לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

בחור ישיבה פטור מגיוס - גם בהולנד


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עולם יהודי (עמוד 5) - 04/10/1981 (יום ראשון)
1. על שחרור מגיוס לצבא ההולנדי שניתן לבחור ישיבה מירושלים. 2. אתרוגים ממרוקו - אתרוגים ממרוקו נמכרים לקהילה החרדית בארצות הברית. 3. הארגון הצבאי של סאטמר - "חברת השמירה" של חסידי סאטמר בוויליאמסבורג, ניו-יורק, מונעת פשיעה וגם פועלת בהפגנות נגד ישראל.

להלן מסמך רשמי של שר-ההגנה ההולנדי. המסמך דן בשחרור משירות בצבא ההולנדי של בחור ישיבה, אזרח הולנדי, שהיה חייב בגיוס. בחור ישיבה זה חשקה נפשו ללמוד תורה דווקא בישיבת בית הכרם הירושלמית. לצורך זה היה זקוק לשחרור מן הצבא ההולנדי. הוא פנה אל משרד ההגנה של ממשלתו וביקש שחרור מן הצבא משר-ההגנה, לאחר שמצא סעיף בחוק הגיוס, שלפיו אפשר להשתחרר.
המדובר הוא בסעיף 15 מספר 1, באות כ' של חוק הגיוס, שלפיו "אפשר לשחרר מהצבא מי שממלא תפקיד רוחני או הומאני או מכשיר את עצמו לתפקידים אלה". שר ההגנה נענה לבקשתו ושיחררו מן הצבא.

בתעודת השחרור נאמר, כי כל זמן ששחרור זה הוא בר-תוקף אין האברך חייב בגיוס ממשי, גם לא בזמן מלחמה או סכנת מלחמה או מצבים דומים. יצויין, שראש מחלקת השחרורים של הולנד הוסיף בכתב ידו בפתק שצירף למסמך, את המלים הבאות: "מי יכול להלחם נגד אלוקינו - אלוקי ישראל".

וזו לשון המסמך:
משרד ההגנה
מחלקת גיוס חובה, משרד השחרורים
הנושא: שחרור מוחלט (תפקיד רוחני) צירוף לצבא ר.ב.ד. נא לציין בדייקנות מספר ותאריך מכתב זה

לכבוד
ישיבת בית הכרם
רחוב ביאליק 1 ירושלים, ישראל
האג, 14 יולי 1967
מס. 46.06.14.238

בזה הנני נותן לך כנרשם לגיוס חובה בעיר האג, החל ב-1 בספטמבר 1967, שחרור לתמיד כמחוייב בגיוס רגיל, בהיותך במצב המכוון מסעיף 15 מס. 1 באות כ' של חוק גיוס החובה (לפי נקודה זו ניתן שחרור עקב מילוי תפקיד רוחני או הומאני או הכשרה לתפקיד כזה).

להחלטה זו יכול להתנגד כל מי שנוגע בדבר, עד עשרה ימים אחרי היום שבו יכריז ראש העיר על כך בפומבי. כתב ההתנגדות צריך להיות מנומק ויוגש לרישום אצל ראש העיר, אשר ידאג לשלחו למלכה. לפי שחרור זה הרי אתה נחשב למחוייב גיוס מיוחד ובתאריך ההחלטה הזו הרי אתה מצטרף לכוח הצבא בתור כזה.

כל זמן ששחרור זה בתוקף, אינך מחוייב בגיוס ממשי גם לא בזמן מלחמה, סכנת מלחמה או מצבים אחרים.

שחרור זה חדל להיות בתוקף בשעה שאתה חדל להיות במצב שבגללו ניתן לך שחרור זה. לכשיגיע מצב כזה, אתה אמור להודיע על כך בכתב לראש העיר האג.

שר ההגנה
בשם השר
ראש מחלקת השחרורים.

מצורף פתק של ראש מחלקת השחרורים: "מי יכול להלחם נגד אלוקינו - אלוקי ישראל".

