כנס בלשנים רוסיים במוסקבה

ידיעה קצרה שזכתה לתשומת לב מיוחדת פורסמה בעתוננו על הקמת קתדרה קבועה לעברית במכון של עמי אסיה שע"י האקדמיה למדעים בלנינגראד. קדם להחלטה זו הכנס של הבלשנים הרוסיים לשפות שמיות שנערך במוסקבה ונסתיים בימים אלה.

בכנס בו השתתפו אנשי מדע מכל קצווי רוסיה, השמיעו את דבריהם ששים ושלושה מרצים, בתוכם שמונה עשר מרצים יהודים. בין המרצים הבולטים בישיבת המליאה היו הפרופ' יצחק בן הרב נחום ויניקוב, מרצה לעברית במכון של עמי אסיה בלנינגראד ובעל הקונקורדנציה הירושלמית; הפרופ' בן-ציון גרן, בעל המילון העברי-רוסי ומחבר הספר היסודי לדקדוק ערבי; הגב' קלודיה סטרקובה בקיאה במגילות הגנוזות ובספרות העברית מימי הביניים.

הפרופ' ב. צ. גרנדה הירצה על המלים המורכבות בעברית ובשפות שמיות אחרות.

הגב' קלודיה סטרקובה הירצתה על הפרסומים ומחקרים בספרות העברית וערבית בברית המועצות. היא הדגישה כי בארכיונים הסובייטים נמצא האוצר הגדול ביותר בעולם של כתבי יד עבריים וערביים, בהם כתב יד יקר ערך כמו "הכרוניקה של דוד לחנו" וכן פנקסים מקוריים של הקהילות היהודיות של המזרח הקרוב ועוד. גב' סטרקובה הודיעה על התכניות שעובדו להוצאות עבודות חשובות של הספרות היהודית והעברית.

על המגילות הגנוזות, הירצה יוסף עמוסין, מחבר הספר "כתבי יד של ים המלח" ברוסית. הרצאתו עוררה תשומת לב מיוחדת.

מ. זנד, הירצה על יסודות העברית המדוברת כיום, והשפעת האידיש עליה.

אברהם רובינשטיין, מי שהיה שחקן "הבימה" וכרגע ממלא מקום של הפרופ' פליקס שפירא ז"ל, שפתח הקורס לעברית שמושית באוניברסיטת מוסקבה ואחרים.

המכון לעמי אסיה שע"י האקדמיה למדעים בברית המועצות המציא לידי ד"ר צבי הרכבי בירושלים בדואר אויר את הדו"ח המלא של הכנס.

פתח את הכנס הפרופ' גאורגי סרדיוצנקו, העומד בראש המדור לשפות במכון זה.

ספרי לימוד חדשים לעברית

הפרופ' יוסף ויניקוב העלה על נס את השגי המדענים הסובייטים בחקר השפה העברית בשנים האחרונות. הוא הציע לחבר ספרי למוד חדשים לעברית ולהמשיך בחקר כתבי היד שנמצאו בסביבות ים המלח.

א. גזוב-גינזבורג (בן לאב יהודי ואם רוסיה אשר בחר להיות יהודי והשתלם בעברית - נ.ז.) הרצה על מקורות השפה הערבית.

חוקרת אלחריזי

גיטה מנדליובנה גלוסקין (בתו של רב גלוסקין ונכדתו של הרב אליעזר רבינוביץ, רבה של מינסק) חוקרת אלחריזי הרצתה על ה "מאקאמה" החמישית החסרה. היא מצאה שריד ל "מאקאמה" בין כתבי היד.

הגב' א. גברילובה מטיפיליס הרצתה על העגה הארמית לפי יהודי סאלאמאס.

הרצאה מעניינת הייתה של אברהם רובינשטיין, שדיבר על דרכי ההתפתחות של הלשון העברית מזמן תרגום השבעים, ותרגום הארמי של התנ"ך. התחלת הפרשנות בתלמוד, אסכולת אלכסנדרון וחתימת התלמוד.

ועד חלוצי המינוח המדעי ח. ז. סלונימסקי (אסטרונומיה) שלום אברמוביץ (מנדלי) (טבע), י. קלוזנר, י. קלצקין, הוגו ברגמן (פילוסופיה), בן יהודה והמילון העברי שלו שגמר אותו בשנות ה-40 ונ. ה. טורצינר (טור סיני).

הפרופ' סרדיוצנקו סיכם את הוועידה כמאורע חשוב בתולדות התרבות בברית המועצות והדגיש כי יש להודות למלומדים ולבלשנים לשפה העברית ולשפות שמיות אחרות על הצלחת הכנס.

הכנס החליט להוציא לאור ספר מיוחד של כל הנאומים וההרצאות במלואם, כן הוחלט להמליץ על הקמת קתדרה קבועה לעברית במכון לעמי אסיה שע"י האקדמיה למדעים בלנינגרד, להכין ספרי לימוד בעברית ובשפות שמיות אחרות ולהרחיב את עבודות המחקר המדעיות של תולדות השפה העברית הקדומה ותרבותה.

כל הנוכחים הדגישו כי הכנס נתן דחיפה חשובה במחקר הבלשנות השמית בברית המועצות.