לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

מבחר שירת ימי הביניים - בגרוזינית


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עולם יהודי (עמוד 9) - 25/12/1980 (יום חמישי)
מיון מהיר:
מאמר
עולם יהודי
1980
1. ביקורת ספרים ב "סאוועטיש היימלאנד" על התרגום לגרוזינית של מבחר השירה העברית של ימי הביניים. 2. בית הקברות היה לפארק - המצבות בבית-הקברות היהודי בראדום, פולין, יועברו לאתר הנצחה ובית הקברות שנהרס ע"י הגרמנים ייהפך לפארק.

מבחר השירה העברית של ימי הביניים שתורגם לשפה הגרוזינית וראה אור בטביליסי שבבית המועצות, זכה להערכה ולביקורת חיובית בעיתוני גרוזיה ובכתבי עת ספרותיים אחרים במדינה והטלוויזיה הסובייטית הקדישה לו שעה שלמה.
הספר הנקרא בשם "השירה העברית בימי הביניים", מכיל את מבחר השירים העבריים של ימי הביניים שתורגמו לגרוזינית על-ידי הסופר היהודי ג'ימל אג'ישווילי. ביקורות ספרותיות על הספר התפרסמו בכמה עיתונים ומוספים ספרותיים ביניהם "ליטראטורנאיא גרוזיה", טביליסי", "בעולם הספר", "ציסקארי", "השחר", "המבקר" ואחרים.

"סאוועטיש היימלאנד", הירחון האידי שיוצא במוסקבה, מפרסם מאמר ביקורת מקיף על הספר ועל המתרגם, פרי עטו של המבקר והחוקר הגרוזיני לאדו באכטריאונלי. המאמר תורגם לאידיש מתוך בטאון הנוער הקומוניסטי בגרוזיה, "אכאלגאזרדה קומוניסטי" (הקומוניסט הצעיר). מחבר המאמר מעמיד את השירה והתרבות העבריות בימי הביניים בשורה אחת עם השפות והתרבויות של העמים הקדומים במצרים, בהודו ובארצות אחרות. הוא מונה את גדולי המשוררים העבריים ששיריהם תורגמו מעברית לגרוזינית על-ידי ג'ימל אג'יאשוילי: שמואל הנגיד, שלמה אבן-גבירול, יהודה הלוי, אברהם אבן-עזרא, משה אבן-עזרא, יהודה אלחריזי ועמנואל הרומי. שמואל הנגיד, כותב מחבר המאמר, היה ברוך כשרונות ובעל מידות תרומיות, פילוסוף, הוגה-דעות, מדקדק, שולט בהרבה שפות, מדינאי, מצביא, משורר, ונוסף על כל אלה נדיב לב ותומך בכל נצרך. שיריו הליריים מצלצלים, לדברי המבקר, "כמו הרקוויאם של ורדי". את שלמה אבן-גבירול הוא מכנה "אפלטון היהודי". שיריו וספריו השפיעו, לדבריו, על ברוך שפינוזה וג'ורדנו ברונו (1548-1600). משה אבן-עזרא היה לדברי באכטריאונלי, "משורר ופילוסוף גדול שהחדיר בשיריו את האירופיות לעולם השירה". יהודה הלוי היה "המשורר העברי הגדול ביותר לאחר משוררי התנ"ך". אברהם אבן-עזרא היה "משורר, פילוסוף, מתמטיקאי וחוזה בכוכבים". גם שיריו השפיעו, לדעת המחבר, על ברוך שפינוזה בדומה לשיריו של אבן-גבירול. יהודה אלחריזי היה גדול בשירה העברית, "מדען ומלומד, חוקר השפה העברית והתנ"ך"; עמנואל הרומי היה ידידו של דנטה.

