לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

"כנר על הגג" בבירו-בידז'אן


מאת: ללא שם
פורסם: דבר | עולם יהודי (עמוד 12) - 24/11/1981 (יום שלישי)
1. כתבה על התיאטרון הקאמרי המוסיקאלי היהודי בבירוגידז’אן. 2. יובלו של יורי לויתן - הקריין היהודי יורי לויתן מציין 50 שנות קריינות ברדיו מוסקבה. בכתבה מובא ראיון שנתן לויתן לסוכנות הידיעות הפולנית. 3. המעריצים לא זנחו את מישה אלכסנדרוביץ - תיקון והבהרה לכתבה קודמת, ומובהר כי החזן מישה אלכסנדרוביץ אינו סובל מחוסר עבודה, ומוכן לכל קריאה לחזור לארץ ישראל.

התיאטרון הקאמרי המוסיקאלי היהודי בבירוגידז'אן [ * ] מקיים הופעות בערים שונות בברית המועצות שיש שם ריכוזי ישוב יהודי.

התיאטרון של בירוביז'אן נוסד ב-1978 על-ידי יורי שרלינג, המשמש כמנהלו האמנותי, סביבו מרוכזים מטובי השחקנים והרקדנים היהודים בבירו-בידז'אן וברפובליקות אחרות של ברית המועצות. את ראשית דרכו עשה בבירו-בידז'אן ובחבל חברובסק שבמזרח סיביר, שחיים בו כעשרת אלפים יהודים. באחרונה הציג גם בארצות הבלטיות, ברוסיה הלבנה, באוקראינה ובגרוזיה.

ברפרטואר המגוון של התיאטרון כלולים, בית היתר, האופרה המיסטית "מחסום שחור לסוס לבן", שהוצגה זו הפעם ה-100 בעיר האברוסק, המחזה "הבה יחד" ("לאמיר אלע אינאיינעם"), אופרת הבלט "התפקיד האחרון", שהצגת הבכורה שלה היתה בטאביליסי, בקרוב יציג התיאטרון את המחזמר "כנר על הגג". בעונת החורף יצא התאטרון לאוראל ומשם למוסקבה.

באחרונה הצטרפו לתיאטרון שחקנים ורקדנים צעירים, בוגרי בית-הספר לתיאטרון בלנינגראד והאקדמיה הממלכתית לכוריאוגרפיה במוסקווה. הבלרינה אלינורה ולוסובה, אמנית ברית-המועצות, מופיעה באופרה "התפקיד האחרון". באחרונה חגגו בתיאטרון את יום הולדתה ה-50 ומלאת 30 שנה להופעותיה על הבמה.

יורי שרלינג, מנהלו האמנותי של התיאטרון, הוא בן 37, אמו בוגרת הקונסרבאטוריון הממלכתי בלנינגרד והוא עצמו בוגר בית-הספר לכוריאוגרפיה שעל-יד האקדמיה הממלכתית לתיאטרון של ברית-המועצות. שרלינג שיחק בתיאטרון על-שם סטאניסלבסקי ונמירוביץ-דנצ'נקו ובשנת 1970 התקבל לקורס הגבוה לבימוי, בראשות הבמאי הרוסי גונצ'ארוב. הוא ביים בתיאטרון על-שם מאיאקובסקי ולפני כארבע שנים, בהווסד התיאטרון היהודי הקאמרי המוסיקאלי בבירובידז'אן, הוזמן יורי שרלינג לשמש כמנהלו האמנותי, וכן כבמאי מלחין וכוריאוגרף שלו.

הערות:
* מדובר על ה- Jewish Chamber Music Theater in Birobidzhan.


יובלו של יורי לויתן

בברית-המועצות מתכוננים לציין חמישים שנות קריינות של היהודי יורי לויתן ברדיו מוסקבה.

יורי לויתן היה לשם-דבר בימי מלחמת העולם השניה. מאות מיליונים בברית-המועצות ובעולם כולו הכירו את קולו העמוק וחיכו בדריכות ובמתיחות לכל מלה שיצאה מפיו בראדיו מוסקווה.

