לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

"להתייסר ולהישרד" - תערוכה ניידת בגרמניה של ציורים מאוסף אושוויץ


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עכשיו (עמוד 11) - 21/09/1993 (יום שלישי)
"יד ושם" אינו פועל בגרמניה, אבל בכל זאת נערכות בה תערוכות כגון, "השואה להתייסר ולהישרד" - תערוכה ניידת של ציורים מהאוסף שבאתר הזיכרון באושוויץ.

רבעון "העתיד", מגזין בעברית היוצא לאור בגרמניה, מפרסם כמה מצילומי התערוכה הזוועתית, המחולקת לארבעה מדורים: הראשון כולל ציורים שאסירים במחנות המוות ציירו בסתר במו ידיהם, השני תמונות שצוירו לפי הוראות האס.אס. – ציורי צוענים, תמונות המנציחות את עבודת "המחקר" של יוזף מנגלה וכו'. בשלישי ציורים שצוירו אחרי שחרור המחנות וברביעי אוסף של צילומי תמונות "המרי", בראש ובראשונה יצירותיו של פליקס נוסבוים, צייר יהודי שהצליח להימלט ממחנה בצרפת וצייר בהסתר בבריסל. אנשי הגסטאפו גילו אותו, שלחו אותו למחנה ריכוז ושם נרצח. הקטלוג של צילומי נוסבוים נקרא על שם אחת מתמונותיו, "אוטופורטרט עם דרכון יהודי.

עוד במדור "המרי" תערוכה סדרת תמונות של קטה קולוויץ (1945-1867), אמנית גראפית ופסלת גרמנית, שניהלה את המחלקה האמנותית-גראפית בברלין, משם גורשה עם עלות היטלר לשלטון. לפני עלות הנאצים הזהירה קטה קולוויץ בקול קורא לסוציאליסטים ולקומוניסטים יחד, מפני הסכנה הקרבה. בעקבות ראיון שהעניקה ל "איזווסטיה" המוסקבאי נחקרה קולוויץ על-ידי הגסטאפו, שאיימו לכלותה במחנה ריכוז.

קולוויץ דחתה את הפצרות ידידיה, שהציעו לה לפנות אל ראשי הנאצים ולבקש את טיהור שמה, ואמרה: "אומרים לי שאנשים לאין מספר ממעמד הפועלים נפשם יוקדת למעני. אם נכון הדבר, ודאי לא יוסיפו לכבדני מרגע שאלו יכירו בכבודי. אין לי ברירה אלא לעמוד עם המנודים והמנואצים. הנזק הכלכלי הוא תוצאה מובנת מאליה. כזה גם גורלם של אלפים ואסור להתאונן".

ציורה של קטה קולויץ "לא להשחית פירות נושאי זרע" מראה אם מחבקת בכוח ילדים הנמשכים ממנה, ומגינה עליהם בגופה מפני המבקשים להשמידם.

עוד בתערוכה גם ציורים של קרל הופר (1955-1878) צייר גרמני, שנאלץ ב 1933 להתפטר מהוראה באקדמיה בפרנקפורט. סמוך לעליית היטלר לשלטון הגדיר הופר את הפאשיזם כאידיאליזם מוטעה, בורגנות שירדה מפסי המציאות לריאקציה אפלה.

מקור הכתבה

[המקור כפי שנשלח ע"י נח זבולוני]

"יד ושם" אינו קיים בגרמניה, היה זה המקום המתאים ביותר למוסד דומה, אבל בכל זאת ולמרות זאת, נערכות תערוכות בגרמניה על נושא זה, כגון תערוכת "השואה והמרי", לאחרונה התקיימה בגרמניה תערוכה בשם "להתייסר ולהישרד" תערוכה זו הייתה גם תערוכה ניידת בערי גרמניה ובה ציורים מן האוסף שבאתר הזיכרון באושוויץ.

רבעון "העתיד" מגזין גרמני בעברית היוצא לאור בגרמניה, שמסר על תעורכה זו, ומפרסם כמה מצילומי התערוכה הזוועתית. התערוכה מחולקת לארבעה מדורים: הראשון, ציורים שאסירים במחנות המוות ציירו במו ידיהם בהסתר; תמונות שצויירו על פי הוראות הס.ס.; ציורי צוענים, תמונות המנציחות את עבודת המחקר של רופא הס.ס. מנגלה הידוע לשמצה, ניסויים שעשה באנשים חיים להוכיח את תורת הגזע. המדור השלישי ציורים שצויירו כבר אחרי השחרור והמדור הרביעי: אוסף של צילומים של "המרי" ביניהם של הצלם הספרדי תושב דיסלדורף שצילם לאחרונה באושוויץ.

