לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

מחאת יהודי מונטריאול


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עולם יהודי (עמוד 10) - 22/12/1982 (יום רביעי)
1. הפגנות ומחאות של יהודי מונטריאול נגד ועידת אש"ף שהתקיימה בעיר. 2. תולדות יהודי קובה - פרוייקט לחקר תולדות החיים היהודיים בקובה יזם הוועד היהודי האמריקאי במיאמי, ששם מתרכזת כיום רוב הקהילה הקובנית. בפרוייקט משתתפת גם הפקולטה ללימודי יהדות באוניברסיטת מיאמי. החומר יישמר בספריית וינר. 3. תפילה קאתולית באזכרה לי. קורצ’אק אזכרה ואנדרטה שהוקמה בוורשה לרגל 40 שנה למותו של יאנוש קורצ’אק.

הקהילה היהודית במונטריאול מחתה והפגינה נגד ממשלת קויבק והממשלה הפדרלית של קנדה, על ששריה הופיעו בוועידת אש"ף ועל שראשי השלטון תומכים בארגון זה.

במונטריאול חיים יותר מ-80,000 ערבים, בצד 120,000 יהודים. בעיר קיים זה שנים משרד של אש"ף ובאחרונה עומד ארגון זה להקים בה גם משרד מרכזי. השפעת הערבים על ממשלת קוויבק ועל הממשלה הפדראלית ניכרת גם במישור האלקטוראלי, וגם בתחום הכלכלי. לממשלה יש עסקים גדולים עם ארצות ערב ועם סעודיה בפרט.

כידוע מקימה חברת הטלפונים הקנדית "בל" מפעלי-ענק בערב הסעודית ומבצעת בה עבודות פיתוח במיליארדי דולרים. ראש ממשלת קנדה פייר טרודו, שרבים מיהודי קנדה הצביעו בעדו, ביקר במשך 14 שנות כהונתו כראש הממשלה כמה וכמה פעמים בארצות ערב, ולא סר בדרכו לישראל.

לפני כשבועיים התקיימה במונטריאול ועידה של אש"ף, בראשותו של ד"ר פאטי ערפאת, אחיו של יאסר ערפאת, המכהן כיו"ר הצלב האדום של אש"ף. כשנודע ליהודי מונטריאול כי בוועידה יהיו אורחי הכבוד שני שרים, אחד מקוויבק והשני מאוטבה, פנה הקונגרס היהודי העולמי בקנדה אל שני השרים והפציר בהם שלא ישתתפו בוועידה זו, אולם השרים לא נענו לפניה.

בשבת, ביום הוועידה, התארגנה הפגנה יהודית, שהשתתפו בה כ-600 יהודי מונטריאול. הם צעדו ברחובות העיר עם דגלי ישראל ועם כרזות מחאה נגד השרים שהשתתפו בוועידה.

בעת ההפגנה ניצבו ראשי אש"ף ליד חלונות המלון שבו נערכה הוועידה ונפנפו בדגלונים של אש"ף. המפגינים ניסו לחדור למלון, אך המשטרה מנעה כניסתם.

כשנכנס לאולם השר מורן יחד עם שאפיק אלחוט, ראש מרכז אש"ף במונטריאול, שהעתיק את מגוריו מביירות לקנדה, קמו 700 צירי הוועידה על רגליהם וקידמו את הבאים בתשואות סוערות. השר הצהיר כי ממשלת קוויבק מצדדת בהקמת מדינה פלשתינאית עצמאית. ד"ר פאטי ערפאת הודיע, כי במשך יום אחד אסף 200,000 דולר בשביל הצלב-האדום שהוא עומד בראשו.

בתום הוועידה, שנמשכה שלושה ימים, הודיע ערפאת כי ממשלת קוויבק הבטיחה את מלוא תמיכתה ועזרתה לנפגעי אש"ף במלחמת לבנון.

תולדות יהודי קובה

פרוייקט לחקר תולדות החיים היהודיים בקובה יזם הוועד היהודי האמריקאי במיאמי.

הוועד היהודי האמריקאי נוסד בניו-יורק ב-1906 והיה הארגון הראשון שנאבק נגד הגזענות ולהגנת הזכויות הדתיות והחוקתיות של היהודים באמריקה ומחוץ לה. עד היום הוא חותר לפיתוח יחסי אנשו בין כל העמים, העדות והדתות בעולם.

סניף הוועד היהודי האמריקאי במיאמי עוסק כאמור בפרוייקט שהנושא שלו: ההיסטוריה של הקהילות היהודיות בקובה ושל הקהילה היהודית הקובנית בפלורידה. הקהילה היהודית הקובאית במיאמי היא נעה-נדה. בתוך המאה הנוכחית העתיקה את משכנה מאירופה המזרחית לקובה ומשם לפלורידה. הקהילה היהודית הקובאית במיאמי גדלה מאז עליית פידל קסטרו לשלטון, וכיום היא משגשגת בתחום הכלכלי ובחייה הקהילתיים.