מקור הכתבה


לית מאן דפליג ואפילו ישנו קונצנזוס בנידון, כי תדמיתה של מדינת ישראל נשתנתה באחרונה, לאו דווקא לטובה בעיני מדינות שונות ומרובות. בעבר לא רחוק הייתה אהדה למדינת ישראל ולראשיה, ואילו עתה חל שינוי ניכר בזוית של מאה ושמונים מעלות לרעה. המדובר במדינות ובארצות שאהדתן אלינו לא היתה תלויה בדבר, כגון הולנד ואחרות דומות, להוציא את גרמניה ודומות לה שאהדתה אלינו הייתה תלויה בדבר, והיא, כפרה על המעשים הזוועתיים שאחיהם עוללו לעם היהודי.

ממשלת הולנד שאהדתה אלינו היתה למופת ולדוגמא לאחרים, והמייצגת את האינטרסים של מדינת ישראל בברית המועצות עם ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם מדינה זו לאחר מלחמת ששת הימים, גם היא שינתה את דעתה על מדינת ישראל וקברניטיה והדברים ידועים ואין לדוש בהם ...

הנה לפנינו מסמך רשמי של שר ההגנה ההולנדי המעיד כמאה עדים על תדמיתה של מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. המסמך דן בשחרור משרות בצבא ההולנדי של בחור ישיבה אזרח הולנד שהיה חייב בגיוס. בחור ישיבה זו חשקה נפשו ללמוד תורה דווקא בישיבת "בית הכרם" הירושלמית, ולצורך זה היה זקוק לשחרור מן הצבא ההולנדי.

הבחור ישיבה, אזרח הולנד, פנה אל משרד ההגנה של ממשלתו וביקש שחרור מן הצבא משר ההגנה, לאחר שמצא סעיף בחוק הגיוס שלפיו אפשר לשחררו, והוא סעיף 15 מספר 1 באות כ' של חוק הגיוס, שלפיו ניתן לשחרר מהצבא מי שממלא תפקיד רוחני או הומני, או מכשיר את עצמו לתפקידים אלה, [שר ההגנה] נענה לבקשתו ושחררו מן הצבא. בתעודת השחרור נאמר כי כל זמן ששחרור זה הינו בר תוקף, אין חייב בגיוס ממשי גם לא בזמן מלחמה או סכנת מלחמה או מצבים דומים.

מסמך זה מדבר [בעד] עצמו על תדמיתה של מדינת ישראל שהיתה בעבר לא כל כך רחוק. נוסף לכך יש לציין את הערתו המעניינת של ראש מחלקת השחרורים של הולנד שהוסיף בכתב ידו בפתק שצירף למסמך את המלים הבאות: "מי יכול להילחם נגד אלוקינו - אלוקי ישראל" ...

אמנם יש להודות כי שינוי חל רק בתדמיתה של מדינת ישראל, אך האהדה לעם היהודי שרירה וקיימת, והעם ההולנדי יחד עם ראש המדינה, מוסיפים לרכוש לנו אהדה, והוכחה לכך העובדה שבימים אלה חגגו באמסטרדם את יובלה ה-50 של אנה פראנק, ובכדי לכבד את זכרה של אננה, צעדה המלכה ההולנדית יוליאנה בת ה-90, יחד עם הפמליה שלה לעבר ביתה של אננה בו היא הסתתרה עם אמה שלה ואחותה ובו כתבה את הימון שלה, וממנו נלקחה למחנה המוות ברגן בלזן, תחנתה האחרונה של חייה הקצרים.

המסמך מצד אחד, ומאידך ההתבטאויות והמדיניות של ממשלת הולנד במזרח התיכון, הוכחה שאי אפשר להתכחש לה כי חל שינוי רדיקלי ומשמעותי בהולנד, והחובה מוטלת עלינו לחפש ולפשפש במעשינו. ונסיים במאמר חז"ל שאקטואליותו של פגה עד היום הזה, מובא במסכת ברכות דף ה' ע"א: "אמר רבא ואיתימא רב חיסדא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו" ...

