לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

פנים רבות לט"ו באב


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עכשיו (עמוד 11) - 02/08/1993 (יום שני)
ט"ו באב וט"ו בשבט מחלקים את השעון החקלאי של השנה לשני חלקים שווים. ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות וט"ו באב, יום תחילת בציר הענבים, הוא היום שבו מגיעים הפירות לשיא הבשלתם.

משמעותו של ט"ו באב היא רבת פנים, שכן על יום זה נאמר במסכת תענית, פרק רביעי, משנה ח':
לא היו ימים טובים לישראל, כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ישראל יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש מי שאין לו. כל הכלים טעונים טבילה ובנות ישראל יוצאות וחולות (מחוללות) בכרמים. ומה היו אומרות? בחור, שא עיניך וראה מה אתה בורר לך. אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה: "שקר החן והבל היופי, אשה יראת אלוקים היא תתהלל" (משלי ל"א, ל').

ועוד נאמר בתלמוד:
תנו רבנן, יפהפיות שבהן מה היו אומרות? תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי; מיוחסות שבהן מה היו אומרות? תנו עיניכם למשפחה, שאין האשה אלא לבנים. מכוערת שבהן מה היו אומרות? קחו מיקחכם לשום שמים, ובלבד שתעטרוהו בזהובים (תענית, דף ל"א, ע"א).

במקורות יש טעמים רבים ליום ט"ו באב – טעמים היסטוריים ואף היבט חקלאי. על כך שואלים: מילא, יום הכיפורים הוא יום סליחה וכפרה ומחילה, אך חמישה עשר באב מהו? והתשובות שונות: יום שכלו בו מתי מדבר, כי בגלל בכיית חינם שבכו אבותינו במדבר בליל תשעה באב בשנה השנייה לצאתם ממצרים נגזר עליהם שבמדבר ימותו, ואף בניהם לא יזכו להיכנס לארץ ישראל, אלא כעבור ארבעים שנה. בתום אותן שנים הגיע היום שבו כלו מתי מדבר ואותו יום היה חמישה עשר באב. לפיכך עשאוהו יום טוב. (ירושלמי, שלהי תענית). ויש שמייחסים יום זה לתקופת יהושע בן נון: יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה (חיתון).

אחרים מייחסים את ט"ו באב דווקא למעשה הפילגש בגבעה: יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל, אחרי מעשה הפילגש בגבעה, שבעקבותיו עשו שבטי ישראל כלה בשבט בנימין (ראה שופטים י"ט – כ"א) וכמעט השמידוהו כליל. על פי מסורת זו, ביום זה יצאו בני בנימין לכרמים, שם יצאו בנות שילו במחולות, וחטפו להם איש אישתו מבנות שילו.
ביום זה גם הובאו הרוגי בית"ר לקבורה. לאחר המרד הגדול של שמעון בר כוכבא, שחז"ל כינו אותו שמעון בר-כוזיבא, כי התנגדו למרד שהנהיג ושהביא לנפילת ביתר, אחרון המבצרים היהודיים.

ועוד טעם לט"ו באב: ביום זה סיימו את מלאכת כריתת העצים לבית המקדש. בימי הבית, גם עצי המערכה שעל גבי המזבח היו נבחרים לבל יהא בהם פסול כלשהו, או תולעת. לפיכך היו כורתים את עצי המערכה רק בתקופה שבין ניסן ומחצית אב, ואותו היום שסיימו את מלאכת הכריתה, היינו ט"ו באב, נקבע ליום שמחה וחג, משום שהשלימו בו מלאכת מצווה.

טעם נוסף: ירבעם בן נבט, שעליו נאמר "חוטא ומחטיא את הרבים", העמיד עגלי זהב בבית אל ובדן כדי למנוע מהיהודים לעלות לרגל לירושלים, לצורך עבודת השם בבית המקדש. אולם שבטי ישראל שמרו אמונים למקדש שבירושלים והיו מתגנבים ועולים אליו. מה עשה ירבעם? – הוא העמיד שומרים על הדרך ירושלימה אלה מנעו מבני עשרת השבטים לעלות אל בית המקדש. עד שקם המלך הושע בן אלה וביטל ביום ט"ו באב את הגזירה והתיר את העליה לרגל לירושלים.

הזכרנו את ההיבט החקלאי של ט"ו באב. לפי בבא מציעא, דף ק"ו ע"ב, יש שש תקופות בשנה ואלו הן:חצי תשרי, מרחשוון וחצי כסלו – זרע; חצי כסלו, טבת וחצי שבט – חורף; חצי שבט, ארד וחצי ניסן – קור; חצי ניסן, אייר וחצי סיוון – קציר; חצי סיוון, תמוז וחצי אב – קיץ; חצי אב, אלול וחצי תשרי – חום.

ט"ו באב וט"ו בשבט מחלקים את "שעון השנה" הזה לשני חלקים שווים, יוצא שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות וט"ו באב הוא יום בציר הענבים, שבו מגיעים הפירות לשיא הבשלתם.

כך זכה ט"ו באב להיות חג, המקפל בתוכו מוטיבים דתיים, מוטיבים לאומיים היסטוריים וגם מוטיבים חקלאיים.

הערות: ... ואף מילה, אם כי הרבה רמזים, להכרזתו כ"יום האהבה" הרשמי
]

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עכשיו 1993

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: סיני, מצרים | גבעון, פלשתין (נחלת שבט בנימין)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.