמה הנהלת המוסד מול אי ודאות ושוקת שבורה.

אמנם מחלקת החינוך העירונית הזדרזה להציעה חלופה למבנה המיועד להריסה, אלא שזו אינה משמחת את המנהלים, משום שהיא במצב גרוע בהרבה מן המבנה הנוכחי.
הרבה המלצות ושבחים מורעפים על הרב פריזאנד והמעשה החשוב שעשה בשתי ידיו.

הרבנים הראשיים, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, כתבו לו, בין היתר: "מוסד זה שם לו למטרה לחנך את ילדי ישראל אשר אינם יכולים להקלט במוסדות חינוך רגילים, בדרך של תורה ויראת שמים עם לימודי מקצוע. בעזרת השם ראו פרי יפה בעמם, ורבים מבני הישיבות אשר לא מצאו מקומם בישיבה רגילה, נקלטו במוסד זה והתחנכו בו כדרכה של תורה".

גם הרב משה אריה פריינד, אב בית הדין בירושלים, ונשיא הבד"ץ של העדה החרדית בירושלים, מלא הערכה. לאחר שהוא משבח במכתבו את הרב פריזאנד "שקם ושינס מתניו, והצליח להקים מקום לימוד תורה ומלאכה עבור ילדים חרדים שמנת-שכלם ירודה, ואין אפשרותם ללמוד בישיבות הקדושות, וכו' – הוא אומר: "איתמחי גברא, ומה לא נעשה עד היום, הן בארצנו והן בעולם – הצליח הוא ועשה". הרב קוליץ, רבה הראשי של ירושלים, וראש אבות בתי הדין, וכן עמיתו, הרב שלום משאש, כותבים בין היתר: "צעירים חריגים אלו, אשר היו מחוץ לתחום ומחוץ לחברה, מקבלים מסגרת ומשתלבים בחיי חברה תורנית מובהקת עם מקצוע, וכך יוכלו בס"ד לנהל חיים מסודרים ויוצאים מאפילה לאורה".

האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך והתרבות שותף להתלהבות. נציגיו, שעמדו מקרוב על העשיה החינוכית במוסד, איחלו לעובדיו "הרבה כוחות והצלחה בהמשך עבודתם", אלא שאל המלים החמות לא נתלוו תקציבים וסיוע כמצופה.

חרף ההמלצות והמחמאות שמרעיפים בשפע על הרב פריזאנד ומפעלו, אישי חינוך ותורה מכל גווני הקשת בירושלים, מתקשה הרב לקבל סיוע כספי ולהנות, ולו במעט, מאותן הקצבות שניתנות ביד רחבה לכל מיני מוסדות ועמותות, ביניהם גם פיקטיביים, של העדה החרדית בירושלים. עד כדי כך, שבהנהלת המוסד ישנם החושדים כי אנשים שעינם צרה בהתפתחותו, הם שפועלים למנוע ממנו סיוע.


© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עכשיו 1992

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: רחוב הנביאים, ירושלים (בית הספר "עטרת צבי" מיקום משוער)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.