לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

ראש היודנראט בהולנד מנסה להצדיק התנהגותו


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עולם יהודי (עמוד 11) - 27/06/1982 (יום ראשון)
מיון מהיר:
איסלם
מחשבים
מאמר
עולם יהודי
1982
1. זכרונותיו של פרופסור דויד כהן, מי שהיה יו"ר מועצת היהודים בתקופת הכיבוש הנאצי 2. חוקי הווקאף מכבידים על יהודי תורכיה - חוקי "הוואקף" המוסלמים המיושנים עדיין שולטים בתורכיה ומקשים על הקהילה היהודית שגם עליה הם חלים. 3. אין אנטישמיות בהודו - יו"ר הסניף הפסיפי של הקונגרס היהודי העולמי ביקר בהודו ונפגש עם ראש הממשלה אינדירה גנדי. בפגישות אלה נדונו בעיית היחסים בין יהדות העולם להודו 4. פגישה עם שגריר יוון בארה"ב - יו"ר הסקציה האמריקאית של הקונגרס היהודי העולמי נפגש עם שגריר יוון בוושינגון והביע בפניו את דאגתם נוכח צעדיה האחרונים של ממשלת יוון ביחס למדינת ישראל. 5. ישראל והשוק האירופי - שר החוץ הבלגי ליאו טינדמנס, המכהן גם כנשיא מועצת השוק האירופי, נפגש עם חברי ההנהלה העולמית של הסניף האירופי של הקונגרס היהודי העולמי כדי לדון על מעמדה של ישראל בשוק האירופי. 6. עליה לתורה על-ידי מחשב - גבאי בתי-הכנסת הגדול באמריקה רכשו מחשבים העושים את כל הפעולות הטכניות שהגבאי מכין לו ערב שבת,

ב "ניו איזראליטיש וויקבלאד" בטאון יהודי הולנד, מתפרסמים בימים אלה זכרונות פרופסור דויד כהן, היסטוריון, מומחה לתקופות ההלנית והרומית, מי שהיה יו"ר מועצת היהודים בתקופת הכיבוש הנאצי. פרופסור כהן נפטר בשנת 1967, בגיל 84. כתב-היד היה שמור במשך שנים במכון הממשלתי לתיעוד. ההחלטה לפרסם את זכרונות פרופסור כהן קשורה בעובדה, כי אישיותו ופעילותו במועצת היהודים שימשו נושא לוויכוח.

בזכרונותיו מנסה פרופסור כהן להסביר את הרקע ואת המניעים שהביאוהו אל מועצת היהודים, שביקשה להציל נפשות ומצאה את עצמה משתפת פעולה עם הנאצים.

סיפורו של פרופסור כהן מתחיל ב-10 במאי 1940, היום בו פלשו הנאצים להולנד ומסתיים במחנה הריכוז טרזיינשטט.

עד ל "ראציה" (פשיטה) האחרונה באמסטרדם, ב-29 בספטמבר 1943, היו למועצה סמכויות רבות, במקרים מסויימים היה ביכולתה לחלץ יהודים מגירוש (במידה שתקנות הנאצים איפשרו זאת), ידוע למשל, כי חברי המועצה סייעו ליהודים, שבני / בנות זוגם היו לא-יהודים לבצע ניתוחי עקרות, בתקווה, כי ניתוחים אלה ישחררו אותם מחובת ה "יציאה מזרחה" לפחות לזמן מה. העיתון היהודי שיצא לאור בתקופת הכיבוש הפך עד מהרה לשופר תעמולה של הנאצים. העתון הטיף ל"השלמה עם המצב", והתקנות והגזרות שפורסמו בו היו חתומים בידי חברי מועצת היהודים.

אחרי המלחמה הוטחו בפרופסור כהן והמועצה האשמות חמורות. היו שטענו, כי מועצת היהודים הייתה חייבת להבין בשלב מוקדם, כי אין טעם לשאת ולתת עם הנאצים. אחרים ייחסו לחברי המועצה מניעים אנוכיים- ואמרו, כי הם ביקשו להציל את עצמם ואת מקורביהם בלבד.

בזכרונותיו מסביר פרופסור כהן, כי ניסה לשאת ולתת עם הגרמנים "משום שהם היו השלטון האמיתי בארץ" ומשום שסבר, כי חרף שנאתי אליהם יהא זה לטובת הקהילה היהודית להשלים עם העובדות". "שיתוף פעולה עם האויב" כותב פרופסור כהן "היתה הדרך היחידה לפעול לטובת הקהילה". עם זאת הוא מודה: "עכשיו, אחרי האסון הגדול מתגנב ללבי ספק נורא".

