לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

פסח כמו שכתוב בתורה


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עכשיו (עמוד 11) - 03/05/1993 (יום שני)
בשל עיבור השנה בלוח-השנה השומרוני, יתאחר זבח הפסח השומרוני בהר-גריזים, ויתקיים ב- 5 למאי. השנה שמחים השומרונים לציין גידול של שמונה נפשות במניינה של הקהילה השומרונית בישראל.

השנה, ב "פסח שני" שלנו, יקיימו השומרונים את זבח הפסח ה-26 שלהם, מאז הוסרו המחיצות המדיניות בין חולון להר-גריזים (שכם), לאחר מלחמת ששת הימים.

כרגיל, מעלים השומרונים את קרבן הפסח באותו יום שבו אנו מסובים לסדר הפסח, או הפרש של יום אחד ביניהם. השנה, בגלל עיבור השנה בלוח השומרוני, נוצר פער של חודש ימים בין חג הפסח שלנו לזה השומרוני.

שומרוני שכם כבר עלו לפני כחודש לבתיהם אשר בקרית-לוזה, היא הר הגריזים, ואילו אחיהם מחולון נהרו לשם מיד לאחר סיום חגיגות יום העצמאות ה-45. ימים ספורים לפני כן, ב-22.4, ציינו השומרונים בתפילה מיוחדת את ראש-השנה, כפי שקבע המקרא, בשמות י"ב: "החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון לכם לחדשי השנה, דברו אל כל עדת ישראל לאמור, בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית-אבות שה לבית". בתפילת ראש-השנה ברכו השומרונים איש את רעהו בברכה "שנה טובה וכל שנה ואתם שלומים", ועוד באותו ערב החלו בספירת 14 ימי המשמרת של הכבשים המיועדים להקרבה, כפי שנאמר: "והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה ושחטו אותו כל עדת ישראל בין הערביים" (שמות י"ב).

במהלך 14 ימי המשמרת מתכנסים השומרונים בבית-הכנסת השומרוני לתפילות מיוחדות, המדברות במאורעות שעברו על בני ישראל באותם שבועיים אחרונים שלפני יציאתם ביד חזקה ובזרוע נטויה ממצרים.

40 כבשים מכינים השומרונים לזבח פסח בעשור לחודש, איש שה לבית-אבות שה לבית. ואם מועט מספר בני המשפחה מכדי אכילת כבש שלם, תצטרף אותה משפחה למשפחה אחרת, ויחלוקו במחיר השה, ככתוב (בשמות י"ב): "ואם ימעט הבית מהיות משה, ולקח את שכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשות איש לפי אכלו תכסו על השה". כל המשפחה משגיחה על הכבש כדי שיישמר ללא מתום (תמים) וראוי להקרבה.

אכילה חפוזה

ביום הרביעי, יום הזבח (שיתקיים השנה ב-5.5), בשעת בין-ערביים, תגיע קבוצה גדולה של שומרוני שכם וחולון, ובה נכבדי העדה ואורחים רמי מעלה, כראשי המנהל האזרחי ומושל שכם – אל בית הכהן הגדול יוסף בן אב חסדה העבאתי הלוי, בן 73, ותזמינו אל מקום הזבח. הכהן הגדול ייעתר, כמובן, להזמנה, ויבוא בראש הפמלייה אל מקום הזבח, שם ימתינו לו כל בני הקהילה משכם ומחולון, המונה כיום 563 נפשות (שמונה נפשות יותר מאשתקד). חלקם יהיו לבושים בלבוש יוצאי מצרים – מקלות בידיהם וחגורות במותניהם, ככתוב במקרא. בהגיע הכהן הגדול למקום הזבח, יעלה על אבן גדולה ויפתח בקריאת פרשת יציאת מצרים (שמות פרק י"ב).

אחר כך יובאו אל המזבח 40 הכבשים התמימים, בני השנה. בהנתן האות ע"י הכהן הגדול, יישחטו הכבשים בידי שוחטים מומחים, ודמן ייאסף אל יסוד המזבח. את צמרן יתלשו, לאחר שרוכך במים רותחים, שהוכנו בחביות גדולות בסמוך, מבעוד מועד. בשלב הבא ינוקו ויוכשרו הכבשים. כשעתיים תהיינה מכוסות במלח עד שיאזל דמן, ואת החלקים האסורים לאכילה ירחיקו וישרפו באש המזבח. את החלקים המועדים לאכילה ישחילו צעירי העדה על שיפודי עץ ארוכים, איש איש על שיפודו, ויכניסו אותם להיצלות באש התנורים הגדולים, המוסקים בגזרי עצים במשך שעות. את התנורים יכסו בעפר רטוב ובשיחים, כדי שהחום יישמר עד סמוך לחצות הלילה.

