לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

ראש הישיבה האחרון שלי

ליום השנה התשיעי להסתלקותו של מו"ר הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל


מאת: נח זבולוני
פורסם: חרות | חרות - עמוד פנימי (עמוד 3) - 27/11/1960 (יום ראשון)
(פרקי זכרונות)

א.

תשע שנים חלפו מאותו יום שבו עצם עיניו מו"ר הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, והשיב את נשמתו הקדושה לבוראו, במותו כאילו נתייתם הדור שוב מאחד אבותיו הרוחניים שקמו לו בדורות האחרונים.

קטונתי אני כתלמידו של הרב לבוא ולקשור לו כתרים, אולם ביום הפטירה, מנהג הוא להתייחד עם זכרו של נפטר, בעיקר כשהדברים אמורים לגבי מורה ורב שהתלמיד חייב בכבודו כבכבוד אביו.

תשע שנים עברו מאז ועד היום נתקיים בו מאמר חז"ל שצדיקים במיתתם קרויים חיים, ואכן חיה היא דמותו של הרב וקורנת בקדושתה ובטהרתה על תלמידיו.

ב.

זרים ומשונים הם הכוחות הטמירים המכוונים את דרכו של אדם עלי אדמות. היה זה בשנת 1936 לאחר שנתיים לעלייתי ארצה, עשיתי באותם הימים בתל-אביב, כנרשם קבוע וכרוני של מחוסר עבודה בלשכת ה.ע.ל. בתל-אביב, והנה נודע לי ולחברי כי דרושה תגבורת לפתח-תקוה ליום סרט של קרן תל-חי. כראשונים לכל פעולה ומפעל של התנועה הלאומית, התגייסנו אנחנו אנשי ה.ע.ל. ויצאנו לפתח-תקוה.

בפתח-תקוה פגשתי בידידי וחברי פסח סקידלסקי איש בריסק דליטא, שהיה חברי לספסל בית המדרש בישיבת קמניץ-דליטא.
משנפרדו דרכינו בקמניץ, לא ידענו איש על רעהו דבר עד שבאה הפגישה בפתח-תקוה.
ושוב נפגשנו. כל חריפותה ופקחותה של בריסק לא פגה מחברי, שהיה אף הוא אחד מפעילי התנועה הלאומית בפתח-תקוה. הוא נפל לאחר זמן-מה על משמרתו במצרים, כשהוא עושה בשרות הצבא הבריטי במלחמה העולמית נגד הצורר היטלר ימ"ש.

חברי זה הפציר בי להישאר בפתח-תקוה בין חברים בני עיר אחת שעליהם נמנה גם מזכיר ה.ע.ל. במקום באותם הימים, והוא ידידי יצחק המאירי הי"ד שנפל לפני כחמש שנים במטוס אל-על ע"י הבולגרים האדומים. באותם הימים שימש כמורשה של קרן תל-חי בסביבה, ידידי וסופר חרות כיום יצחק שמואלי-רייזנברג. נעניתי לבקשת חברי ונשארתי בפתח-תקוה לעבור את כל גלגולי הקליטה בימים ההם, עבדתי בפרדסיה, בכל מיני עבודות, עד שבא הפסח והוזמנתי לסדר לעלות לירושלים לביתו של חברי וידידי מספסל הישיבה הרב יהודה גרשוני שליט"א והוא אז תלמיד ישיבת "מרכז הרב" בירושלים.

נהוג היה בשביעי של פסח ללכת אל ביתו של הרב יעקב משה חרל"פ ראש ישיבת "מרכז הרב" בכדי לחזות ולהשתתף ב "שירת הים" (קריעת ים סוף), הנערכת על ידו. נעניתי לבקשת ידידי והצטרפתי אליהם. ביתו של הרב חרל"פ עמד בשכונת "שערי חסד" הגובלת עם השכונה השבעה, העשירה "האריסטוקרטית" המפא"ית רחביה, של הימים ההם, בכל זאת לא נדבק בה הסנוביזם של רחביה דאז. יהודי "שערי חסד", יהודים יקרים, תלמידי חכמים, יהודים פשוטים, ההולכים בדרכי אבותיהם שבנו את השכונה על טהרת היהדות המסורתית הנאמנה.