משרד ההגנה
מחלקת גיוס חובה, משרד השחרורים
הנושא: שחרור מוחלט (תפקיד רוחני) צירוף לצבא ר.ב.ד.
נא לציין בדייקנות מספר ותאריך מכתב זה

לכבוד
ישיבת בית הכרם
רחוב ביאליק 1 ירושלים, ישראל
האג, 14 יולי 1967
מס. 46.06.14.238

בזה הנני נותן לך כנרשם לגיוס חובה בעיר האג, החל ב-1 בספטמבר 1967, שחרור לתמיד כמחוייב בגיוס רגיל, בהיותך במצב המכוון מסעיף 15 מס. 1 באות כ' של חוק גיוס החובה (לפי נקודה זו ניתן שחרור עקב מילוי תפקיד רוחני או הומאני או הכשרה לתפקיד כזה).

להחלטה זו יכול להתנגד כל מי שנוגע [בדבר], עד עשרה ימים אחרי היום שבו יכריז ראש העיר בפומבי להתנגד. כתב ההתנגדות צריך להיות מנומק ויוגש לרישום אצל ראש העיר, אשר ידאג לשלחו למלכה. לפי שחרור זה הרי אתה נחשב למחוייב גיוס מיוחד ובתאריך ההחלטה הזו הרי אתה מצטרף לכוח הצבא בתור כזה.

כל זמן ששחרור זה בתוקף, אינך מחוייב בגיוס ממשי גם לא בזמן מלחמה, סכנת מלחמה או מצבים אחרים.

שחרור זה מפסיק להיות בתוקף בו בזמן שאתה מפסיק להיות במצב עבורו ניתן לך שחרור זה. לכשיגיע מצב כזה, אתה אמור להודיע על כך בכתב לראש העיר האג.

שר ההגנה
בשם השר
ראש מחלקת השחרורים.

פתק מצורף של ראש מחלקת השחרורים: "מי יכול להלחם נגד אלוקינו - אלוקי ישראל".

הערות על גירסת המקור: במקור הכתבה נוספו פיסקאות רבות שאינן מופיעות בחלק שפורסם. במיוחד הפסקאות הראשונות והפסקה האחרונה, המשנות לחלוטין את משמעותה של הכתבה - במקום דיווח די יבש על שחרור מגיוס עם אנקדוטה שהוסיף ראש מדור השחרורים, המופיע בכתבה שפורסמה, שלח נח זבולוני מאמר שעיקר מטרתו להראות את השינוי במדיניותה של ממשלת הולנד (וארצות אחרות) כלפי מדינת ישראל בימי כתיבת הכתבה, לעומת התקופה שלאחרי מלחמת ששת הימים. במכתב השחרור, שנכתב אחרי מלחמת ששת הימים, הוסיף ראש מחלקת השחרורים את הפסוק: " מי יכול להלחם נגד אלוקינו - אלוקי ישראל" - דבר המראה על אהדה למדינת ישראל, ואילו בשנת 1981 השנה בה נכתבה הכתבה חלה נסיגה ביחסים בין ישראל להולנד: משבר תעופה עד כדי איום על הפסקת טיסות, פתיחת משרד אש"ף בהולנד, העברת הקונסוליה ההולנדית מירושלים לתל-אביב ועוד.

תרגום המכתב של שר ההגנה אותו צירף נח זבולוני, צוטט כמעט ללא שינוי.

פסקה נוספת (ששווה כתבה בפני עצמה) הושמטה מהכתבה. הכוונה לציון יובל ה-50 של אנה פרנק, והשתתפות המלכה ההולנדית בת ה-90 באירועים. בפיסקה זו רצה רנ"ז להראות שלמרות שהיחס כלפי ישראל הורע, לא כך הדבר ביחס לעם היהודי.
- אלי זבולוני


אתרוגים ממרוקו

מדי שנה, לקראת חג הסוכות, מופיעות בעתונות היהודיות בארה"ב מודעות על מכירת אתרוגים, לולבים והדסים.

