לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

האדמו"ר - מפקד עליון


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עולם יהודי (עמוד 11) - 05/01/1981 (יום שני)
מיון מהיר:
חב"ד
מרוקו
ליל הבדולח
מאמר
עולם יהודי
1981
1. על "צבאות ה’ " "חיילי" חב"ד, והכנותיהם למבצע "משיח עכשיו". 2. צעירי חב"ד במארוקו - גרעין חב"ד יוצא למרוקו כדי להקים שם ישיבה. 3. 80 יהודים באפגניסטאן - על הקהילה היהודית באפגניסטן. 4. רב חדש במוסקווה - הרב אדולף שייביץ נתמנה כרבה הראשי של מוסקבה. 5. יובל לשחקנית - בטאלין נחוג יום הולדתה ה-70 של השחקנית היהודית מאלי בלאנק. 6. מוזיאון בבית הכנסת - בית-הכנסת בעיירה הגרמנית גרבזיג ייהפך למוזיאון של תשמישי קדושה יהודיים, הכתבה מתארת גם את היסטוריית הקהילה היהודית בגרבזיג. 7. פגישה בפולין - ביקורו של הרב ד"ר יצחק לוין בפולין ועזרתו לשימור התרבות היהודית שם. הכתבה מתארת גם את קורות חייו של הרב.

בדומה ל "שלום עכשיו" בעולם החילוני, מתנוססת בחלל העולם החב"די הסיסמה "משיח עכשיו". את הסיסמה הזו העלה האדמו"ר מלובאוויץ' בשמחת-תורה והיא מלווה ב "מבצע צבאי", על כל פרטיו ודקדוקיו, הנקרא "צבאות ה' ". המבצע החל בשמחת תורה והגיע לשיאו בחנוכה.

בתום שיחת ההתוועדות שערך הרבי מלובאוויץ' אור לי' כסלו (18 בנובמבר), החל לשיר באנגלית "ווי וונט משיח נאו" (אנו רוצים משיח עכשיו) וכל הקהל שהיה במקום שר איתו באנגלית.

מתברר כי ל "צבאות ה' " יש "מפקד עליון" והוא הרבי בכבודו ובעצמו. ה "חיילים" הם התינוקות של בית-רבן, שבגללם מתקרב קץ הגלות והעולם בשל והולך לקראת הגאולה השלמה, שתהיה בקרוב ממש.

ב "צבאות ה' " של חב"ד בארץ ובחו"ל, קיימות "לשכות גיוס". אלפים כבר נרשמו בלשכות אלו. לאחר ההרשמה נערך "מסדר צבאי", שבו מוסרים ה "חיילים" הצהרת אמונים, משמיעים הקלטה של הרבי, קוראים 12 פסוקים בתנ"ך, שרים את ה "המנון" שלהם והוא: "אני חייל בצבאות ה' ", קוראים פקודות-יום, ומחלקים "תעודת חייל".

ה "מגוייסים" מבצעים פעולות "צבאיות", עורכים אימונים, אזעקות פתע, פשיטות. רבים מהם, שמילאו בנאמנות אחר ההוראות ונלחמו את מלחמת ה' בגבורה, שמטרתה להבטיח הצלחת ה "מיתקפה" לקרב בואו של המשיח, כבר קיבלו צל"שים. יש בהם מפקדים, מדריכים, סמלים, הכל לפי הטרמינולוגיה הצבאית ר"ל [רחמנא ליצלן], המדברת לליבם של הצעירים.

השיא של המבצא "צבאות ה' " יהיה מסדר צבאי, שיקבל אותו "המפקד העליון", הרבי מלובאוויץ', הרב מנחם מנדל שניאורסון שליט"א.

צעירי חב"ד במארוקו

בימים אלה יצאו מברוקלין למרוקו תשעה צעירי חב"ד שישמשו גרעין להקמת ישיבה גדולה במתכונת של ישיבות חב"ד (לובאוויץ'), בקזבלנקה בירת מרוקו.

הצעירים, ובראשם ראש הישיבה, משתייכים כולם לעדה האשכנזית, הם בני 19-20, ילידי ארה"ב וקנדה ומארוקו, הם בני שליחים של חב"ד מארצות-הברית, הפועלים במרוקו במצוות האדמו"ר מלובביץ', הרב מנדיל שניאורסון, ומפיצים זה שנים את תורת חב"ד בצפון אפריקה.

ראש הישיבה המיועד, הרב אברהם לייב שוחט (24), הוא יליד ברוקלין, חניך מוסדות חב"ד באמריקה ובאוסטרליה. את הרעיון להקמת ישיבה בארץ ערבית יזמו הרב שלמה מטיסוב מאמריקה, העושה בשליחות האדמו"ר מלובאוויץ' במרוקו, והרב בנימין גורודצקי, שליח חב"ד בצרפת ובצפון-אפריקה זה שלושים וחמש שנה. כפי שנמסר קיבלו היוזמים גם את ברכת חסן השני, מלך מרוקו, שהביע את שביעות-רצונו על הקמת ישיבה בארצו.

