לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

גם קפקא ילמדו שם


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עכשיו (עמוד 11) - 22/07/1993 (יום חמישי)
צמד רבנים, יהודה ריינר ויהודה גלעד, מתכננים ישיבה דתית בקיבוץ, ומדברים על שילוב של לימודי תורה בסגנון הקלאסי עם לימודים אקדמים, כולל ספרות; לדעתם, זה הולך ביחד

מה טיבה של ישיבה בקיבוץ הדתי בימים אלה? ובמה היא שונה מישיבות אחרות? יש כבר אין-סוף סוגים של ישיבות בעולם הדתי, ונשאלת השאלה מה יוסיפו על המבחר הקיים ישיבות נוספות בקיבוץ הדתי?

על פי "עמודים", בטאון הקיבוץ הדתי, קיימת באחרונה כוונה להקים מספר ישיבות חדשות בקיבוצים הדתיים, על פי יוזמה של יהודה ריינר, רבה של טירת צבי, והרב יהודה גלעד מקיבוץ לביא. שניהם מתרוצצים בין הישיבות התיכוניות כדי להציג בפני תלמידי כיתות י"ב את ה "אני מאמין" שלהם, המנחה את תפיסת הישיבה החדשה.

הרב גלעד: "אחת הבעיות של החברה הדתית בימינו היא הרדידות הרוחנית הדתית. מצד אחד יש גילויים של דתיות חד-מימדית ופרימיטיבית, ומצד שני מתפתח דווקא בציבור שלנו אדם מודרני עם תפיסת עולם מערבית שהוא אמנם שומר מצוות, אבל התורה אינה חלק אינטגרלי מהעולם הרוחני שלו. הוא מפריד בין שני העולמות הללו, הם מסוייגים גם מתפיסה דתית שמזהה את התורה עם כיוון פוליטי מוגדר".

גרסת הרב ללימוד תורה היא שילוב של "מחוייבות להלכה, ופתיחות לשאול שאלות, להתלבט, להתחבר לבעיות הרלוונטיות המעסיקות את האדם בין ימינו. פתיחות איננה אנמיה רוחנית, אנחנו מדברים על פתיחות מתוך יראה שמים. זו ההרפתקאה שאנחנו רוצים לצאת אליה יחד עם תלמידינו" מסביר הרב גלעד.

הרב ריינר גורס: "כדי שבית המדרש יהיה משמעותי לציבור, צריך ללמד צעירים שיהודי יכול לשבת בבית המדרש, לשקוע באהלה של תורה וגם לקרוא ספרות, היסטוריה ופילוסופיה ולקבל מהם מסר רוחני. גם היצירה הרוחנית-תרבותית של האדם עשויה לשמש מקור לאמונה ויראת שמים".

לדוגמה, הרב ריינר נותן שיעור בתורת רבי נחמן מברסלב וכן מפראנץ קפקא, כי הוא רוצה להציב מגוון רחב של סגנונות רוחניים שנותנים השראה "לעבוד את השם".

גיור הספרות

לשאלה, האם הוא והרב גלעד רוצים לגייר את הספרות העולמית, והאם אין כאן סכנה של אינדוקטרינציה חינוכית שכל כך מנוגדת לפרשנות ספרותית פתוח – עונה הרב ריינר: "לא נגייס את קפקא לטובת אביי ורבא, אבל יש מקום להכוונה איך אדם בעל אמונה קורא את נתן זך. אנחנו פונים אל הנוער הדתי המצוי, הלומד תורה, קורא ספרות וגם מסרט טוב אינו מדיר את רגליו. אלא שהוא עושה זאת בתחושת פיצול ולפעמים גם בתחושת אשמה מתסכלת.

"נראה לנו שיש צורך ואפשרות לחבר את החלקים באופן שיהיה "כולו לה', שהכל יצטרף למשהו בונה ומסייע בעבודת השם. אני מאמין שמתוך המכלול אפשר לקבל תשובות".

הרב גלעד: "או שילמד לחיות עם השאלות, לא כפיצול אישיות. צריך ללמוד שאמונה ושאלות יכולות ללכת יחד ואפילו להעמיק זה את זה".

הרב ריינר: "אנחנו יוצאים למסע למרות שלא לכל שאלה יש תשובה. העולם הדתי סיגל לעצמו גישה לפיה יש תשובה לכל שאלה, ועד היום אנחנו אוכלים את הפירות הבאושים של גישה זו. לא היתה לו מספיק ענווה בפני שפע הידע שהצטבר במדעי הנפש והרוח, וכך ירדה ההגמוניה של העולם התורני. זו גם הסיבה לפיצול שנוצר אצל מי שמכיר בחשיבותו של העולם האחר ואינו מצליח לחבר בין שני העולמות".

הרבנים ריינר וגלעד כאמור עוברים בין ישיבות ובתי ספר תיכוניים ומציגים את תעודת הזהות של הישיבה החדשה של הקיבוץ הדתי. לאחרונה הם קיימו מפגש במעלה גלבוע עם תלמידים בוגרי י"ב, שגילו עניין בתכנית הישיבה של הקיבוץ הדתי, "ולהפתעתנו גילינו שיש מספר גדול של מתעניינים", אומר הרב גלעד.

ריינר וגלעד מכירים שהם לא המציאו משהו חדש, אלא הולכים בקו של "ישיבת הר ציון", של ישיבת מעלה אדומים, וכמובן של ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים. הם רואים בישיבה בעין צורים ישיבה אחות, אבל בכל זאת הישיבה שלהם חדשה ותהיה שונה במקצת.
"אנחנו חניכי עולם הישיבות הקלאסי, והגישה שלהם היא שונה במקצת ממי שבא בנוסף לרקע הישיבתי גם מרקע אקדמי פורמלי. ייתכן שאצלם הדגש יהיה יותר על פתיחות רוחנית מאשר מחקרית".

ציבור היעד שלהם, לדבריהם, הוא "הציבור שמתנדנד בין תרבות הטלוויזיה והכדורסל לבין בית המדרש. אנחנו מאמינים שאין אדם שאין לו התעניינות רוחנית, צריך רק להגיע אליו דרך התחומים הרלוונטיים לחייו. נכון שעלינו להתמודד מול תחרות פרועה של תרבות המציגה סיפוקים מיידיים".

הם אינם מתכוונים שבישיבה החדשה שלהם תישוב "צינה אקדמית", שכן לשניהם יש נטיות חסידיות מסויימות והם שותפים לתחושה שפתיחות ולהט רוחני אינם צריכים לבוא זה על חשבון זה.

הישיבה החדשה מתוכננת להיות ישיבה של "שילוב", וצמד הרבנים פונים לציבור שרוצה לשרת שלוש שנים מלאות בצבא ומעוניין גם בישיבה של ממש.

הערות:
* מדובר בישיבת מעלה גלבוע שהוקמה מספר חודשים לאחר פרסום הכתבה.


© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עכשיו 1993

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: קיבוץ בארות יצחק (מזכירות הקיבוץ הדתי - מערכת עמודים) | קיבוץ מעלה גלבוע (ישיבת מעלה גלבוע)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.