בדרך כלל האתרוגים מובאים לאמריקה מישראל והציבור היהודי רוכש את האתרוגים הגדלים בפרדסי ארץ ישראל, אך חלק גדול בקרב החרדים הקיצוניים מחרים את תוצרת ישראל ומעדיף את תוצרת מארוקו.

באחד העיתונים החרדיים הקיצוניים התפרסמה מודעה ענקית, העושה תעמולה למען אתרוגי מרוקו: בס"ד, אנו מודיעים לציבור הרחב כי גם השנה בס"ד, כמו אשתקד, נביא אתרוגים ממרוקו וכו'

פירושים מיותרים.

הארגון הצבאי של סאטמר

עשרות אלפים חסידי סאטמר באמריקה, שהפגינו נגד ראש הממשלה מנחם בגין בשהותו בארצות הברית, עשו זאת תוך "משמעת ברזל", בסדר מופתי ובאורח אסטרטגי ממש, כמבצע צבאי לכל דבר.

מתברר כי בתוך מחנה חסידי סטמאר קיים ארגון חצי-צבאי בשם "חברת השמירה". הארגון נוסד על-ידי ראשי חסידי סאטמר בברכתו האישית של האדמו"ר מסאטמר, הרב משה טייטלבוים. מטרתה - לשמור ולהגן על השכונה החרדית ויליאמסבורג והסביבה מפני שודדים, פורצים, מעשי אונס, חטיפות וגניבת ספרי תורה.

לאחר שמקרי השוד, הרצח והפריצות נתרבו באחרונה בשכונות החרדיות בניו-יורק והמשטרה גילתה אזלת-יד, התארגנה בתוך ויליאמסבורג קבוצה המורכבת מצעירי חסידי סאטמר והקימה ארגון חצי-צבאי, בשם "חברת השמירה". חברי הארגון מקיימים סיורי לילה משעה 11 בלילה עד 6 בבוקר בשתי משמרות, כל משמרת מונה 24 איש. בתכניתם לקיים סיורים דומים גם בשעות היום במשך 24 שעות ביממה.

"חברת השמירה" עומדת בקשרים הדוקים עם משטרת ניו-יורק. מימון צרכי השמירה - מקלות, אגרופנים, מכשירי-קשר חדישים וכדומה בא מתרומות חד-פעמיות של 25 דולר. פטורות ממס הכנסה, שכל ראש משפחה בוויליאמסבורג תורם לארגון זה.

מיום שנוסדה "חברת השמירה" פחתו הגניבות, הפריצות ומעשי האונס בשכונת ויליאמסבורג. בלילות שבת וחגים נעשית השמירה על-ידי "שכירי חרב" שאינם יהודים (אך אפשר לסמוך עליהם).

"חברת השמירה" מקיימת קורסים להגנה עצמית, כמו ג'יאו-ג'יטסו, אמוני-קרב, בוקס וכן עורכת הרצאות על נושאים אקטואליים: שמירה והגנה עצמית.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עולם יהודי 1981
המכתב במלואו.
לתמונה גדולה יותר הסתכלו במקור הכתבה המצורף.
אזכור הכתבה בעמוד הראשון של העיתון
לחצו לפתיחת המסמך
מקור חלק מהכתבה מודפס במכונת כתיבה על ידי נח זבולוני אליו מצורף גם מכתבו של שר ההגנה ההולנדי.

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: Plein 4, האג, הולנד (משרד ההגנה ההולנדי) | מרוקו | ויליאמסבורג, ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית (מרכז האדמו"ר מסאטמר) | רחוב ביאליק 1, ירושלים (ישיבת בית הכרם (בשנת 1967))
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.