בשבוע שעבר, לפני שיצאו התלמידים למרוקו, הם התקבלו אצל האדמו"ר, שאיחל להם הצלחה וחילק לכל אחד סכום כסף, למתן צדקה בארץ בואם. בשדה התעופה נפרד מהם קהל גדול בשירה ובריקודים חסידיים.

דפים בנושא:


80 יהודים באפגניסטאן

באפגאניסטאן חיים כיום, לאחר הפלישה הסובייטית, רק 80 יהודים - על כך מסרו מקורות של הקונגרס היהודי העולמי.

לפי הנתונים שבידי אנשי הקונגרס היהודי העולמי היו באפגניסטן ב-1977 200 יהודים. הישוב היהודי באפגניסטן לא היה גדול מעולם. משערים כי לפני כ-100 שנה היו באפגאניסטן כ-40,000 יהודים, אבל נתונים מדוייקים על הישוב היהודי במדינה זו לא היו גם בעבר. לפי כמה מקורות, לא בדוקים כל-כך, גרו היהודים בעיר גזנה, שמזהים אותה עם סביבות נהר גוזן שבמקרא, לשם גלו, בין השאר, עשרת השבטים, לפי התנ"ך ("ויגל את ישראל אשורה וישב אותם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי", מלכים ב' י"ז).

בעיר גזנה הייתה קיימת קהילה יהודית עוד במאה ה-10. לפי ר' משה אבן-עזרא היו בבירת חורסן, גזנה, יותר מ-40,000 נפש, ואילו ר' בנימין מטודלה (1179) נוקב במספר של 80,000. עד שנת 1490 היה מספר היהודים באפגניסטן כ-10,000, רובם המכריע גרו בעיר קאבול ואילו בערים הראת ובלק היה מספרם זעום, בראשית המאה ה-20 החלה עליית היהודים מאפגאניסטן לארץ ישראל. בירושלים קיימת קהילה אפגאניסטנית, המונה כמה מאות איש.

רב חדש במוסקווה

בטקס חגיגי נמסר לאדולף שייביץ כתב מינוי לשמש כרבה של מוסקבה. הרב שייביץ נכנס רשמית לתפקידו בימים אלה.

אדולף (אברהם) שייביץ, יליד מוסקבה ותלמיד הישיבה המקומית "קול תורה", השתלם בסמינר לרבנים בבודפשט ושם הוסמך לרבנות. בטקס מינויו כרבה של מוסקווה השתתפו משלחות מהארצות הקומוניסטיות, בהן משלחת של נציגי הקהילות היהודיות בהונגריה, בראשותו של יו"ר הקהילות שם, ד"ר אימרה הבר, פרופסור שנדור שרייבר, מנהל הסמינר לרבנים בבודאפשט, שבו הוסמך שייביץ לרב, ורבה הראשי של בודאפשט ד"ר לסלו שלגו.
גם רבה של מוסקבה יעקב פישמן, שהיה זמן ממושך חולה ומרותק למיטתו בבית-החולים, ויו"ר הנהלת בית-הכנסת הכוראלי במוסקבה, בוריס גרום, השתתפו בטקס.

המשלחת ההונגרית נפגשה, בעת שהותה במוסקווה, עם יו"ר המועצה לענייני הדת בברית-המועצות ו. פיצ'ב.

יובל לשחקנית

בטאלין, בירת הרפובליקה הסובייטית הבאלטית, חגג באחרונה החוג הדרמטי את יום הולדתה ה-70 של השחקנית היהודית מאלי בלאנק, שהופיעה על הבמה היהודית בתפקידים שונים יותר מ-40 שנה. בקבלת הפנים החגיגית השתתפו שחקנים, אמנים וראשי הציבור בטאלין.

מאלי בלאנק היא בוגרת בית-הספר לדרמה, שהיה קיים לפני שנים ליד התיאטרון היהודי הממלכתי (גוסט) במוסקווה, בהנהלתו של שלמה מיכואלס, שחוסל בשנת 1948 על-ידי סטאלין, עם יתר הסופרים והאמנים היהודיים. ב-1936 סיימה מאלי בלאנק את הסטודיו בהצטיינות ומאז הופיעה בתיאטרונים שונים ובתפקידים שונים. גולת הכותרת שלה בקריירה התיאטרונית שלה הייתה יסוד חוג דראמאטי לעיוורים בקובישב, ליד הנהר וולגה, לשם עבר הממשלה הסובייטית במלחמת העולם השניה, בגלל הפגזת מוסקבה על-ידי הגרמנים. להקה זו זכתה בפרסים ובביקורות נלהבות בעיתונות.

מאלי בלאנק הייתה גם מרצה בפקולטה לאמנות שליד האוניברסיטה בקויבישב. העתונות הסובייטית בטאלין הקדישה ליום הולדתה ה-70 רשימות מאמרים.

מוזיאון בבית הכנסת

בעיירה הגרמנית גרבזיג שבמזרח גרמניה, שנותרה בלי יהודים, נהפך בית-הכנסת הגדול והמפואר, שהוקם במאה ה-18, למוזיאון של תשמישי קדושה יהודיים, אף שמגיעים אליו מבקרים מגרמניה ומחוץ להם.

