לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

השתלת אברים מבחינת ההלכה


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עולם יהודי (עמוד 15) - 25/11/1980 (יום שלישי)
מיון מהיר:
יורדים
השבתת לימודים
מאמר
עולם יהודי
1980
1. חוות דעתו של ד"ר שמואל-ריקרדו די-דיניין רופא יהודי מוונציה על נקודות שונות בסוגיית השתלת איברים מאדם ומבעלי חיים. 2. מדליית ז’בוטינסקי ליורדים - מדליית ז’בוטינסקי שחולקה ע"י מנחם בגין בניו-יורק ליורדים ביניהם: הלל זיידמן ומשה גילוני. 3. איגוד מקצועי - עבירה - נסיון של מורי ישיבות להתאגד באיגוד מקצועי, ומאבקם של ראשי הישיבות בנסיון זה.

נושא השתלת איברים עלה שוב לכותרות בימים אלה וסביבו נטוש גם דיון הלכתי רחב. בהקשר זה מעניינת חוות דעתו של רופא צעיר, מוסמך לרבנות דווקא, ד"ר שמואל-ריקרדו די-דיניין, העוסק ברפואה בוונציה שבאיטליה. בכתב-עת "תורת חיים", לליבון בעיות השעה, דן הרופא בהרחבה מכל האספקטים ההלכתיים של הבעייה, הן באיברים הנלקחים מבעלי חיים והן באברים הנלקחים מבן-אדם לשם השתלה.

הרופא מדגיש כי כל פעולה של השתלה למען הצלת חיי אדם יש לראותה ככל פעולה רפואית אחרת, שנועדה להגן על החיים והיא מותרת לביצוע בתוך הגבולות שנקבעו בחקיקה היהודית. אולם בעיות אחרות שאינן בחזקת פיקוח נפש ואפשר לפתרן על ידי תחליף, כגון השתלת אבר מבעל-חיים שאינו כשר לאכילת אדם, לרבות חזיר. אמנם התורה אוסרת אכילת חזיר או בעל חיים לא כשר, אך אין היא אוסרת על הנאה מבעלי חיים אלה. משמע מותר להשתיל או להכניס אברים מבעלי-חיים אלה לתוך גופו של יהודי. אולם יש להביא בחשבון את ההשפעה הפסיכולוגית, טוען הרופא.
למשל, יהודי הנזהר כל ימי חייו מלאכול בשר טמא, כגון בשר חזיר, מתמלא גועל-נפש כשמתברר לו שבתוך גופו ישתלו חלק מבעל-חיים טמא והוא אף עשוי לדחותו, פיסית. במקרה זה יש מקום להעדיף בעלי חיים המותרים לאכילה ויש להקפיד על שחיטה כשרה של בעלי החיים האלה לפני שלוקחים מהם את האברים לשם השתלה בגופו של אדם.

בעייה אחרת נוגעת למשך הזמן של השתלת האיבר, כלומר אם האיבר המושתל נשאר דרך קבע בגופו של אדם או הוא בא למלא זמנית פונקציה מסויימת ואחר-כך נפלט. מובן שיש להקל אם האיבר הוא מושתל רק זמנית.

בעייה הלכתית אחרת, שלדעת ד"ר די-סיניי יש לתת עליה את הדעת, היא אם מקבל האיבר הוא יהודי או לא-יהודי ואם הוא יהודי, האם כהן? לא-יהודי, אם הוא אינו עובד עבודה זרה. הרי מצווה דאורייתא היא לעזור לו ולהצילו בתרומת אבר, בתנאי גם שאינה מזיקה לתורם. אם המועמד להשתלה הוא כהן עשויות להתעורר בעיות הקשורות בדיני קדושת הכוהנים, שהם אסורים בנגיעת מת וכן באברים קטועים של אדם; וכאן יש, לדעת הרופא, להביא בחשבון את מידת נחיצות ההתערבות, וכן את טיבה ומקורה של הרקמה (יש הבדלים בהלכה אם מדובר בקרובים של הכהן, יהודים ולא-יהודים) ואת ההשתלה (זמני או קבוע). במקרים מתאימים מציע בעל המאמר, לדון על "הפקעה זמנית של הכהן מהזכויות המיוחדות לכהונה".

הרב ד"ר די-סיניי לא הביא בחשבון את הסערה שתקום בעקבות הצעתו להפקיע את הזכויות והחובות של הכוהן. הצעה זו תיתקל ללא ספק בהתנגדות חריפה מצד כל היהדות הדתית.

