לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

כמה הערות מלומדות לעניין ירושלים


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עכשיו (עמוד 11) - 08/05/1994 (יום ראשון)
לקראת יום ירושלים החל מחר, עיין נח זבולוני במקורות הקדומים וגילה, כי ירושלים אינה מוזכרת בהם במפורש, אלא ברמזים. אחד מכינוייה היה "העיר העליזה". ועוד: מדוע נזקקת ירושלים לברכה מיוחדת בתפילת ליל שבת? אולי כדי להצילה ממלחמות היהודים המתחוללות בה?

ירושלים העיר אינה מוזכרת במקורות הקדומים, כלומר, בכל התורה כולה, אמנם ישנם רמזים בתורה שקיימת עיר,ש "אלוקים בחר בה" ו "אשר אווה לה", אך שמה לוטה "בערפל" ובמסתורין ....

בספרות התלמודית, חכמי התלמוד חיפשו את העיר ירושלים בתורה ולו ברמז. בכל מיני דרשות על מה שנאמר בתורה, "המקום אשר הכינות" (שמות כ"ג), "המקום אשר יבחר" (דברים י"ב) אבל רק בנ"ך (נביאים וכתובים) מפורשת ירושלים בשמה המלא.

במדרש נאמר: "שבעים שמות של חיבה נקראת ירושלים", במסכת בבא בתרא דף ע"ה ע"ב נאמר: "שלושה נקראו על שמו של הקדוש ברוך ואלו הן: צדיקים, משיח וירושלים".

עוד נאמר: "עשרה קבין יופי ירדו לעולם תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו",(קידושין מ"א ע"ב) לירושלים היו סגולות מיוחדות במינן, כפי שנאמר בפרקי אבות: "לא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בו".

מחפשים בנרות

אחדים מן השמות: עיר אלקים, עיר צדק, קרית נאמנה, קרית מועדנו, עיר יהודה, נוה שאנן, נוה צדק, אריאל, עיר דוד, קרית עוז, העיר העליזה, קרתא השופרייא, עיר הקודש, ועוד ועוד. בנ"ך, השם ירושלים, נזכר 656 פעמים, כמניין "נרות" וסימנן: "והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות" (צפניה א' י"ב). קדושתה של ירושלים באה מכוח קדושת בית המקדש והר הבית, היא מקודשת לכל הדורות, ועוד, ירושלים לא נחלקה לשבטים, כלומר בירושלים יש לכל יהודי ויהודי חלק.

מאיפא באה המלה ירושלים? על כך מסופר בפגישה בין אברהם אבינו לבין מלכי צדק מלך שלם (בראשית י"ד – י"ז י"ח). ומלכי צדק מלך שלם נאמר בתרגום אונקלוס: ומלכי צדק מלכא דירושלם.

גם ביהושע פרק י"א נאמר: "ויהי כשמוע אדני-צדק מלך ירושלים" וכו',. בפרשת העקידה בראשית כ"ב-י"ד נאמר: "ויקרא אברהם את שם המקום ההוא יראה" וכו'.

כלומר, אברהם קרא את שם ירושלים בשם "השם יראה" ומלכי צדק קרא: שלם. על כך נאמר במדרש, בא השם ירושלים המוכה יראה-שלם ... (ירושלים). כנראה שהקרי היה ירושלם.

דברי שך

יצויין, כי אלה הבאים בטענה לרבין, כי הוא יוותר גם על ירושלים, רצוי להביא קטע מדברי הרב אליעזר מנחם שך, שהביע את דעתו נגד ההכרזה על ירושלים כעיר הבירה שלנו. בשעתו הוא אמר:

"מאין שואבים אנו זכות קיומנו? האם בגלל שמאן דהוא החליט לפני שמונים שנה שאנו עם, בזכותו אנו קיימים? הביטו וראו: נאספו לחוקק חוק ירושלים, מי זקוק לחוק זה? האם בלי חוק ירושלים לא שלנו? האם בלי חוק ארץ ישראל לא שלנו? אפילו אם תהיה בידי ערבים, שלנו היא, אם כן עבור מה החוק? עבורנו מקיימי תורה ומצוות החוק הזה לא אומר כלום, האם בהרמת ידים של כמה אנשים חל על ירושלים תוקף ששייכת לנו. עבורנו התורה היא המעידה שירושלים היא שלנו, על ידי שאנו מזכירים, שלש פעמים ביום ולירושלים עירך ברחמים תשוב.