את השפה העברית מקלס ומשבח באכטריאונלי ומציין, כי היא עשירה מאוד וכי אפשר לקרוא בה גם את קארל מרקס ואת לנין.
היצירות החשובות של גדולי המשוררים תורגמו לעברית - מציין המבקר - ביניהם המשורר הגרוזיני הנודע שוטחה רוסטאווילי (חי בארץ-ישראל, מת בראשית המאה ה-13, סבורים כי הוא נקבר בירושלים, אולם מקום קבורתו לא נודע עד היום. את יצירתו "עוטה עור הנמר" תירגם, כידוע, מגרוזינית לעברית בוריס גפונוב עוד בהיותו בגרוזיה. הוא עלה לישראל ומת כאן ב-1972. על תרגומו זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת). המבקר מונה, בין המתורגמים לעברית, גם את טולסטוי, פושקין, דוסטוייבסקי, בלוק, מיצקביץ, מאיאקובסקי, המשורר ההונגרי שנדור פטפי ואחרים.

באכטריאונלי מצא קשר הדוק בין השירה העברית של ימי הביניים לבין השירה הגרוזינית וכן בין המשוררים העבריים של תקופה זו לבין משוררי גרוזיה. בין היתר הוא עושה השוואה בין יהודה הלוי ואברהם אבן-עזרא [ל ] רוסטאוילי. את מאמרו מסיים המבקר בהערה, כי בגרוזיה הסובייטית מתפתחת התרבות העולמית לגרוזינית ושל יצירות גרוזיניות לשפות אחרות. עד עתה הופיעו כבר 80 כרכים של תרגומים שונים מהספרות הקלאסית העולמית לגרוזינית.

לפי החלטת הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית בגרוזיה הוקמה לפני זמן מערכת מיוחדת, המורכבת מאנשי רוח, סופרים ומשוררים חברי אגודת הסופרים והמשוררים, והבוחרת את היצירות הספרותיות שיתורגמו לגרוזינית. מערכת זו היא שהוציאה את הספר "השירה העברית בימי הביניים".

בית הקברות היה לפארק

שרידי המצבות שנותרו בבית-הקברות היהודי בראדום, שנהרס כמעט כליל על-ידי הגרמנים, יעקרו ממקומן ויועברו כאתרים היסטוריים לאומיים למקום המיועד לאתרים אחרים במוזיאון המקומי. בשטח של בית העלמין יוקם פארק עירוני.

העיר ראדום במחוז קילצי שבפולין הייתה לפנים עיר ואם בישראל. הקהילה היהודית מנתה בה, עד מלחמת העולם השניה, 30,000 נפש, הייתה קהילה משגשגת וקיימה מוסדות חינוך למופת - בתי ספר יסודיים ותיכוניים, ישיבות, אגודות מקצועיות, אגודות נוער, בנק יהודי, בית חולים, בתי אבות ומוסדות סעד יהודיים.

בראדום שימש 20 שנה (1863-1883) ברבנות הרב שמואל מוהליבר, מגדולי רבני רוסיה, מראשוני חיבת ציון ומאבות הציונות הדתית.

במלחמת העולם השניה הרסו הגרמנים את כל בתי הכנסת והמוסדות היהודיים בראדום ויהודי המקום הובלו למחנות ההשמדה. מכל 30,000 יהודי המקום נשארו לפליטה רק 300 נפש. הם הקימו במקום שבו ניצב בית-הכנסת הגדול אנדרטה לזכר היהודים שהושמדו. את האנדרטה יצר הפסל היהודי מראדום יעקב זיידנשניד וחרוטות עליה באידיש ובפולנית המלים הבאות: "יהודי ראדום, קרבנות הפושעים ההיטלריסטים 9.5.45-1.9.1939".

הזכר היחיד שנותר מקהילת ראדום הוא האנדרטה ושלוש מצבות מבית העלמין היהודי שנהרס. אלפי המצבות שימשו לגרמנים לריצוף רחובת העיר. עתה, כאמור, עם עקירת המצבות ממקומן והפיכת בית הקברות היהודי לפארק עירוני, תישאר מכל היהודים שחיו בראדום רק האנדרטה שהוקמה לזכרם.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עולם יהודי 1980

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: Towarowa 7, ראדום, פולין (המקום בו היה בית הקברות היהודי בראדום - כיום נמצאת שם אנדרטה לזכר הקורבנות) | Tbilisi, גאורגיה | מוסקבה, רוסיה (קירוב 5 (מוסקבה העתיקה) - מערכת סאוועטיש היימלאנד (משוער))
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.