כומר מלטביה שהשתתף בהשמדת יהודים - מצא מקלט בעיירה אמריקנית

האפיפיור פאולוס השישי מצא מליצי יושר וסניגורים על "ממלא המקום" - פיוס ה-12, הטוענים שהוא והכנסיה עשו רבות למען הצלת היהודים בימי השואה. מליצים אלה מוכנים לכל כדי להוכיח את צדקתו של היושב על הכסא הרם ברומא.

אולם מה יאמרו מליצי יושר אלה, על רשימה ארוכה של כמרים מכל הכתות הנוצריות. הן קתולים והן פרוטסטנטים, שלקחו חלק פעיל בהשמדת ששת המיליונים של עמנו.

על אחד מהם נרחיב את הדיבור. המדובר בכומר הלותרני מן העיירה הקטנה אשר בלטביה - לימבאזשי. שמו של הכומר אדמונד מאטש, שמצא מקלט בעיר טקומה אשר בארצות הברית ושם ממשיך "לשמש בקודש" ככומר בכנסיה הלוטרנית המקומית.

אדמונד מאטש, שידיו מגואלות בדם יהודי העיר לומבאזשי פורש עתה את כפיו מעל מזבח הכנסיה בטקומה ומתפלל בעד צאן מרעיתו הלותרנים. בוודאי גם מקבל את ה "וידויים" על עבירות קטנות וגדולות ... תחת ישיבה על ספסל הנאשמים, כפושע נאצי וכרוצח של ילדים, נשים וטף במקום כהונתו הקודם בלומבאזשי.

מצטרף לנאצים

זה קרה בשנת 1941 בחודש יולי. תושבי לימבאזשי ראו את הכומר שלהם שנשא רובה טעון על שכמו. זה היה בזמן הכיבוש הנאצי בארצות הבלטיות. בלטביה התגייסו הלטבים הנאצים לשרות הגסטפו והמשטרה הגרמנית. הכומר אדמונד מאטש הצטרף גם הוא למשטרה הגרמנית ובעצמו אסר את יהודי העיירה.

מבית החולים המקומי הוציא הכומר מאטש את החיילים הפצועים מהצבא האדום ובמו ידיו ירה בהם.

את התואר שופט של בית-דין-שדה העניק לעצמו והיה דן אנשים למוות בשיטת "הסרט הנע".

סיפר אחד הכמרים באותה עיירה לטבית: ב-5 ביולי 1941, סרתי למשטרת לומבאזשי לבקש פרטים על מאסרו של תלמידי היהודי פלדמן שנדון למוות. בהכנסי למפקדה מצאתי נוסף למפקד המשטרה גם את הכומר אדמונד מאטש, אחרי שמפקד המשטרה שמע את בקשתי, הפנה אותי אל כומר מאש כאל יו"ר בית המשפט ...

הכומר מאטש סירב לתת חנינה לפלדמן ולא רק שהיה חותם על פסקי דין המוות, אלא בעצמו היה החוקר, השופט והמוציא להורג.

עד אחר, נוצרי, יאניס ספיגוליס מספר על אותו הכומר מאטש: ביולי 1941 נכנסו לביתי ארבעה אנשים מזויינים שבראשם עמד הכומר מאטש וניקולי ספרנציסן, מאטש אסר אותי והובילני למפקד המשטרה.

רודולף פטרסון מספר כי הכומר אדמונד מאטש לא רק שחתם על פסקי דין-המוות, כי אם השתתף בעצמו בחקירות, בעינויים ובהוצאה להורג.

בין אלה המעונים על ידי הכומר מאטש שנשארו בחיים, היה הנוצרי אלפרד קרומין, המספר כי הכומר מאטש נטפל אליו בטענה שהוא מסתיר יהודים.
"כמובן שהכחשתי את הדבר, ולמרות זאת היכני באגרופיו ולבסוף הפילני ארצה והמשיך להכות עד שאיבדתי את הכרתי והתעלפתי".

בלטביה כולה ידוע הסיפור בשם "הטרגדיה הוידראזישית" על שם הכפר שבו הייתה חווה גדולה לאשתו של הכומר מאטש. לשם היה מביא הכומר את יהודי הסביבה, מלסטם אותם וגוזל את רכושם ולאחר מכן מוציא אותם להורג. את היהודים היה מביא לוידריזשי, כביכול לשם הצלתם. "פעולת הצלה" זו התנהלה בעיקר בקרב המשפחות היהודיות העשירות. להן היה מציע את עזרתו, המשפחות אטפרוביץ, בלונקי ואחרות מצאו את מותן בכפר ווידרוזש.

בצורה כזו נפלו בפח יהודים רבים מבני המקום שעבדו בחוותו של הכומר-המרצח משך כל הקיץ ומצאו לבסוף את מותם. ב-12 בספטמבר 1941, הגיע הכומר מאטש עם קבוצת אנשיו ובמו ידיו החל בהריגת היהודים שמצאו כביכול מקלט ומחסה במשקו. עדי ראיה ושמיעה מהכפרים הסמוכים סיפרו כי הזעקות והצווחות של היהודים, הטף והנשים שנרצחו באותו היום על-ידי הכומר מאטש הגיעו עד לב השמים.

יאניס דזניס מסקולטה מספר: "הלאטבים שגוייסו למשטרה הגרמנית ולגסטאפו בזמן הכיבוש הגרמני מסרו לי פרטים מזעזעים על פעולותיו האכזריות של הכומר מאטש. כשהוציאו את יהודי לומבאזשי להורג והובילו אותם לקבר-אחים גדול, נמצא ביניהם ילד קטן שלא יכול היה לצעוד יחד עם המבוגרים. הלאטבים הושיבו את הילד על גבעה וירו בו, אולם הם רק פצעוהו. ואז ניגש הכומר מטאש וברובה שבידיו הרג את הילד".