על הטענות, כי הוא נתן אמון בגרמנים ובהבטחות שלהם, מגיב כהן ואומר, כי שמע את האמת רק אחרי הגיעו למחנה טרזינשטאט.

מאשימיו טענו, כי בשנת 1941 מסר פרופסור כהן לגרמנים רשימה שמית של יהודים לאחר שנתן אמון בטענת הגרמנים, כי הרשימה דרושה להם כדי לאפשר ליהודים אלה להינצל מהגירוש. למעשה, יהודים ששמותיהם נכללו ברשימה זו נשלחו למחנה הריכוז מאוטהאוזן ורק אחד מהם נותר בחיים.

על כך אומר פרופסור כהן בספרו כי "זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה" בה סיפקה המועצה לגרמנים רשימה שמית.

על הטענה כי אסור היה לחברי המועצה לשתף פעולה בבחירת אותם מעטים שהגרמנים הסכימו לפטור אותם מהגירוש, אומר כהן: "בעיתות מלחמה יש להגן בראש וראשונה על בני אדם החשובים לקהילה ולא לעצמם".

על הפשיטה והגירוש מבית-החולים היהודי כותב כהן: "עודני רואה נגד עיני את המראות אך אינני יכול לתאר אותם. ברגעים אלה חדל אדם להיות עצמו. קשה לי להבין כיום כיצד יכולתי להישאר שם עד הסוף. אז, כשחדלתי להיות עצמי וביצעתי משימה בלבד, ראיתי לעצמי חובה להישאר ולהתגבר על עצמי".

חוקי הווקאף מכבידים על יהודי תורכיה

חוקי "הוואקף" המוסלמים המיושנים עדיין שולטים בתורכיה אף לאחר "המהפכה הכמאלית" בשנת 1924.

חוקים אלה מקשים על הקהילה היהודית בתורכיה, ראשי הקהילה היהודית התלוננו באזני שלטונות המדינה על הקשיים החמורים הנגרמים למוסדות הקהילה היהודית בגלל קיומם של חוקי "הוואקף" המיושנים, החלים גם על מוסדות הקהילה היהודית ועל מוסדות דתיים אחרים.

בגלל חוקים אלה קיים קושי רב בשיפוץ מבנים השייכים לקהילה, וכן בשימוש בכספים המתקבלים ממכירת נכסים השייכים לקהילה. מכוח חוקים אלה ניתן להחרים נכסים השייכים לקהילות היהודיות העתיקות, שבהן חיים יהודים בודדים. את הבעיה העלו רבה הראשי של טורקיה הרב דוד אסיאו וחברי הקהילה לפני שר הפנים התורכי סלאח-א-דין צ'טנר בפגישה שקיימו עמו.

אין אנטישמיות בהודו

איסי לייבלר, יו"ר הסניף הפסיפי של הקונגרס היהודי העולמי שמקום מושבו במלבורן שבאוסטרליה, ביקר בהודו ונפגש עם ראש הממשלה אינדירה גנדי ועם כמה מחברי ממשלתה וכן עם מנהיגים הודיים אחרים. בפגישות אלה נדונו בעיית היחסים בין יהדות העולם להודו.

בדיווחו להנהלת הקונגרס היהודי העולמי מסר איסי לייבלר, כי בעוד שמדיניותה של הודו ביחס למזרח התיכון מושפעת מתלותה בנפט ובכסף הערבי, הרי שיש מקום להעמקת היחסים בין יהדות העולם לעם ההודי על בסיס של יחסים בין עמים ותרבויות. הוא ציין, כי חמשת אלפים יהודי הודו אינם סובלים מכל אפלייה לרעה וכי אין אנטישמיות במדינה. לעומת זאת נזקקים רבים לסיוע תרבותי מצד ארגונים יהודים בין-לאומיים.

פגישה עם שגריר יוון בארה"ב

יו"ר הסקציה האמריקאית של הקונגרס היהודי העולמי הרב ארתור שניאור, שעמד בראש משלחת מנהיגים יהודיים, נפגש עם שגריר יוון בוושינגון ניקולס קאראנדריאס והביע בפניו את דאגתם נוכח צעדיה האחרונים של ממשלת יוון ביחס למדינת ישראל: במיוחד התרעמו חברי המשלחת על הצבעתה של יוון באו"ם בשאלת הגינוי על החלת החוק הישראלי ברמת הגולן, וזאת נוכח היחס של שלטונות אתונה לאש"ף.