לכבוד שנתו ה-50 בראדיו מוסקווה רואיין יורי לויתן על-ידי סוכנות הידיעות הפולנית פא"פ. הוא סיפר למראיין כי למד בנעוריו בבית-הספר לתיאטרון בעיר הולדתו ולאדימיר. חלום חייו היה להיות שחקן, אך שם ניצלו אותו לא כשחקן אלא כנער בעל קול חזק: "כל מי שרצה לקרוא לחברו, שהיה מעבר הנהר, הטיל עלי את המשימה. ידעו שקולי יגיע".

כשסיים את בית-הספר בשנת 1931, והוא אז בן 17, החליטו יורי וחרו לכיתה לנסוע למוסקבה ולהיכנס שם למכון-התיאטרון. שניהם לא עמדו בבחינות הכניסה ולא התקבלו. כיוון שלא היתה להם פרוטה, החלו לחפש עבודה. במקרה נתקלו במודעה שהופיעה בעיתון, שמחפשים מועמדים להשתתפות במכרז לקרייני ראדיו במוסקווה. שניהם התייצבו למבחן. חברו הטוב נכשל מיד ואילו יורי עבר את כל המבחנים והתקבל. תחילה היה מגיש ברדיו קטעים קצרים, על נושאים לא-חשובים. בהופעתו הראשונה ברדיו מוסקבה - סיפר יורי למראיין - החליט לחקות את הקריינים הוותיקים, כדי למצוא-חן בעיני מאזיניו. לפני ההופעה הגורלית שאף אוויר במלוא ריאותיו וקרא: "כל התושבים והאזרחים של ברית-המועצות, הקשיבו, הקשיבו! אנו פותחים את תכניתנו המיועדת לאיכרים". מה הרושם שעשה על האיכרים אין יורי יודע עד עצם היום הזה, אבל על הממונים שלו זה כן השפיע.

לפני חמישים שנה, סיפר יורי, מנה רדיו מוסקבה רק 12 קריינים ואילו כיום מספרם 80, אולם הוויכוח מאז ועד היום בעינו עומד, מה הוא קריין? האם הוא תעמלן, עיתונאי, שחקן או איש מקצוע הקריינות.

בשנת 1934 חל מפנה בחייו של יורי לויתן. באחד הימים קיבל מהממונים עליו הוראה לקרוא ברדיו מוסקבה את הנאום המלא שנשא סטאלין בוועידת המפלגה הקומוניסטית הרוסית ה-17. תחילה נבהל ושאל: מדוע דווקא אני? אמרו לו: כי אתה יורי לויתן! והגישו לו את הנאום הארוך של סטאלין. למזלו היה לו שהות לילה שלם לעבור על הנאום. הוא שינן אותו כמה וכמה פעמים, התעכב על כל תג, פסיק והדגשות. "לעולם לא אשכח זאת", אמר יורי למראיין הפולני. "קראתי את נאומו של סטאלין ברדיו מוסקבה במשך ארבע וחצי שעות, ברציפות. לא שגיתי אפילו פעם אחת". אחרי הצלחת נאום-המבחן הזה הוטל עליו לקרוא את כל נאומי סטאלין ואחר-כך נהיה לקריין הבכיר של רדיו מוסקבה. עליו הוטל למסור את הידיעות החשובות ביותר.

על השאלה מה היה האירוע החשוב ביותר במשך חמישים שנות קריינותו השיב: פרוץ מלחמת העולם השניה. "ביום שפרצה המלחמה", אמר, "קיבלתי קריאה טלפונית בביתי לבוא מייד לאולפני הרדיו, כי צריך למסור הודעה חשובה ביותר. בבואי לאולפן הרגשתי כי האווירה דחוסה ומתוחה. הרגשתי שקרה דבר חמור. כשהודעתי ברדיו שהיטלר הכריז מלחמה, לא יכולתי להבליג. המלה מלחמה נתקעה בגרוני והייתי נאלץ לעשות אתנחתא קטנה. מייד נדלקה הנורה האדומה בחדרי: "מה קרה? קרא הלאה". קל היה להם לומר: קרא הלאה".

אבל אחר-כך, כשהצבא האדום נחל נצחונות, הביס את הפולש הגרמני והדף אותו מגבולות רוסיה - אומר יורי - הייתה כבר הרגשה אחרת לגמרי באולפנים.

