לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

"אף פעם" - אנדרטת ענק במחנה טרבלינקה


מאת: נח זבולוני
פורסם: חרות | חרות - עמוד פנימי (עמוד 3) - 15/10/1963 (יום שלישי)
פולין, הארץ שעד אדמתה הוקמו ע"י הגרמנים מחנות המוות הענקיים בהם הושמדו ששת מיליוני היהודים, ושבה פוזר אפרם של המיליונים, מלאה גם קברי-אחים ענקיים שמספרם מגיע למאות. כדי לשמור על קברי-אחים אלה ועל האנדרטות שהוקמו עליהם, קיימת ע"י ממשלת פולין ועדה מיוחדת הנקראת בשם "הוועדה לשמירת האנדרטות לזכר הלוחמים והמרטירולוגיה".

בישיבה האחרונה של ועדה זו בראשותו של השר הפולני ינוש ויצ'ורק הוחלט להסיר את הלוט מעל פני לוח הזכרון והאנדרטה הענקית המוקמת במחנה המוות לשעבר בטרבלינקה - בסוף קיץ 1964.

באותה הישיבה נמסר כי העבודה להקמת האנדרטה הענקית בטרבלינקה נמשכת ולפי התכנית שמוצעת על ידי הוועדה ייחרטו עליה רק שתי מלים: "אף פעם" בשש שפות: אידיש, פולנית, רוסית, אנגלית, צרפתית וגרמנית. בכניסה לשטח שבו היה קיים מחנה המוות לשעבר מוקמים שני קירות שיש ענקיים, ועליהם באותן שש השפות יסופרו בקיצור תולדות וקורת מחנה המוות.

וכה יהיה כתוב שם:
"החל מיולי 1942 עד אוגוסט 1943 היה קיים בשטח זה מחנה ההשמדה של ההיטלריסטים. במחנה זה נרצחו ונהרגו יותר מ-800 אלף יהודים שהובאו מפולין, רוסיה, יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה, בולגריה, אוסטריה, צרפת, בלגיה, גרמניה ויוון. ב-1 לאוגוסט 1943, פרץ במחנה זה מרד מזויין שדוכא בדמים רבים ע"י התליינים הגרמניים. במרחק של 2 ק"מ מכאן במחנה העונשין של עבודות הכפיה השמידו ההיטלריסטים בשנים 1941-44 כ- 10 אלפים פולנים".

אלה תולדות מחנה המוות טרבלינקה וכך ייכתב בתולדות ההיסטוריה היהודית והפולנית ב-6 השפות הקוראות בכניסה למחנה המוות את הקריאה "אף פעם" ...

כן החליטה הוועדה להקים אנדרטת זכרון בבלזץ, עוד השנה. הטקס ייערך בחודש נובמבר. בפלשב ע"י קרזנוב תוקם אנדרטה שהלוט יוסר מעליה בשנת 1964 יחד עם חגיגת 600 שנה להקמת האוניברסיטה היגלונית בקרקוב הנערכות עתה בפולין. חגיגות אלו יימשכו עד סתיו 1964.

הוועדה מטפלת ב-182 קברי-אחים ענקיים המפוזרים ברחבי פולין, שומרת על נקיונם שיפוצם וניקיונם, כמו כן לפי התכנית על הוועדה לטפל עד יולי 1946 בעוד 300 קברי אחים.

בישיבה זו השתתפו הפרופ' ר. בסקי, גנרל אוקנצקי, הסופרת ס. שמלגבסקה, מר סלי פישקשונד מוועד יהודי פולין, וא. רוטקיבסקי שלפי הצעתו של מר ס. פישגרונד לשפץ ולתקן את בית הקברות היהודי בקלץ.

כן החליטה הוועדה להוציא אנתולוגיה ב-7 כרכים שתהא מוקדשת למלחמה ולסבל של העם היהודי והפולני בעת הכיבוש הגרמני. באנתולוגיה זו יתפרסמו תעודות, מסמכים, תמונות, כרוזים, של המחתרת וההתנגדות היהודית והפולנית, כן ייכנסו באותה האנטולוגיה זכרונותיו של דודל רוינוביץ על לוחמים יהודיים שהצטיינו במלחמתם נגד המשטר הגרמני.