ביתו של הרב יעקב משה חרל"פ, בית ישן נושן כמו יתר בתי השכונה, בפנים הבית שוררת הצניעות, בלי הרהיטים המודרניים, בלי הטלפון, בלי המזכירים והמשרתים, בלי המותרות והלוקסוס שחדרו באחרונה גם לבתי רבנים שלנו, הכל בצניעות רבנית טיפוסית מלפני דורות. בית רב ליטאי, טיפוסי, נקי, מכל פינה הדרת קודש נוצצת, כמו ביתו של רבו הגדול מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל. אנשי השכונה יהודים עם קפטאנים ושטריימליך, תלמידי חכמים, המשתדלים ללכת בדרכי רבם הרב חרל"פ זצ"ל, תלמידי הישיבה, נוער מכל התנועות. כולם באים לראות ולשמוע את שירת הים של רבם הרב יעקב משה, כולם דרוכים ומחכים להופעתו. והנה הוא מופיע כמלאך אלקים ...

כל חיי לא אשכח אותה הופעה שכבשה אותי ואת הרבים שהיו עמי שם, בכל הדרה והילת הקדושה שהייתה פרושה על פניו. זכרה של אותה הופעה משמשת לי עד היום ככח מניע ומעודד, מנחם ומלטף.

הוא עמד שם בעיניו הגדולות והחדות כמו קרני רנטגן החודרות אל לבך ונשמתך ונדמה היה לך כי הוא בעיניו רואה את צפונות ליבך ... הופעתו הכבירה והדרת פניו כבר השאירו עליך רושם בל ימחה כל ימי חייך. הרגשתי שחל בי איזה שינוי, וגם אני נסחבתי במעגל הריקודים והשירה בבית הקודש הזה ובמעמד הגדול הזה נכנסו לאקסטזה עליונה וקדושה שלא ראיתי כדוגמתה ולא הייתה כזו בימי חיי עלי אדמות.

אחרי הפסח החלטתי להישאר בירושלים ונתקבלתי כתלמיד בישיבת "מרכז הרב" בה שימש הרב חרל"פ כראש הישיבה. שמעתי תורה מפיו הקדוש וכן מהרב ר' צבי יהודה קוק בנו של הרב זצוק"ל ומפיו של הרב דוד הכהן המכונה "הנזיר" יבל"א.

ג.

גדולתו של הרב חרל"פ בתורה בנגלה ובנסתר וכן צדקתו הייתה ידועה גם מחוץ לגבולות ארץ ישראל שבה נולד ונתחנך. היה תלמידו הגדול והוותיק של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל, והלך בדרכיו משנת תרס"ד, עת שהרב קוק נתמנה כרבה של יפו, לא משה ידו מידו כשנוסדה ישיבת "מרכז הרב" ע"י מרן הרב, מינה את הרב חרל"פ כראש הישיבה ושימש בה עד יום פטירתו. היה רבה של שכונת שערי חסד ורחביה, היה מועמד לרב ראשי אחרי פטירת רבו הגדול, וברוב קטן נבחר לתפקיד זה הרב הרצוג זצ"ל, אך האחווה והידידות שררו ביניהם גם אחרי זה, ולא קנאה, שנאה ונטירת איבה.

היה אוהד המחתרת העברית ולווה אותה בנפשו בכל פעולותיה הנועזות שגרמו לו נחת רוח, חיפש את הקשר עם המחתרת על מנת לעודדה. היה מלא טענות כרמון על שה "מזרחי" ו "הפועל המזרחי" המפלגות הקרובות לו, אינן עומדות לצדה של התנועה הלאומית במלחמתה למען קדושת העם והמולדת, כמו: הכותל המערבי, שלמות המולדת, יציאה נגד תכנית החלוקה המפורסמת. במאמר שפרסם בשעתו הוכיח כי גם לפי ההלכה אסור לוותר על אף שעל מארצנו הקדושה.