הכתובת מעל קירות אולם התערוכה, מסבירה את העובדה, שהאנשים המיוסרים והמושפלים עוד יכולים לצייר, ואלה שהיו אנוסים לצייר גם בעמדם פנים אל פנים מול המוות יכולים לאחוז בעפרון ובנייר, כך הם נאבקו ולא רק על חייהם אלא גם על כבודם האנושי.

תערוכת "המרי", בראש וראשונה יצירותיהם של פליקס נוסבוים, צייר יהודי שהצליח להימלט ממחנה שבויים בצרפת, צייר בהסתר בבריסל. אנשי הגסטאפו גילו אותו ושלחו אותו למחנה ריכוז ושם נרצח. הקטלוג של צילומי נוסבוים נקרא בשם אחת מתמונותיו: "אוטופורטרט עם דרכון יהודי" ...

סדרת תמונות של קטה קולוויץ (1867-1945) אמנית גראפית ופסלת גרמנית שניהלה את המחלקה האמנותית הגרפית בברלין, משם גורשה עם עלות היטלר לשלטון. לפני עלות הנאצים לשלטון הזהירה קטה קולוויץ בקול קורא לסוציאליסטים וקומוניסטים יחד, נגד הסכנה הנאצית הקרבה שבאה. עם עלות הנאצים לשלטון כאמור, הופעל עליה לחץ לעזוב את האקדמיה לאמנות ולפנות את האטליה שלה. בעקבות ראיון שהעניקה לעיתונאי מ "איזווסטיה" המוסקבאי נחקרה קולוויץ ע"י הגסטאפו, ואיימו עליה לכלותה במחנה ריכוז. קולוויץ דחתה את עצת ידידיה שהציעו לה לפנות אל ראשי הנאצים ולבקש את טיהור שמה באמרה: "אומרים לי שאנשים לאין מספר ממעמד הפועלים נפשם יוקדת למעני, ואם נכון הדבר, ודאי לא יוסיפו לכבדני ברגע שבעלי השררה יכירו בכבודי". אין לי - הוסיפה קטה - ברירה אלא לעמוד עם המנודים והמנואצים, הנזק הכלכלי הוא תוצאה מובנת מאליה ... כזה גם גורלם של אלפים ואסור להתאונן".

ציורה של קטה קולויץ בשם: "לא להשחית פירות נושאי זרע" (1942), תמונה המראה אם לוחצת לגופה ילדים הנמשכים החוצה והיא סוככת עליהם בגופה מפני מבקשי השמדתם. גם הציורים של קרל הופר (1878-1955) צייר גרמני, היה נאלץ בשנת 1933 להתפטר מהוראה באקדמיה בפרנקפורט מאחר שאמנותו נחשבה בגרמניה הנאצית לפסולה. סמוך לעליית היטלר לשלטון הגדיר הופר את הפאשיזם כתערוכה של אידיאליזם מוטעה, בורגנות שירדה מפסי המציאות לריאקציה אפלה.

הערות על גירסת המקור: הכתבה המודפסת דומה למדי למקור, לבד מתיקוני עריכה. עם זאת כדאי לשים לב למספר דברים ששונו או הושמטו.

בשורה הראשונה של המאמר, הוסיף נח זבולוני את חוות דעתו: " היה זה המקום המתאים ביותר למוסד דומה" שורה שלא הופיעה במהדורה המודפסת.

הפיסקה "הכתובת מעל קירות אולם התערוכה ..." הושמטה לחלוטין, וחבל שכך, לדעתי היא מוסיפה לתיאורה של הכתבה.

מילה אחת משכה את ליבי: "ואיימו עליה לכלותה במחנה ריכוז" (פיסקה חמישית), לדעתי הייתה כוונתו של נח זבולוני ואיימו לכלוא אותה במחנה ריכוז", אך גם העורך השאיר את המילה לכלותה, שכמובן מתאימה גם היא.
- אלי זבולוני



© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עכשיו 1993
לחצו לפתיחת המסמך
מקור הידיעה מודפס במכונת כתיבה ע"י נח זבולוני

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: גרמניה | Auschwitz, פולין
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.