15 שנה לתיאטרון היהודי ברומניה

רומניה היהודית חוגגת בימים אלה את יובלו ה-15 של התיאטרון היהודי הממלכתי.

בהקשר עם יובל זה נמסר ע"י מנהל התיאטרון מר פ. אוירבוך והמזכיר הספרותי מר ישראל ברקוביץ, מספרים מעניינים על התפתחותו של תיאטרון זה. במשך 15 שנות קיום התיאטרון היהודי הוצגו בו 700 מחזות, בהם חזה קהל של כמיליון איש. המחזות היו בעיקר על נושאים יהודיים וגם על נושאים כלליים.

על התכניות לעתיד דיבר בהרחבה מר פ. אוברוך באופטימיות רבה. בין היתר סיפר כי עם התקרב יום הולדתו ה-400 של שקספיר, בשנת 1964, שיוחג בעולם התיאטרוני כולו, מכין התיאטרון היהודי ברומניה, הצגה מיוחדת ממחזות המחבר, כגון "המלך ליר" "אותלו" "הלילה ה-12", "המלט" ואחרים. כן מכין התיאטרון הצגה של שלום עליכם "החייט המכושף".

בין ההצגות שהוצגו בשנה שעברה יש לציין את "טוביה החולב" של שלום עליכם ו- "יומנה של אנה פראנק" שזכו להצלחה רבה.

"הידידים" האנטישמיים בפריז

"ידיד אדואר דרימון" בשם זה נוסדה באחרונה בפריז אגודה אנטישמית הדוגלת בשיטותיו של האנטישמי הנודע אדואר דרימון שעל ספריו האנטישמיים חונכו דורות שלמים של אנטישמים.

בראש האגודה עומדים אנטישמיים ידועים ומי ששיתפו פעולה עם הגרמנים כמו קסיה וולה הקומיסאר הראשון לעניינים יהודיים בממשלת וישי, מוריס כרדש מחבר של ספר אנטישמי שבו הוא מצא תיאוריה חדשה והיא שמחנות המוות וכבשני הגאזים של היטלר הם המצאה של "האינטרנציונל היהודי העולמי", בראש ההנהגה עומדים גם עורכים של עיתונים צרפתיים נאציים שהופיעו בעת שלטון ממשלת וישי.

לשכת "הבונה החופשי" בארגנטינה

לשכת "הבונה החופשי ע"ש תאודור הרצל" בבואנוס איירס בארגנטינה, תהיה לשכת הבונים היחידה בעולם, מחוץ לישראל, שעבודתה תתנהל בשפה העברית.

החלטה זו נתקבלה באחרונה בלשכה זו, שלהבא כל פעולותיה של הלשכה יתנהלו בעברית במקום ספרית, לצורך שינוי רדיקלי זה ביקשה הלשכה הוראות וכן טפסים של עבודות הלשכות של "הבונה החפשי" בישראל.

ראוי לציין כי עזרה בנידון זה מגיש חבר לשכת "בונה החפשי" מירושלים מר דוד ברמן (בר) מבעלי המאפייה "ברמן" בירושלים המשמש כיועץ כלכלי בשגרירות ישראל בבואנוס-איירס.

צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By Click for details


חרות חרות - עמוד פנימי 1963
האנדרטה עליה מדובר בכתבה. נראה כי מאז כתיבת הכתבה נוספה גם השפה העברית.

התמונה: בני נוער ישראליים מניפים את דגל ישראל בטרבלינקה.
צילום: 27/10/2006 - נעה כפרי, cc-by-sa-2.5

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: Iuliu Barasch street, no. 15, בוקרשט, רומניה (התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט) | Tte. Gral. Juan Domingo Peron 1242, בואנוס איירס, ארגנטינה (לשכת הבונים החופשיים מספר 402, לשכת תיאודור הרצל) | פריז, צרפת | Treblinka, פולין (אנדרטת "לא עוד" בטרבלינקה)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.