ישראל והשוק האירופי

שר החוץ הבלגי ליאו טינדמנס, המכהן גם כנשיא מועצת השוק האירופי, נפגש לפני ביקורו בישראל עם חברי ההנהלה העולמית של הסניף האירופי של הקונגרס היהודי העולמי. בראש המשלחת היהודית עמד עו"ד מרקוס פרדס, נשיא ועד האירגונים היהודים בבלגיה. כן השתתפו בה הסנטור דרייפוס שמיט, יו"ר הסקציה הצרפתית של הקונגרס היהודי העולמי, ד"ר ליונל קופלוביץ, סגן נשיא ועד שליחי הקהילות בבריטניה, רלף מאייר מן הקונסיסטואר היהודי בלוקסמבורג ודניאל לאק, מנהל הסניף האירופי של הקונגרס היהודי העולמי.

בפגישה העלו נושאים יהודיים שונים, ביניהם מעמדה של ישראל בשוק האירופי, בעקבות הצטרפותה של יוון לארגון, החרם הערבי, האנטישמיות, מעמד יהודי ברית המועצות. לאחר שטינדמאנס שמע את דברי חברי הקונגרס היהודי העולמי הביע באזני אורחיו את התקוה כי ביקורו הקרוב במדינות ובישראל יוכל לסייע להערכה מחדש של מדיניות מועצת השוק האירופי ביחס למזרח התיכון ולקדם את תרומתו של הארגון לשלום באיזור.

עליה לתורה על-ידי מחשב

עידן המחשב שבו אנו חיים חדר לכל תחומי החיים - וגם לכותלי בית-הכנסת הגיע. בתי-הכנסת הגדולים באמריקה רכשו לאחרונה מחשבים קטנים העוזרים לגבאים להתגבר על בעיית חלוקת העליות לתורה בשבתות ובחגים, כאשר הביקוש עולה על ההיצע.

כדי להתגבר על הבעיה רכשו גבאי בתי-הכנסת הגדול באמריקה (לאו דווקא הרפורמים או הקונסרבטיבים, אלא גם האורתודוכסים) מחשבים, העושים את כל הפעולות הטכניות שהגבאי מכין לו ערב שבת, כמו: מספר המתפללים, מספר העולים לתורה, כל אחד ואחד לפי רום מעלתו. את הנתונים מכניסים בתוך המחשב בערב שבת וביום השבת מקבל הגבאי תמונה ברורה על המצב ומי יעלה לתורה.

אך אליה וקוץ בה. המחשב מזכיר לאלה הנודרים ואינם מקיימים (ועליהם נאמר "טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם", קהלת ה' ד') שם אותם כל הכוונת ואינו מרפה מהם. זאת ועוד: לבת-הכנסת האורותודוקסיים המחשב אינו שיא השלמות. בימי החגים באים לבית הכנסת פנים חדשות ובמיוחד בשמחת התורה נהוג לכבד כל הבא לבית-הכנסת בעליה לתורה, במקרים כאלה נתקל הגבאי של בית כנסת דתי בקושי מאחר שאי אפשר להפעיל את המחשב ביום השבת והחג.
כדי להתגבר על קשיים אלה עומדים הגבאים מבתי-הכנסת האורתודוכסיים באמריקה לפנות אל המכון המדעי הטכנולוגי לבעיות ההלכה בירושלים, ולבקש להמציא פטנט שלפיו גם לפי ההלכה מותר יהיה להפעיל את המחשב בשבת ובחג.

צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עולם יהודי 1982

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: רחוב הפסגה 1, ירושלים (המכון המדעי טכנולוגי לבעיות הלכה) | 501 Madison Avenue, ניו יורק, ארצות הברית (הקונגרס היהודי העולמי) | Yemenici Street 21, איסטנבול, טורקיה (הקהילה היהודית של טורקיה) | Eerste Jan Steenstraat 2hg, 1072 NP, אמסטרדם, הולנד (NIW - Nieuw Israelietisch Weekblad) | 78 Avenue des Champs-Elysees, פריז, צרפת (הסניף האירופי של הקונגרס היהודי העולמי בשנות ה-80) | 2217 Massachusetts Ave NW, וושינגטון, ארצות הברית (שגרירות יוון בארה"ב) | הודו | 163 E 67th St, ניו יורק, ארצות הברית (בית הכנסת של הרב ארתור שניאור) (Park East Synagogue - בית הכנסת זכרון אפרים) | Rue de la Loi 170, בריסל, בלגיה (Charlemagne building - מרכז השוק האירופי בין השנים 1971-1995) | Nieuwe Keizersgracht 58, אמסטרדם, הולנד (Joodsche Raad יודסה ראד - משרדי היודנרט)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.