לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

המפד"ל לא לימינם


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עכשיו (עמוד 11) - 23/08/1992 (יום ראשון)
"התחייבנו ללכת עם שמיר לממשלה, אך לא לצאת איתו לגמלאות", כותב הרב מדן ב"גושפנקה", בטאון ישובי גוש-עציון. "השארי באופוזיציה, מפד"ל, וראי בחורבן מפעלייך", עוקץ שילה גל, ראש המועצה האזורית. לצרף את הרב בן-נון להנהגת יש"ע, קורא ינון אחימן. יש, כנראה, מפד"ל אחרת.

המתונים במפד"ל עושים עתה חשבון נוקב עם ראשי המפלגה, ומכים על חטא אי עצירתם מהקצנה ימינה.

בגליונו, שיצא לאחר הבחירות, מביא "גושפנקה", בטאון ישובי גוש-עציון, כמה תגובות "ספונטניות" של ראשי המועצות וחברי הגוש, על תוצאות הבחירות, ובצידן טבלת 13 ישובי הגוש ואופן הצבעת חבריהם לכנסת.

אומר שילה גל, ראש המועצה האזורית גוש עציון:
"מי שסבור שיוכל להבטיח ולא לקיים, כשיטה, שלא יתפלא אם ימצא מקומו בספסלים האחוריים של בית הנבחרים. ומי שמוכר עצמו מראש למפלגה השלטת, שרק היא יכולה – עם כל הכבוד – אינני מבין כי פוליטיקה היא אמנות האפשר. הוא קרוב יותר למינות מאשר לסדר אמינות".

גל, חבר במועצת יש"ע, מגלה כי דחה בקשה להופיע בתשדירי הבחירות של המפד"ל, בנימוק שהמסר היחיד שיש לו – שכדאי להצביע ישירות לשמיר, ואין צורך במתווכים (המפד"ל).
"כן, השארי באופוזיציה מפד"ל, כך התחייבת לבוחרים, וראי בחורבן מפעליך", עוקץ גל ומוסיף ועוקץ: "בבחירות הקודמות הסתבר שהציבור מעדיף להשתייך למפלגות גדולות, ואנחנו, הימין, יודעים הכל, מבינים הכל, כן, ביחוד הימין הדתי - יש לנו הרי קשר ישיר לרבונו של עולם".

בהמשך הוא תובע מחבריו חשבון נפש, ומציע להם ללמוד משהו מהשמאל:
"מה עשה להם ליכוד הכוחות, ומה, לעומת זאת, עשה לנו – להתחיה ולליכוד – הפיצול, עם הרב לוינגר והרב מזרחי, ונהגי המוניות בחלקם, וגנדי, ורפול, ועוד כהנה וכהנה, וזה עוד בלי כהנא ... והכל כתוב על הקיר באותיות של אש".

שילה גל גורס, אגב, כי מטרתו של לוינגר לא היתה כלל לשבת בכנסת, אלא רק לרומם את רוח העם.
"האקדח הטעון של הרב לוינגר ומרעיו, מופנה עתה לחרקירי של מפעל ההתישבות ביש"ע, והוא קלע בול". ועוד: "הציבור, מסתבר, בחר כמנהיגים את מי שנראים בעיניו כאמינים, כישרי לב ודרך, הקשובים לצרכי העם. לציבור אין עניין בתפיסות עולם. הכשלון צורב, הוא איננו יתום. ישנם אחראים והם ידועים, אינני קורא חו"ח לפלגנות, להיפך. איחוד השורות, אך עם שידוד מערכות".

גל מעיד במאמרו כי אינו פוחד משלטון העבודה, שהרי חלקה רב בהתישבות בכלל, וגם ביהודה ושומרון, וגם תפיסתה הבטחונית ידועה היטב. "מה לנו כי נלין על המערך, הרוצה לממש מהלכים מדיניים שקבע להלכה?"

