אוצר ספרותי עברי נתגלה ברוסיה

אוצר ספרותי רב ערך וחשוב לחוקרי תולדות הספרות העברית נתגלה בארכיון המכון לעמי אסיה שע"י האקדמיה למדעים בברית המועצות.

האוצר מכיל מכתבים כתבי יד של הרמב"ם, מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם, חיים נחמן ביאליק ואחרים, חומר רב על תולדות החסידות, קבלה וההשכלה. וחומר חשוב זה טרם ראה אור, גילה ד"ר הלל אלכסנדרוב, מרצה באוניברסיטת לנינגרד וחוקר ספרות עברית. בראיון שמסר ד"ר אלכסנדרוב לסוכנות "נובוסטי" נאמר כי לרגל עבודתו במכון גילה מלבד חומר מדעי חשוב לחקר החסידות, הקבלה והספרות העברית גם מאמרים ורשימות על תולדות "ירושלים דליטא", היא העיר וילנה. כן שמורים בארכיון הזה עזבונות בכתבי יד של המשוררים והסופרים אברהם בר גוטליבר, יהודה לייב גורדון (יל"ג) ודוד מגיד.

המשורר והסופר אברהם בר גוטליבר מראשי תנועת ההשכלה, היה עורך הירחון העברי "בוקר אור" שהופיע בסירוגין משנת 1876 עד 1886 בעיר למברג. גוטליבר עסק במחקרים על הקראים, תולדות הקבלה והחסידות. כן כתב בשפת אידיש קומדיות סאטירות ומחזות. בארכיונו של גוטליבר מצא הד"ר אלכסנדרוב חליפת מכתבים בינו לבין מנדלי מוכר ספרים (1862-1859) ושלום עליכם, דוד פרישמן, נחום סוקולוב, אלכסנדר צדרבום ופרופ' דניאל חבולסון ... בעזבונו של י. ל. גורדון שמור במכון לעמי אסיה בלנינגראד התרגום הרוסי של התורה, תרגום זה נעשה ע"י יל"ג בשיתוף עם הסופר לייב לבנדה ויונה גרשטיין "המלומד היהודי" (אוצ'וני יעבריי) ששימש בתפקיד זה ליד הגוברנטור (המושל) הרוסי בוילנא.

כתבי יד עתיקים מתקופות שונות נתגלו בארכיון של דוד מגיד, איש וילנה. מגיד גמר את האקדמיה לאמנות ומדעי המזרח בפטרבורג. פרסם ב "המליץ" "הצפירה" וגם ב "היום". בכינוייו הספרותיים "צפון" ו- "מערב". כן השתתף בעיתון היהודי "פריינד" שהופיע בפטרבורג.

בארכיונו נמצאו כתבי יד עתיקים כגון "מלות ההגיון" של הרמב"ם שתורגם לסלבית, כן שני תרגומים לרוסית מיצירותיו של הרמב"ם "תולדות הרפואה". התרגום נעשה ע"י ד. מגיד. במשך שנים אסף חומר על סופרים, עיתונאים, אמנים ועסקנים ציבוריים יהודיים. טופוגרפיה של בית הקברות בוילנה בעברית, כרטיסיה על 4400 אנשים חשובים ומטובי העיר.

חליפת מכתבים (28) בינו ובין ח. נ. ביאליק וכן כמה מכתבים של שלום עליכם ואחרים.