לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

שלוש דתות מחפשות מחבר


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עכשיו (עמוד 11) - 25/02/1993 (יום חמישי)
כנגד כל הסיכויים, מתעקשת להמשיך ולקרב לבבות "האגודה להבנה בין דתית בישראל", בה פעילים נציגי שלוש הדתות המונותאיסטיות. "מושג המשיח, שמקווים לבואו בקץ הימים, צריך לאחד ולא לפלג בין היהדות, הנצרות והאיסלם ..." (מתוך מניפסט האגודה)

בסוף השבוע הראשון של חודש זה קיימה "האגודה להבנה בין דתית בישראל", בשיתוף עם קרן קונראד אדנאואר, סמינר בנושא "דת ומוסר", במלון שורש שליד ירושלים.

בסמינר עסקו בזיקה שבין שני אלה – דת ומוסר – בדתות השונות, תוך בחינת טקסטים, פולחנים, אמונות ודעות, ונעשה מאמץ להעמיד את המוסר והערכים האנושיים, כבסיס לשפה משותפת בין שלושת "בני דתות אברהם", ובין חילונים לדתיים.

בראש האגודה להבנה בין-דתית בישראל עומדים שניים: פרופ' זאב פאלק, מרצה למשפט עברי באוניברסיטה העברית, יהודי חרדי המקפיד במצוות, ודמות שנויה במחלוקת במחנה הדתי, בגין המלצותיו בתחום דיני האישות (כמו: קיום נישואין על תנאי); וכהן הדת מיכאל קרופ, גם הוא מרצה באוניברסיטה העברית.

שניהם, פאלק וקרופ, עומדים לקחת חלק במפגש בין-דתי עולמי, שיתקיים בעיר באנגלור שבהודו, באוגוסט הקרוב, לציון מלאות 100 שנה לפרלמנט של דתות העולם (המפגש הראשון התקיים ב-1893, בשיקאגו, ונדון בו "שיתוף הפעולה הבין-דתי – בין יהודים, נוצרים ומוסלמים – במאה הכ"א").

במניפסט של "האגודה להבנה בין דתית בישראל" כתוב:
"קיימת הסכמה בין היהדות לנצרות, שכתבי הקודש טעונים פירוש אנושי על פי השכל והמצפון. גם האיסלם מכיר מובן פנימי של הקוראן לפי דרך הסוד. לכן יש לפרש מחדש כל היגד הסותר את הרעיונות האוניברסאליים של זכויות האדם, של שלום העולם ושל הצדק, כדי לאפשר שיתוף פעולה בין-דתי. אסור שיצטטו טכסט דתי בפומבי, או שיפרשו טכסט כזה, אם יפגע הדבר בעקרון האוניברסאליות, בעקרון אחדות האדם, ובאהבת הבריות: מושג המשיח, שמקווים לבואו בקץ הימים, כדי להקים מלכות שמים של שלום וצדק, צריך לאחד ולא לפלג את היהדות, הנצרות והאסלם. אע"פ שכל אחת מן המסורות הללו שומרת את האמונות והדעות שלה בדבר הייחוד והלגיטימיות של אותו מנהיג רוחני לעולם, כולן מסכימות כי אלוקים הוא בן חורין לבחור את הישר בעיניו, אפילו בניגוד לאמונות ודעות של בני האדם.

מבחן האדם – במידותיו

"שלוש הדתות המונותיאיסטיות מכירות ברעיון של "הווה דומה לו, מה הוא רחום, אף אתה היה רחום", ורעיון זה יכול לשמש בסיס לסובלנות ולריבוי אנפין. כשם שאלוקים מרשה שתתקיימנה אמונות ודרכי התנהגות הסותרות זו את זו, כך ראוי גם לבני אדם שיצטמצמו כדי להניח מקום לדעות ולמנהגים של אחרים. אם מצפים בסופו של דבר לאחדות, הרי היא יכולה להיווצר על ידי התערבות אלוקים, מבלי שבני אדם יצטרכו להלחם זה בזה בקנאות.

"המושג של אדם הנברא בצלם אלוקים,נתן משקל לדעות בני אדם אחרים ולמסורות דתיות אחרות. מכיוון שאלוקים עצמו מגשר על כך הניגודים, הרי השוני וריבוי האנפין בתחום האנושי, משקפים את ההתגלות רבת האנפין של אלוקים והעושר של בשורתו. אפשר שנשמע את קול השם דווקא מגרונו של אויבנו, ושהקאקופוניה שבאזנינו אינה אלא סימפוניה.

"קיימת הסכמה בין היהדות, הנצרות והאיסלם, כי מבחן האדם הוא במידותיו, ולא בקנאות הדתית ובכיבושיה. על כל אחד ליצור מקום לאחר ולייחודו, על ידי הפנמה ופנייה לרוחניות".

"אבל מטרתו של יחיד או של ציבור, אינה יכולה להיות רק השתלמות והגשמה עצמית; לחיים יש משמעות רק על ידי הקדשתם אל מעבר למסגרתם, למען אחרים. ככל שגדול ההבדל בין אדם לבין הנתון לדאגתו, כן גדולה ההתעלות אל מעבר למסגרתו; כל התנגשות וכל ניגוד אינטרסים, הם אתגר לאדם המאמין, לחברה ולעם, בדרכם אל האלוקים".

"שלוש המסורות המונותיאיסטיות מאמינות בבורא אחד, שהארץ הזאת היא שלו. כולן התנסו בכשלונות היסטוריים ובסתירות פנימיות בין מה שהאמינו וראו בו תוכנית הישע האלוקית, לבין מה שאירע למעשה, ומכאן, שאל להן לבסס תביעות פוליטיות על מקורות אלוקיים, אלא ראוי להן לחפש פשרה פרגמטית ביניהן".