מדליית ז'בוטינסקי ליורדים

סנאטור פראנק צ'רץ', ידיד ישראל מובהק, ראש עיריית ניו-יורק היהודי אדוארד קוץ', והמושל קרי, סירבו לקבל מידי ראש ממשלת ישראל מנחם בגין את מדליית ז'בוטינסקי שהעניק למאה אישים יהודים ונוצרים ביום השנה ה-100 להולדתו. הם אף החרימו את הסעודה החגיגית שנערכה לכבוד אירוע זה, לאות מחאה על שמדליה דומה הוענקה לכומר ג'רי פולוול, בעל הדעות הגזעניות, מנהיג ארגון "הרוב המוסרי" שפעל להפעלת סנטור פרנק צ'רץ' ולהעלאת סנאטור רפובליקאי במקומו.

באותו טקס העניק ראש הממשלה את מדליית ז'בוטינסקי גם לכמה יורדים מן הארץ, ואיש לא קם ולא מחה על כך. בין היורדים המאושרים: ד"ר הלל זיידמן, סופר "הצופה" בארה"ב, לשעבר מראשי אגודת ישראל בארץ, שירד לחו"ל לפני כ-15 שנה. בארץ עבד זיידמן במשרד הסעד בעת שהרב יצחק מאיר לוין ז"ל כיהן כשר הסעד וכן שימש כפרשן מדיני של "המודיע", עיתונה של "אגודת ישראל". בחו"ל הוא, כאמור, סופר "הצופה", ולפני סגירת עיתון "חרות" היה הכתב של עתון זה בארה"ב;

כן קיבל את מדליית ז'בוטינסקי משה גילוני, "תלמיד ותיק של ז'בוטינסקי", כהגדרת בגין.
גילוני יצא לארה"ב לפני יותר מעשרים שנה בשליחות הסתדרות העובדים הלאומית וקופת חולים לעובדים לאומיים, ועד היום לא חזר. ראוי לציין כי דווקא בארץ נמצא אחד שמחה על שנתנו לגילוני רשות-דיבור. היה זה באחת הוועידות של חרות. גילוני בא אליה מארה"ב. כשניתנה לו רשות לשאת את דבריו קם ד"ר יוחנן באדר והביע את מחאתו על שנותנים רשות דיבור ליורד.

אגב, מוסרים כי באותה מסיבה של חלוקת המדליות נהנה מאוד בגין ממקהלת הילדים "פרחי ירושלים", כולם יושבי ניו-יורק, ששרו "הנני שולח לכם את אליהו הנביא".

דפים בנושא:


איגוד מקצועי - עבירה

ראשי הישיבות בארה"ב אסרו על הר"מים (מגידי שיעורים) ומורי בתי הספר החרדים להתארגן ולהצטרף לאיגוד המקצועי של הסתדרות המורים המאוחדת של ניו-יורק.

באחרונה הודיעו מורי הישיבות בניו-יורק, כי הם עומדים להכריז על שביתה כללית, בשל מצבם הכלכלי הדחוק ותנאי עבודתם הירודים. בתגובה על כך קיימו מועצת הרבנים ובית הדין של אגודת "תורה ומסורה" הדומה לחינוך העצמאי של אגודת ישראל בישראל, התייעצות דחופה והוחלט לאסור על המורים להשתייך לאיגוד המקצועי הכללי של מורי ניו-יורק, המונה רבבות מורים, על האישור חתמו 13 ראשי ישיבות המשתייכים לאגודת ישראל.

האיסור נגע במישרין לשביתה שעמדה לפרוץ בישיבת "הרב דוב רוול" בפורט היל, קווינס, שבה לומדים כ-700 תלמידים שצוות המורים שלה מונה 60 מחנכים ומורים. זה כשנה קיים סכסוך עבודה בישיבה זו בין המורים וההנהלה. המורים, הדורשים תוספת שכר ותוספת יוקר בגלל האינפלציה ויוקר החיים בארה"ב, החליטו להתארגן ולהצטרף לארגון המורים הכללי בניו-יורק. הנהלת הישיבה דרשה מהמורים להגיש את תביעותיהם לבית-דין רבני, ומשלא נענו לה, תבעה ההנהלה את המורים לדין בבית משפט עירוני. בשל סכסוך זה הודיעו המורים כי אם לא ייענו דרישותיהם, יכריזו על שביתה כללית.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עולם יהודי 1980

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: 620 Foster Avenue Brooklyn, ניו יורק, ארצות הברית (אגודת תורה ומסורה - פלטבוש ברוקלין) | ברוקלין ניו יורק, ארצות הברית (ד"ר הלל זיידמן התגורר בברוקלין.) | 7102 113th St, Forest Hills, ניו יורק, ארצות הברית (Yeshiva Tifereth Moshe Dov Revel Center - קווינס) | רחוב דגניה 3, ירושלים (מערכת תורת חיים: עלון לליבון בעיות השעה וביתו של מנחם עמנואל הרטום)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.