"אנו, המקיימים ציווי התורה ומתענים ומקוננים בכל שנה ושנה על חורבן ירושלים וזה אלפיים שנה, מעידים על ידי זה, שירושלים היא שלנו ולא של אלו שאוכלים ושותים בתשעה באב וביום הכיפורים. הם יבואו ויתבעו את ירושלים על ידי הרמת ידים לקבוע חוק? דרך חקיקת חוק שירושלים היא שלנו, היא התגרות באומות העולם, משום שעל ידי כך מתייצבים נגד העולם כהכרזה שכוחנו עמנו. זה היפך דרך התורה, ומסוכנת לכלל ישראל.

"ואם יאמרו, שהתורה מעידה שהיא שלנו, אומות העולם ישיבו להם: זכור את יום השבת לקדשו, אתם לא שומרים ושארץ ישראל שלכם אתם נסמכים על התורה? לכם אין שום זכות לדרוש ולתבוע את ירושלים. רק אנו שמתענים ומתפללים על ירושלים יש לנו הזכות את ירושלים"

ומעניין לעניין באותו עניין; דעתו של הרב שך על "חוק הגולן" שבימים אלה הנו אקטואלי. אמר הרב שך: "אלפיים שנה חיינו בלא "חוק הגולן" וללא הגולן כלל, ואף הלאה נוכל לחיות בלא חוק זה. ואם אינך רואה לאלתר את התגובה על חקיקת החוק, דע כי בן אדם אתה ואי אתה יודע מה עתיד להיות בעוד עשרים שנה. ועד כי כל האומות אחד הם, וגם הטובים שבהם אינם מחבבים את היהודים, וכשם שגרמניה העמידה מקרבה את היטלר שכזה, אף שאר אומות העולם, יכולים להוציא כמוהו מתוכם.

"אני בעצמי, כי באותו רגע שראש הממשלה הגיש את חוק הגולן, נשיא ארצות הברית חשב לעצמו: יכול אני להטיל אמברגו על הייצוא, אפילו על שבוע שבועיים, וכל אותה מדינה אבודה". הדברים נאמרו לפני 14 שנה.

כזכור, "אגודת ישראל" נמנעה מהצבעה על חוק הגולן, לפי הוראתו של הרב שך, שכיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בתקווה שלא יחזור מדבריו וחזקה על תלמיד חכם שיעמוד בדיבורו, לא כמו שנהג הרב גורן שהטיף בעד החזרת הגולן תמורת שלום, וחזר מדבריו.

ברכת האקסטרה

גם הסופר הגדול ש"י עגנון ז"ל, בטקס קבלת פרס נובל לספרות בשנת תשכ"ז, אמר: "נולדתי אני באחת מערי הגולה, אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמו שנולד בירושלים. בחלום, בחזון לילה, ראיתי את עצמי עומד עם אחיי הלוויים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. בזכותה של ירושלים כתבתי כל אשר נתן השם בלבי ובעטי".

ולבסוף, קצת "אירוניה מושחזת" על ירושלים, בתפילת ליל שבת נאמר: "הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים." ונשאלת השאלה, למה לפרט ירושלים, הלא היא נכללת בעם ישראל. ואם לא מדובר בערים, אז למה ירושלים? הלא ישנן עוד ערים קדושות בארץ.
התירוץ: ירושלים זקוקה לברכת שלום מיוחדת. כלומר, אקסטרה. כי מקדמת דנא ישנן מחלוקות בירושלים, בין חרדים לחילונים ובין דתיים חרדים לחרדים גופא. ומשום כך ירושלים זקוקה לברכה מיוחדת.


© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עכשיו 1994

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: ירושלים
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.