תפקידו של יורי לויתן היה, כאמור, לקרוא ברדיו מוסקווה את ההודעות החשובות של משרד-ההסברה הסובייטי. "פעם אחת", נזכר יורי, "איחרתי להגיע לאולפני הראדיו בדקה אחת בלבד וכבר התקבלה קריאה טלפונית מהקרמלין: מה עם לויתן? סטאלין ממתין לשמוע מה קרה". לאחר האיחור הזה שכר יורי דירה סמוך לאולפני הרדיו ושם גר 28 שנים.

במשך חמישים שנה עובד יורי לויתן ברדיו מוסקבה ששה ימים בשבוע במשרה שלמה "בלי פרוטקציה ובלי פריווילגיות", כדבריו, משעה 6 בבוקר עד שעה 3 או 5 אחר-הצהרים. הוא עדיין האיש המוסר את הידיעות החשובות ביותר וכן הוא מאמן קריינים צעירים. "אם לסכם את מעשי במלה אחת: אני חי", אומר יורי.

האם גם כיום, בגיל 70 היית מסוגל, כמו לפני 47 שנים, לקרוא נאום של ארבע וחצי שעות? - שאל אותו המראיין. "כנראה לא. השנים עושות את שלהן", השיב יורי לויתן וסיים את הראיון בסיפור: "לפני זמן-מה פגש אותי ברחוב עובר-אורח ואמר לי: מר לויתן, אני שמח מאוד להכירך. דע לך כי בזמן הכיבוש הגרמני הקשבתי יום-יום לאביך ברדיו מוסקבה".

המעריצים לא זנחו את מישה אלכסנדרוביץ

הזמר והחזן הנודע מישה אלכסנדרוביץ נפגע מכמה ביטויים וקטעים בכתבה עליו שפורסמה במדור זה ב "דבר" מיום 9.3.81. עלי לציין כי לא היתה לי כל כוונה לפגוע בו. [ * ]

רובה של הכתבה מספרת על כישוריו המוסיקליים הברוכים של הזמר והחזן מישה אלכסנדרוביץ מאז היותו ילד פלא ועד היום הזה. כן מסופר על פועלותיו הברוכות והנועזות בהיותו בברית-המועצות תחת משטרו של סטאלין למען אחיו היהודים. הוא ערך לא פחות מ-500 הופעות מוסיקליות ופרקי חזנות והביא את הבשורה לאחיו בברית-המועצות.

מישה אלכסנדרוביץ רואה עד היום הזה את מדינת ישראל כביתו ומכורתו. והוא מוכן לכל קריאה לחזור ארצה.

לצערי נפל אי-דיוק בכתבה. נאמר בה כי "במלחמת יום הכיפורים היה כבר באמריקה ובעברו לפני התיבה קיבל את הידיעה על פרוץ המלחמה". הנכון הוא: מישה אלכסנדרוביץ קיבל את הידיעה על פרוץ המלחמה בעברו לפני התיבה ברמת-גן. אני מביע צערי על טעות זו ומבקש סליחתו של מישה אלכסנדרוביץ.

כן מתברר לי, שאמנם בארצות-הברית הוא עובד בלי אמרגן, אולם הוא נהנה מקהל מעריצים לא קטן.

השמטה

[פורסמה בתאריך 25/11/1981 בעיתון "דבר"]
שמו של בעל המדור "עולם יהודי" נח זבולוני הושמט בטעות מרשימתו שפורסמה אתמול ב "דבר".

דפים בנושא:


הערות: * ממשפט זה אנו למדים שגם מדור זה של "עולם יהודי" נכתב על-ידי נח זבולוני, למרות ששמו הושמט, זאת מאחר והכתבה המוזכרת נכתבה על ידיו (בנוסף לעובדה שנח זבולוני טרח לשמור כתבה זו).

22/12/2014 - ואכן בתאריך זה נמצאה ההוכחה שכתבה זו נכתבה על ידי נח זבולוני, כפי שהופיעה ב "השמטה" יום למחרת פרסום כתבה זו.


© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עולם יהודי 1981
תיקון טעות שפורסם יום אחרי פרסום הכתבה ב- 25/11/1981 ובו הבהרה לגבי זהות כותב הכתבה.

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: Birobidzhan, בירוביג’ן | מוסקבה, רוסיה | ניו יורק, ארצות הברית (עד שנת 1990 (עת עבר למינכן גרמניה) פעל והופיע החזן בעיקר בעיר זו)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.