היה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בדורו, בהלכה באגדה בנגלה ובנסתר, ראש ישיבה ליטאי טיפוסי, עמקן חריף ובקי, הלך בדרכיו של רבו הגדול הרב קוק זצוק"ל בכל מעשיו ופעולותיו: אהבת ישראל, ארץ ישראל ואהבת התורה. בימיו האחרונים ייסד בית מדרש גבוה לתלמוד בשם "בית זבול" ובו לומדים אברכים גדולים בישראל, וגם בו שימש כראש הישיבה.

בז' כסלו תשי"ב הלך לעולמו ולקו המאורות. עת שנלקח מאתנו לישיבה של מעלה. השאיר אחריו כמאה וחמישים כתבי יד בהלכה, אגדה ומחשבה ישראלית. ע"י "בית זבול" יצאו לאור ארבעה חלקים של ספרו "בית זבול" בהלכה ובסוגיות, בש"ס וחמישה חלקים "מי מרום" במחשבה ישראלית.

השאיר אחריו מאות תלמידים בארץ ובחו"ל, גדולי התורה וגדולי ישראל הממלאים תפקידים חשובים כל אחד במקומו.
השאיר בנים הממשיכים את מפעל חייו ובנות הנשואות לגדולי התורה ומחשבה.

עברו תשע שנים לפטירתו, בדור יתום זה מורגשת ביתר שאת ובולטת האבידה הגדולה שאין לה תמורה.

תגובת בנו של הרב יעקב משה חרל"פ

פורסם: "הקוראים אל העורך" - 08/12/1960

בקשר למה שפירסם ה' נח זבולוני ב "חרות" מיום ח' כסלו ליום השנה הט' של כ"ק אאסו"ר הגה"ק רבי יעקב משה חרל"פ זי"ע שכתב שגם לפי ההלכה אסור לוותר על אף שעל מארצנו הקדושה, יש לצטט מדבריו שנתפרסמו במי מרום על הגדה של פסח דף (פב-פז) במאמר "נצני הגאולה" בזה"ל:
גם בדורנו אנו תהיה הקובלנא על אומות העולם על אשר חילקו את הארץ, וקבצתי את כל הגויים והורדתים אל עמק יהושפט, ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגויים ואת ארצי חילקו (יואל ד, ב). ואמנם מיוחדת היא ירושלים עיר הקודש המקודשת כולה לדמים, ועל כן לא תגע בה יד האומות, והיא תנתן לנו ישר מידו של הקב"ה בלא שום אמצעי ע"ש.

ובמכתב קדשו של אאמו"ר לד"ר חיים ויצמן מיום י' כסלו תרצ"ז (נתפרסם בסוף הילקוט) לקראת הופעתו לפני הוועדה המלכותית, הוא פונה אליו, שה' יהא עמו ויתאזר בעוז ובגבורה לעמוד על הגובה גובהן של ישראל, הבטוחים בישועת ה', גבורת ישע ימינם. ימין ה' רוממה, ימין ה' עושה חיל, כי אך בשובם של ישראל לארצם ולאדמתם ולחדר הורתם בקיום תורתם ישוב השלום הכללי בעולם.

בברכת רוממות ישראל ובצפיית ישועה לתשובת ישראל לכל קדשיו, ובבנין בית המקדש וכסא דוד נכון בראש ההרים.

חיים זבולון חרל"פ
רב ואב"ד ראשון-לציון, בעהמ"ח ספר נחלי-חיים בהלכה וספר מעין-חיים באגדה

צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By Click for details


חרות חרות - עמוד פנימי 1960
מכתב תשובה של הרב חיים זבולון חרל"פ בנו של יעקב משה חרל"פ
פורסם: במדור "הקוראים אל העורך" - חרות - 08.12.1960

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: רחוב הקרן הקימת לישראל 59, ירושלים (ביתו של הרב יעקב משה חרל"פ בשכונת שערי חסד - כיום ישיבת "בית זבול")
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.