ואת תושבי ה "גוש" הוא מרגיע ואומר: "עוד לא צריך להיכנס לבונקרים, עוד לא צריך להזמין משאיות, וזאת אומר לכם מי שנחשב למפאינ"יק של מועצת יש"ע, וגם על כך גאוותי. אנחנו רק בתחילת הדרך ועוד רבה המלאכה".

הסיום של גל הוא קריאה למי שאחראים בעיניו לכשלון: "מנהיגים יקרים, היה לכם מנדט לבנות, אין לכם מנדט להרוס, היכבדו וחזרו ללמוד פרק בבית המדרש, ולפחות תזכו גם אותנו".

"תמוה", "מגוחך"

ינון אחימן, גם הוא חבר במועצת יש"ע, כותב בין היתר:
"ראוי שנתייחס למהפך הפוליטי, ונקרא את הכתובת על הקיר. מפלגת ימין שלמה (התחיה) נמחקה מהזירה הפוליטית, וכוחו של גוש הימין ירד. הסתאבות הליכוד לכשעצמה, איננה מסבירה תופעה, כי לעם נמאס לא רק מההתדרדרות המוסרית של הליכוד, ומחוסר טיפול נכון בנושא העליה, ובנושאים רבים נוספים, כי אם גם מהבידוד המדיני ומהתמשכות האינתיפאדה וכו'. המערך למד את הלקח, הוא ישמור על טוהר המידות והמינהל התקין. הוא יטפח את שכונות המצוקה ואת ערי הפיתוח, והם ישיבו לו אהבה".

זאת ועוד:
"בסיטואציה זו, תמוהה העמדה הנשמעת בקרב ראשי מועצת יש"ע, להחרים את ממשלת רבין ולהאבק להפלתה, ומגוחכת החלטת מועצת יש"ע לצאת למאבק כנגד האוטונומיה. כי יש לזכור כי למעלה מ-80 אחוז מהעם אמרו כן לאוטונומיה, שכן גם הליכוד בעצמו דגל באוטונומיה. אין ספק כי ממשלת רבין תפעל לקידום האוטונומיה, וכי העידן הפוסט-רביני יהיה גרוע יותר. לדור הצעיר של העבודה אין סנטימנטים לחלקי ארץ ישראל, ותפיסותיו הביטחוניות פחות נחרצות. הנהגת יש"ע לא השכילה להעביר מסרים של קירוב לבבות. מי שנחשב למנהיג תנועת גוש-אמונים (הרב לוינגר – נ.ז.) איבד עצמו לדעת בעיני כל, ביחד עם המזכ"לית לשעבר (דניאל וייס) של התנועה.

"וחמורה מכך היא העובדה, שמנהיגי הקו הקיצוני ביש"ע אינם מסיקים מסקנות, וביהירות לא מובנה ממשיכים בהצהרות על מאבק נגד האוטונומיה, הכוון של אני ואפסי עוד".

"במקום לנסות ליצור את הקשר הנכון, שלדעתי ניתן לבנות, הן עם מפלגת העבודה והן עם חלקי העם השונים. זו העת לקרוא להנהגת יש"ע את אישי הציבור (כמו הרב יואל בן-נון) שחזו את הנתק ההולך ונוצר בינינו לבין העם והחשוב מכל. ביכולתם להביא לקירוב לב העם אלינו. ולתשומת ליבנו – גם הליכוד בקמפיין הבחירות, הסתיר את מה שהצטייר בעיני הליכוד כנקודת התורפה במדיניותו – השקעת המשאבים וההתיישבות ביש"ע.

את חשבונו הנוקב עם הנהגת גוש-אמונים מסיים אחימן בהצעות מעשיות לחבריו:
"לעת הזאת עלינו לאמר: כן לרבונות ישראלית בישובים היהודיים ובסביבותיהם. כן לאוטונומיה ערבית בישובים הערביים, תוך דאגה להסדרים המניחים את דעתנו בכל הנוגע לקרקעות, מים תשתית, כוחות משטרה ובטחון. כן להמשיך פיתוח הישובים הקיימים וסלילת כבישים עוקפים. על מפלגות הימין להצטרף לממשלת רבין, על מנת להשפיע על המשא ומתן המדיני מבפנים, ולהוות משקל נגד למרצ ולאגף השמאלי שבמפלגת העבודה".

