לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

איגרת מיהודי התפוצות


מאת: נח זבולוני
פורסם: חרות | חרות - עמוד פנימי (עמוד 6) - 27/09/1963 (יום ששי)
ויכוח ער מתנהל בימים אלה מעל דפי העיתונות הרבנית בארצות הברית, על הנושא: האם יש ליהודי אמריקה הרשות והסמכות להתערב בענייניהם הפנימיים של תושבי ישראל, הן בשטח הדתי והן בענייני התרבות? ועל כך אם רבני ארצות הברית יכולים להשליט השקופתיהם ודעותיהם על תושבי ישראל, ואם על הישוב לשמוע למנהיגיו הרוחניים המכירים את בעיותיו ומציאותו?

על שאלות אלו ניתנו כבר כמה תשובות. תשובה אופיינית אחת ראויה שנביא בפני קהל הקוראים: הרב יהודה גרשוני מירושלים, המכונה העילוי מגרודנה והמשמש כראש ישיבת "ארץ ישראל" בניו-יורק מביא אחרי פלפול ארוך ראיות לדבריו מש"ס ופוסקים על כך שאין סמכות לרבני חוץ לארץ להתערב בענייני הלכה, אלא הדבר נתון ומסור רק לרבני א"י. הרב גרשוני, מרחיק לכת ומביע את דעתו, כי אין שום צל של ספק שארץ ישראל היא הראשונה לדון ולפסוק לכלל ישראל, לא מבעי בארץ, אלא אף להשפיע מזיווה על התפוצות.

המאה והדעה ...

לעומתו מביע רב אחר כנראה אמריקאי ממש, הרב מאיר משה ישר, דעה הפוכה, עיקר טעמו ונימוקו, כי יהודי אמריקה הם הנתבעים ונותנים ומבלי הרף שוקלים להחזקתה ולקיומה של המדינה, במלים אחרות: למי המאה לו הדעה! והוא מסתמך על משחררי אמריקה מידי האנגלים ואומר: "לפני יהודי אמריקה עומדת העובדה ההיסטורית כי פתיל התבערה שהצית את אש ההתקוממות במושבות אמריקה נגד האדונים האנגלים במלחמת השחרור הייתה הקריאה!
"No taxation without representation" (אין הטלת מסים בלי ייצוג).

והרב ישר ממשיך ואומר: "אמנם כבעלי המאה אין לנו רשות להיות בעלי הדעה בכל מכל ועלינו להימנע מלהתערב בענייני הארץ באלה דברים שבין יושביה לבין עצמם, אולם חלילה לנו להסס ולוותר על דעותינו בדברים עקרוניים ועלינו לדרוש במפגיע שיתחשבו עם השקפותינו בדברים העומדים ברומו של עולם היהדות הנוגעים לנו ולבנינו עד עולם.

הסימפוזיון בארה"ב על נושא זה טרם נגמר ועוד ישמעו דעות בעד ונגד.

יהדות דרום אמריקה ועיתוניה

באמריקה הלטינית חיים כיום יותר מ-800 אלף יהודים, מהם 450 אלף בארגנטינה, 150 אלף בברזיל והיתר בארצות האחרות.

יהדות זו ניזונה מהספרות והעיתונות המופיעים בכמה שפות באידיש, ספרדית, פורטוגזית, גרמנית, הונגרית ולעתים גם בעברית.

מרכזה של העיתונות היהודית של אמריקה הלטינית הוא בארגנטינה, שם מופיעים העיתונים העיקריים היומיים והשבועונים. עוד בשנת 1898, הופיע העיתון הראשון באידיש בשם "דער וידערקול" ("ההד").
בשנת 1914, הופיע העיתון היומי הראשון בשם "די יידישע צייטונג", וכעבור ארבע שנים הופיע העתון השני באידיש, בשם "די פרעסע". מחוץ לשני עיתונים אלה מופיעים בארגנטינה 3 שבועונים, 6 ירחונים, 3 ירחונים ספרותיים, ורבעון אחד, כולם באידיש. כן מופיעים 7 שבועונים, ששה ירחונים, שני דו-ירחונים, ורבעון אחד בשפה הספרדית.

כן מופיעים מדי פעם הוצאות מיוחדות בגרמנית הונגרית. בטאון קבוע בעברית - לא מופיע.

בברזיל מופיעים 2 שבועונים באידיש, ושנים בפורטוגזית, באורוגוואי מתפרסמים שלושה עתונים יומיים באידיש. ובצ'ילי, מופיע עיתון אחד בשם "דאס אידישע ווארט" חלקו באידיש.

במקסיקו חיים 28 אלף יהודים, ושם מופיע 3 פעמים בשבוע העיתון "דער וועג" באידיש, פעמיים בשבוע "די שטימע" ופעם אחת בשבוע "דאס מעקסיקאנער לעבען", כולם באידיש.

הקומוניסט היהודי שנפטר בפריז

לפני כמה שבועות מת בפריז חבר המערכת של העיתון הקומוניסטי "נייע פרעסע" יצחק פורמנסקי, שהיה קומוניסט "ותיק". גם "קול העם" הביא כמה שורות לזכרו, פרט אחד בחייו הושתק. פורמנסקי זה השתייך בשעתו לתנועת "השומר הצעיר", היה בארץ ישראל ונאסר ואחרי ששוחרר עזב את הארץ הצטרף לקומוניסטים שנקראו "מופסים" והשתקע בצרפת.

יוקם מחדש ביהכ"נ בסרייבה

הקהילה היהודית בסרייבה (יוגוסלביה) החליטה להקים מחדש את בית הכנסת העתיק המפואר שנחרב ע"י הגרמנים.

עיריית סרייבו הקציבה למטרה זו את חלקו הגדול של הסכום הדרוש להקמת בית הכנסת, כפי שמשערים דרושים 100 אלף דולר (בכסף יוגוסלבי, 100 מיליון דינרים) יתרת הסכום יתנו תושבי העיר והמדינה.

צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By Click for details


חרות חרות - עמוד פנימי 1963

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: 127 rue du Faubourg Poissonniere, פריז, צרפת (מערכת העיתון נייע פרעסע) | מקסיקו | ברזיל | ארגנטינה | 24 Branilaca Sarajeva, סרייבו, בוסניה והרצגובינה (בית הכנסת הספרדי - Il Kal Grande) | 1666 East 7th Street, Brooklyn, ניו יורק, ארצות הברית (ישיבת ארץ ישראל, הרב יהודה גרשוני)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.