לאחר כארבע שעות, כשיהיה הבשר צלוי ומוכן לאכילה, ייחשפו התנורים, הבשר יוצא מהם, ולקול ברכת הכהן הגדול, ותוך כדי תפילות, שירה וסיפורי יציאת מצרים, יותן הבשר בקערות גדולות, וכל משפחה תיקח ממנו את חלקה ותאכל בחפזון, עם מצות ומרור, כמו שנאמר במקרא. כל הנותר יוחזר אל המזבח ויישרף עד הבוקר.

התפתחות מתונה

יום לפני הזבח יסיימו השומרונים את אפיית המצות מקמח שנשמר לצורך זה, במשך חודשיים (מצה שמורה). ביום הזבח עצמו נמנעים השומרונים מאכילת חמץ או מצה, ורק לאחר שחיטת הכבשים הם רשאים להביא דבר מאכל אל פיהם, ועל מצה בלבד. בחול המועד פסח מקיימים השומרונים את מצוות "החיגוג", היא הבאת ברכות החג איש לרעהו, ומדי יומיים הם אופים מצות ועורכים פיקניקים משפחיים בחורשות הגדולות שמסביב לקרית לוזה. למחרת הפסח הם שבים לבתיהם.

לפי מקורות השומרונים, בינואר השנה הגיע מניינם בארץ ל-563 נפשות, מהן 256 נשים, ו-307 גברים. 234 הם נשואים, ו-301 מהם רווקים, 28 מהם גרושים ואלמנים. השומרונים בישראל רואים עצמם שריד לעם עתיק, חלק ממלכות ישראל הקדומה, אשר במאות ה-14 וה-15 לספירה, מנה כמליון ומאתיים אלף נפש. הם ישבו בערים ובכפרים רבים בארץ ישראל, מדרום סוריה ועד צפון מצרים. גזרות רדיפות והמרות דת מאונס, היכו ודלדלו את העם הזה, שבשנת 1917 הוא מנה 146 נפשות בלבד. בשנת ה-30 של המאה הנוכחית חל מפנה לטובה בתולדות השומרונים, ומאד ניכרת בה התפתחות והתרחבות מתונה.

ארבעה עיקרים

ארבעה הם עיקרי אמונתם: אל אחד – אלוהי ישראל; נביא אחד – משה בן-עמרם; כתב קדוש אחד – חמישה חומשי תורה, תורת משה; ומקום קדוש אחד – הר גריזים. על ארבעה עיקרים אלה נוספת אמונה ב "תחב" בן-יוסף, שיהא נביא כמשה ויופיע, בדומה למשיח, באחרית הימים.

השומרונים חוגגים את חגי התורה בלבד – שבעה מועדים, מפסח עד שמיני עצרת, שלא כאחיהם היהודים, הם אינם חוגגים את פורים וחנוכה.

על מנת להיות שומרוני, אין צורך בהמרת הדת, אלא בקיום הכללים האלה: יישוב ארץ ישראל, ואיסור על עזיבתה לעולם; נטילת חלק בקרבן הפסח על הר גריזים; שמירת השבת ככתבה וכלשונה בתורה; שמירה קפדנית על חוקי הטומאה והטהרה במשפחה.

השומרונים מלים את בניהם ביום השמיני. ילד וילדה המסיימים את קריאת התורה, נחשבים ל "חותמי תורה" (בדומה לבני המצווה שלנו). ההתקשרות בין בני זוג שומרונים נעשית בשלושה שלבים – קדושין, אירוסין ונישואין (רק השלב הראשון ניתן להתרה ללא גירושין). מקרי גירושין בקרב השומרונים הם נדירים ביותר. את מתיהם קוברים שומרוני שכם בבית העלמין שלהם בהר-גריזים, ואילו עמיתיהם מחולון קוברים את המתים בחלקה שומרונית המיוחדת שבבית הקברות בקרית-שאול.

דפים בנושא:


© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עכשיו 1993

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: שכונת נווה פנחס, חולון (שכונת השומרונים) | הר גריזים (השכונה השומרונית בהר גריזים - קרית לוזה)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.