יותר מרמז

מוריד כהן מאפרת כותב בין היתר:
שתי המפלגות חזקו את כוחן משמעותית – עובדה צומת – וסיבות רבות לדבר. אך המשמעותית היותר היא, ששתי המפלגות האלו נשענו במערכת הבחירות על אדם אחד – מנהיג (לפחות בפוטנציה) – שייצג את כלל המפלגה על אנשיה ומצעה, תוך הצנעת שאר המועמדים. הצלחה זו מקורה בזרם חזק וגדול בעם, המחשיב מנהיג ומורה דרך פרגמטי, יותר מאשר מנהיג אידיאולוגי. אדם אשר יכול להוביל קדימה, אך המשאיר מרווח רחב דיו, על מנת להתגמש, כאשר המציאות מכתיבה זאת. אגב, מסיבה זאת אך במהופך, נפלה התחיה. לתנועה זו אידיאולוגיה קשוחה, לא פרגמטית ותנועה זאת חסרה מנהיג סמכותי".

מורדי כהן-אפרת כותב באותו גליון:
"אצל "מפדלנו" אין ספק שחיזוק כוחה (מנדט נוסף) לא נבע מתמיכת מצביעיה באישים העומדים בראשה, ולא במעשיה בארבע השנים האחרונות. הציבור הדתי-לאומי הגדיל את תמיכתו במפד"ל בזכות עמידתה בצד מאד מסויים של המפה הפוליטית, אם כי ניתן היה להבין בין השורות של המצע ותשדירי הבחירות, שיש מקום לפרגמטיות ברוב הנושאים החשובים, מלבד נושא האוטונומיה".

הרב יעקב מדן, ראש ישיבת ההסדר בהר-עציון, בנו של המנוח מאיר מדן, לשעבר מזכיר האקדמיה ללשון העברית ומחבר המילון העברי "מאלף עד תו" – אינו חורג הרבה מן הטון הביקורתי שנקטו חבריו: "הציונות הדתית", הוא אומר,
"עושה את מלאכת הציונות בשקט ובאמונה, צעד אחד צעד, והיא קיימת כדי לייצג דרך זו, כדי להיות מן העושים ולא מן הזועקים, כדי לשבת בממשלה ולנסות להשפיע ולו במעט, ולא כדי לצעוק ברמה מספסלי האופוזיציה. לתנועה שזו האידיאולוגיה שלה, קל יותר לספוג זעזועים ולהנמיך את קולה, לקבל פחות ולחכות לימים טובים יותר. ולעומת זאת – הוצאתה ממעגל העשיה אל עולם הדיבור העקר, מן המעדר אל המיקרופון, עלולה להנחית עליה מהלומת מוות, עליה ועל המערכות שבנתה בכל התחומים שהוזכרו לעיל".

מה ניתן להבין מן הדברים? מדן אומר את הדברים מפורשות:
" ... ובמושגי המשא ומתן הקואליציוני הנוכחי, אין כוונתי שעלינו לצאת מיד וללא מו"מ, לאופוזיציה עם הליכוד. התחייבנו ללכת עם שמיר לממשלה, אך לא לפרוש עמו לגימלאות. גם לא נשבענו שבועת אמונים למאיר שטרית ודומיו, המתמודדים עתה על הנהגת הליכוד המתפורר. אך נדרנו נדר שלא ניכנס לממשלת שמאל, וממשלת עבודה-מרץ –חרדית היא כזו. יש בדברי יותר מרמז לכך, שאני מחייב הצטרפות לממשלת רבין, שהרכבה יהיה שונה מן הנזכר לעיל".




© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עכשיו 1992

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: גוש עציון | רחוב רמת הגולן 16ב, ירושלים (מועצת יש"ע)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.