הישוב היהודי בעיירה גרבזיג נוסד ב-1630. היה זה ישוב משגשג - היהודים הגיעו לחמישית ממספר כל תושבי העיירה. בסוף המאה ה-18 (1796) הקימה הקהילה היהודית במקום בית-כנסת גדול ומפואר עם ויטראז'ים אמנותיים. בבית-כנסת זה היו באים להתפלל בימים הנוראים ובחגי ישראל גם יהודים מהערים ומהכפרים הסמוכים. במשך הזמן התדלדל הישוב היהודי בגרביז, רבים עזבו את העיר ואחרים עברו לערים הסמוכות או היגרו אל מחוץ למדינה. המתפללים התמעטו והיה חשש שמא יחדל בית-הכנסת, עם כל תשמישי הקודשה שבו, מהם עתיקי-יומין, לשמש כמקום תפילה ליהודים וייהפך מקום פולחן לנוצרים. כדי למנוע חילול קדושת המקום הגיעו ראשי הקהילה היהודית במקום להסכם עם המועצה המקומית להפוך את בית-הכנסת למוזיאון יהודי בעל גוון דתי, כלומר, ירוכזו בו אך ורק תשמישי קדושה יהודיים.

המוזיאון נפתח רשמית ב-1934. בבניין בית-הכנסת לא חל שום שינוי, והמועצה המקומית לקחה על עצמה את עול החזקתו השוטפת של המוזיאון. במשך הזמן רכשה תשמישי קדושה מבתי כנסת שנהרסו על-ידי הנאצים בערים הסמוכות ב "ליל הבדולח" (9 בנובמבר 1938). בזכות מנהל המוזיאון ניצל המוזיאון של גרבזיג. באותו "ליל בדולח" הוציא את המוצגים ואת תשמישי הקדושה והחביאם במקומות שונים וליד הבניין העמידה המועצה המקומית משמר. המוזיאון נשאר על תילו, אך שרידי יהודי המקום ניספו בשואה.

לאחר השואה הוכנסו למוזיאון מוצגים מהשואה, נוסף על תשמישי הקדושה הישנים, ובשער המוזיאון הוקמה אנדרטה ועליה מתנוססות המלים: "מותם ישמש קריאת אזהרה !".

בשנים 1968 נעשו במוזיאון תיקונים ושיפוצים. הממשלה, הנושאת בעול החזקת המוזיאון, הכריזה עליו כעל אתר היסטורי והוא כאמור מוקד משיכה לתיירים מחו"ל.

פגישה בפולין

הרב ד"ר יצחק לוין, מראשי "אגודת ישראל" בארצות הברית ונציגה באחת מוועדות או"ם בניו-יורק, מבקר לעתים קרובות בפולין, בדומה לעמיתו הרב פנחס טייץ מארה"ב, שהוא אורח קבוע בברה"מ. לאחר כל ביקור של הרב לוין בפולין, מתפרסמת בארה"ב הודעה על פגישתו עם ראשי השלטונות שם ועל דיונים שקיים עימם בענייני דת ובעניין מינוי רב ראשי בפולין, שיקום בתי-העלמין היהודיים, שיפוץ בתי-הכנסת ששרדו, העברת בתי קברות יהודיים למקום אחר, בעקבות הקמת פארקים במקומם, וכדומה.
השלטונות מבטיחים לטפל בעניינים אלה, אבל הבטחה נשארת הבטחה. בינתיים מועילות הפגישות לשיפור תדמיתה של פולין הקומוניסטית בארה"ב ואולי גם בישראל.

הרב ד"ר לוין נולד בפולין, אביו, הרב אהרון לוין היה רבה של ריישה וציר בסיים הפולני מטעם "אגודת ישראל", הוא ורעייתו הרבנית נרצחו על ידי אנשי הגסטאפו בלמברג (לבוב). ד"ר לוין הצליח, ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה, לצאת מוורשה לווילנה, משם הגיע לארה"ב. ד"ר לוין מכהן כמרצה ב "ישיבה יוניברסיטי" בניו-יורק וחיבר ספרים על יהדות פולין ועל השואה.

צולם במכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עולם יהודי 1981
אזכור הכתבה בעמוד הראשון של העיתון

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: Ghazni, אפגניסטן | Lange Strasse 8/10, Grobzig, גרמניה (בית הכנסת המשמש כיום כמוזיאון של גרובזיג) | 174 Boulevard Ziraoui, קזבלנקה, מרוקו (בית חב"ד - ישיבת תומכי תמימים) | 42 Broadway, ניו יורק, ארצות הברית (אגודת ישראל של אמריקה) | טאלין, אסטוניה | פולין | 2-y Vysheslavtsev pereulok, 5A, מוסקבה, רוסיה (הרבנות הראשית במוסקבה) | 770 Eastern Parkway, Crown Heights, Brooklyn, ניו יורק, ארצות הברית (מגורי הרבי מלובביץ’)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.