עד כאן ה "אני מאמין" של האגודה להבנה בינדתית בישראל, בה מאוגדים אלפים, בני שלוש הדתות העיקריות – היהדות הנצרות והאיסלם.

כאבך-כאבי

"האגודה" מקיימת פעילות רבה לקירוב לבבות מאמיני שלוש הדתות, בארץ ובעולם כולו. בשנה החולפת היא קיימה כמה מפגשים וסמינרים, בהשתתפות אנשי דת. מדענים ופוליטיקאים נשארו "מחוץ לתחום".

באסיפה הכללית של האגודה, שהתקיימה באפריל אשתקד, סקר היו"ר, הפרופ' זאב פאלק, את פעולתה של האגודה ב-40 השנים האחרונות, ועמד על חשיבותה בתהליך השלום הנוכחי.

במאי אשתקד הרצה הפרופ' אליעזר שביד בפני חברי האגודה על הנושא: "היהדות במאה השנים האחרונות", ובאותו חודש שלחה האגודה מכתבי תודה והוקרה לאישה היהודייה (החרדית) שהצילה ערבי ממשפט לינץ' בירושלים, ולמשפחתו של ערבי שהקריב עצמו בהצלת יהודי מידי מחבלים ערביים ביפו. כן פרסמה האגודה הצהרה נגד הטרור ונגד עשיית דין פרטית.

בחודש אוקטובר לפני שנה, התקיים מטעם האגודה מפגש בין-דתי בגליל, בהשתתפות כ-70 מחבריה. לאחר שביקרו בקיבוץ חנתון, שחבריו, יהודים מסורתיים, פעילים בקירוב לבבות בסביבה, נסעו המשתתפים לשפרעם, שם נתקבלו על ידי נכבדי העיר, שדיברו על חיוניות העבודה הבין-דתית, במסגרת תהליך השלום. עוד ביקרו חברי האגודה בכנסיה יוונית-קאתולית, במסגד, באולם תפילות דרוזי, וכן בבית-הכנסת (המוזנח) של הקהילה היהודית בשפרעם, שהייתה קיימת עד לפני 70 שנה.

בנובמבר אשתקד הירצה בפני פעילי האגודה הד"ר טרומן מדסון, רקטור הסניף הירושלמי של האוניברסיטה המורמונית בירושלים, בנושא: "הצד השווה בין המסורת החסידית לפי פירושו של מרטין בובר, והמסורת של המורמונים". ד"ר מדסון עמד על הדמיון בין השתיים מבחינת מעורבותן בשאלות סוציאליות, פוליטיות וכלכליות. בויכוח שעוררו דבריו השתתפו גם יהודים רבים, שהייתה זו להם הזדמנות ראשונה לשוחח עם נציג הכנסיה המורמונית.

ביום זכויות האדם, בדצמבר, השתתף קהל רב בפורום בין-דתי שכינסה האגודה, ובו נדונו גישות הדתות המונותיאיסטיות לזכויות האדם. פרופ' פאלק קרא תפילה מתוך מזמורי תהלים, והוסיף עליה דברי הגות יהודיים, בזו הלשון: "אל אחד לכולנו, שרחמיו על כל מעשיו, תננו ועננו ותן בלבנו ללמוד וללמד, לשמו ולעשות-זכויות כל אדם כמונו, וכבר הבריות בצלמך. אב אחד לו ולי, אדם הראשון. בזכות אבות אנו חיים, כמוני כמוך, אנשים אחים אנחנו, שלי שלך, כאבך כאבי, וזכות כל אדם תגן עלינו".

כי גרים הייתם

לאחר דברי הפרופ' פאלק, הרצה האב יוסף שטיאסני ממנזר רטיסבון בירושלים, על היחס שבין הנצרות והדת בכללה, לבין המוסר. הוא מתח בקורת על התיזה של הפילוסוף הדני קירקגור, לפיה במעשה עקידת יצחק, השעה העניין הדתי את החובות המוסריות. לדעת המרצה, לעולם אין להשעות את תחולתו של המוסר, ומעשה העקידה לא נועד אלא להעמיד את יצחק בנסיון.

מוחמד חוראני, מהמכללה לחינוך ע"ש ילין, הצביע על הגישות השונות באיסלם בעד ונגד זכויות האדם, ועל התופעה המקבילה בדת היהודית ובמדינת ישראל. לדעתו, תובטחנה זכויות האדם רק מחוץ למסגרת הדתית, ובכלל, הציע, אין לתת שלטון בידי בא כוח הדת.
בהקשר זה, של זכויות האדם, ציטטו הדוברים היהודים מן המקורות, כמו אותו פסוק מספר שמות: "וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים", או הדברים שאמר הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ראש הרבנים בארץ ישראל, שכתב: "אני אוהב את הכל. איני יכול שלא לאהוב את כל הבריות, ואת כל העמים. ממש אין צורך לכוף את רגש האהבה הזה, כי הוא נובע ישר מעומק הקודש של החכמה, של הנשמה האלוקית".

בימים אלה עוסקת האגודה בהכנת ועידתה השנתית, שתתקיים ביולי השנה ביערות הכרמל, תחת הכותרת: "ברכתו של אברהם אבינו לארץ הקודש".

דפים בנושא:




© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עכשיו 1993

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: רחוב דוד המלך 13, ירושלים (האגודה להבנה בין דתית) | שורש (מלון שורש)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.