זמר אופרה במקום חזן

היהודים במוסקווה התאכזבו מאוד מהחרמת האולימפיאדה ה-80, הם ציפו להיפגש בה עם אחיהם מאמריקה, מישראל ומארצות אחרות. השלטונות הסובייטיים, שהבטיחו להקים בית-כנסת בכפר האולימפי בשביל הספורטאים והתיירים היהודים (ידיעה על כך פורסמה לראשונה ב "דבר" ב-25 ביוני) קיימו את הבטחתם והרב אברהם שייביץ, רבה של מוסקווה ביקר יום-יום בבית-הכנסת שהוקם - רשמים אלה מסר הרב פנחס טייץ מאליזבט, ארצות-הברית, לאחר ביקורו האחרון בברית-המועצות.

הרב פנחס טייץ מארה"ב, הפעיל גם בקרב יהודי ברה"מ, ביקר לפני ראש השנה בברה"מ. היה זה ביקורו ה-20 בארץ זו ב-16 השנים האחרונות. את רשמיו מסר השבועון היהודי "אלגעמיינער ז'ורנאל", היוצא בארה"ב. מתברר כי בביקורו האחרון כבר לא פגש הרב את הרבנים מהדור הקודם: הללו הלכו לעולמם והרבנים החדשים במוסקבה ובלנינגראד כבר פונים לקהל המתפללים בדרשות של שבת וחגים בשפה הרוסית, כי הם עצמם אינם שולטים באידיש. לפני התיבה בבית-הכנסת הגדול במוסקווה בראש השנה וביום הכיפורים עבר זמר האופירה פורטנוי, כי לא היה חזן מסורתי בכל מוסקווה. לעומת זה פגש הרב טייץ בבית-הכנסת הגדול במוסקווה קבוצה של 20 צעירים, שבאו לשמוע מפיו שיעור בדף גמרא, שנתן להם ברוסית ובעברית. קבוצה זו הצהירה כי בבוא היום, אם יחליטו לצאת מברית-המועצות הם יעלו אך ורק לישראל ולא יהגרו לאמריקה.

דרשות ברוסית

בבית-הכנסת השני במוסקבה, שנמצא במארינה רוסצ'ה, פגש הרב טייץ בקבוצה גדולה יותר של צעירים, שבאו ללמוד דף גמרא, ביניהם כאלה שנימולו לפני כ-10 - 12 שנה והם לומדים גמרא בעיון רב ודנים בלהט בענייני אמונה.

הרב החדש של מוסקבה, אברהם שייביץ, הממלא את מקומו של הרב פישמן שמאושפז בשל מחלה בבית-חולים, הוא תלמיד של ישיבת "קול תורה" במוסקווה, שבראשה עמד בשעתו הרב שלייפר, מי שהיה רבה של מוסקווה.

במוסקווה מופיע מדי שנה לקראת ראש השנה לוח יהודי-רוסי. לאכזבתם של יהודי מוסקווה וערים אחרות בברית-המועצות לא הופיע השנה הלוח המיוחל. התברר כי מסדר הלוח, הרב ראובן זייציק, אחד מזקני היהודים במוסקווה, שהרב טייץ מינה אותו ועוד שני זקנים לבית דין מיוחד העוסק רק בענייני אישות, "טעה" בתרגום המלה "שמחת תורה" לשפה הרוסית, כלומר במקום לכתוב ברוסית בהברה אשכנזית הוא תירגם להברה ספרדית וכן את המילה ל"ג בעומר. בגלל "טעות" זו עוכב פרסום הלוח על-ידי משרד החינוך והתרבות הסובייטי ועתה נמצאה "פשרה" - בסוף הלוח יוסיפו דף ובו "לוח התיקון".

בווילנה אין מניין

בעיר וילנה, עיר ואם בישראל שקראו אותה ירושלים דליטא אין מניין בימות חול. רק בשבת מתאספים בבית-הכנסת הכוראלי שברחוב זאוואלנה כ-20 יהודים לתפילה. היהודי היחיד בעיר היודע לקרוא בתורה עומד לעזוב את וילנה ולעלות לישראל. השוחט מדווינסק (לאטביה) בא פעם אחת בשבוע לווילנה לשחוט כמה עופות ליהודי המקום, וכך הוא עושה בקובנה.
בהיותו בווילנה ערך הרב טייץ חופה וקידושין לזוג צעיר, לפי מבוקשם. הזוג התחתן לפני כן חתונה רשמית על-ידי רישום ממשלתי. האב אומר, כי בכל וילנה אין בנמצא שני יהודים שומרי מצוות, שהיו כשרים לעדות קידושין ונישואין.

כיבוד זכרו של פרופסור ארי שטרנפלד

פולין כיבדה את זכרו של המדען הבין-לאומי, הפרופסור היהודי ד"ר ארי שטרנפלד, שמת במוסקווה לפני חודשים מספר. בארץ הוזכר הדבר רק בכמה שורות באי-אלה עיתונים.

ארי שטרנפלד, שהיה מחלוצי חוקרי תורת החלל, נולד בעיר שראדז שבפולין, הסמוכה ללודז' לפני 75 שנה. קיבל חינוך מסורתי ואביו, שראה בו גאון-לעתיד, רצה שיהיה רב בישראל ושלח אותו ללמוד בישיבות אך אמו, שהייתה אשה מתקדמת, שכרה בשביל הילד מורה מיוחד, שהיה בא מהעיר לודז' ללמדו רוסית ופולנית - אידיש ועברית ידע כבר על בוריין. הוא למד שפות שעתיים ביום ויתר שעות היום והלילה התמסר ללימודי קודש - תורה ויהדות. בהשפעת אמו נכנס לגימנסיה היהודית בלודז' ועם גמר הלימודים שם התקבל לאוניברסיטה ולמד פיסיקה ומתמטיקה.

במשך הזמן החל להתמחות בחקר החלל ובא בקשרי מכתבים על תורת החלל עם המלומד הרוסי, פרופסור קונסטאנטין צולקובסקי, שישב בצרפת ושנחשב לאבי תורת הטיסות לחלל. בהיותו סטודנט חיבר שטרנפלד ספר בשם "מבוא לתורת החלל" ושיגר אותו לפרופסור צולקובסקי.

ב-1934, בהיותו בן 29, נסע שטרנפלד לצרפת ושם הציג את ספרו לפני האקדמיה הצרפתית למדעים. חברי האקדמיה החלו להתעניין בספר וכתבו עליו מאמרים בכתבי-עת מדעיים, אך הספר עצמו לא פורסם, כי גם שטרנפלד ראה בו בשורה לימים יבואו.

ב-1935 הגיע ארי שטרנפלד לברית-המועצות והתקבל במכוני חקר מדע החלל. ב-1937 פורסם ספרו ואחריו חיבר עוד ספרים על אותו נושא. שטרנפלד נהג לומר באידיש: "סבי ביקש להגיע לשמים בדרך מיסטית - על-ידי הקבלה - ואני השגתי מטרה זו בדרך אחרת לגמרי".

שנים אחרי המלחמה ביקר בעיירתו שראז ונתקבל שם בכבוד מלכים. בנו לכבודו שער-כבוד והוענקה לו אזרחות-כבוד של העיר. שטרנפלד דיבר עם היהודים ששרדו במקום באידיש, "היכול יהודי-פולני לשכוח את לשון אמו ?" אמר להם.