ד"ר פליקס ריילר, סגן מנהל הבנק פאן-אמריקה ואחד מראשי הקהילה "גולה קובה" במיאמי נתמנה כמנהל הכללי של הפרויקט, שיסונף לפרוייקט של הוועד היהודי האמריקאי על-שם ויליאם וינר, החוקר את תולדות היהודים באמריקה כולה. החומר שייאסף יהיה חלק מהאוסף הקבוע העשיר של ספריית וינר. גם הפקולטה ללימודי יהדות באוניברסיטת מיאמי משתתפת בפרוייקט וגואן וולף פאפיר, תלמידת הפקולטה, הצטרפה לצוות העובדים המדעיים שלו. ד"ר ריילר, מהוועד היהודי האמריקאי, הפעיל בתחום קשרי החוץ של ארה"ב, העלה רעיונות לקידום הפרוטייקט, שמקווים כי יושלם בתוך שנתיים.

ספריית וינר נוסדר ב-1969 והיא מכילה חומר עשיר. נוסף על הספרים הנוגעים לתולדות היהודים באמריקה, שמורים בה יותר מאלף יומנים וזכרונות, ובהם מאות שעות של אריונות עם אישים יהודים בארה"ב.

תפילה קאתולית באזכרה לי. קורצ'אק

ארבעים שנה מלאו למותו של הסופר והמחנך היהודי הדגול, "אביהם" של היתומים יאנוש קורצ'אק, ששמו בישראל הירש (הנריך) גולדשמיד (1878-1942), נספה כידוע במחנה המוות הגרמני טרבלינקה ב-1942, יחד עם מאתיים היתומים חניכיו. הגרמנים הציעו לו להיפרד מהם ובכך לקנות את חירותו, אך קורצ'אק סירב ויחד עם היתומים יצא לטרבלינקה ושם נרצח.

יאנוש קורצ'אק, אישיות בין-לאומית, לקח חלק בפעולות הציוניות כנציג הלא-ציונים בסוכנות היהודית. בארץ-ישראל ביקר פעמיים - בשנים 1934 ו-1936 - ונפגש כאן עם חניכיו שעלו לארץ. בביקורו בקיבוץ עין-חרוד הושפע מאוד מערך החיים הקיבוצית מן הרעיון שביסודה, ואף שקל לעלות לארץ ולהתיישב בקיבוץ, אלא שלא היה מוכן לנטוש את חניכיו וכך הלך עימם לכבשנים. את רשמי ביקורו בארץ-ישראל העלה קורצ'אק בכתב.

במלאות ארבעים שנה להרצחו הוקם לו, בבית-הקברות היהודי ברחוב גנשה בווארשה, קבר סמלי ועליו מצבה. המצבה הוקמה בסמוך לשדרות המצבות, מול קברם של הסופרים האמנים והמדענים היהודים השוכנים בבית-עלמין זה. לטקס הסרת הלוט - שיזם ועד הקהילות היהודיות בפולין באו רבים, אף שלא פורסם על אירוע זה בעתונות. באו יהודים ולא-יהודים, נציגי השלטון ומשלחות שונות. בטקס השתתפה גם משלחת מישראל, שבראשה עמדו חבר-הכנסת מן המערך דני רוזוליו ובנימין אנוליק מקיבוץ לוחמי הגיטאות; כן הייתה משלחת מטעם הכמורה הפולנית הקתולית. משלחות יהודיות באו גם מצרפת וממערב-גרמניה.

המצבה, עוצבה בצורת אנדרטה, עם דיוקנו של הרופא הזקן, המחזיק בידו ילד קטן ומאחוריו צועדים הילדים האחרים לקרונות-המוות. על המצבה, מעשה ידיו של הפסל הפולני מירוסלב סטרצ'בסקי, חרוט בעברית ובפולנית: יאנוש קורצ'אק (הירש גולדשמיד) ורשה 1878 - טרבלינקה 1942.

שעות לפני הטקס באו למקום מאות אנשים: נציגי השלטון, נציגי הכמורה הקתולית והאנגליקנית, צופים ותלמידי בית-הספר, הנושאים את השם יאנוש קורצ'אק, נציגי המוסדות היהודים בפולין, נציגי התיאטרון היהודי הממלכתי על שם אסתר רחל קאמינסקה, חברי מערכת העיתון "פאלקס שטימע", חברי האיגוד החברתי-תרבותי של יהודי פולין, אנשי המכון היהודי ההיסטורי בווארשה וועד הקהילות בפולין. את טקס האזכרה פתח משה פינקלשטיין יו"ר ועד הקהילות היהודיות החרדיות בפולין, שהעלה על נס את מסירות נפשו של קורצ'אק לילדיו היתומים. השר, פרופסור יזי קוברסקי, לשעבר שר-הדתות, המכהן כיו"ר הוועד הבין-לאומי להנצחת זכרו של יאנוש קורצ'אק, תיאר במלים חמות את דמותו של המחנך היהודי הדגול, ידיד הילדים, ואת פעולותיו ההומאניות שהן נכס לדורי-דורות.

דברים חמים לזכרו של קורצ'אק נשא ח"כ דני רוזוליו, שדיבר עברית ודבריו תורגמו סימולטאנית לפולנית. השבועון היהודי "פאלקס-שטימע", המופיע בוורשה, מסר בהרחבה על האירוע ועיטר את הדברים בצילומים רבים מן הטקס, בהבליטו את דבריו של רוזוליו.

רוזוליו אמר בין היתר:
מהקיבוץ שלי שבהרי הגליל המערבי באתי לווארשה, בירת פולין ששיקמה את חורבותיה, העיר שקורצ'אק כה אהב אותה, העיר שהיה קשור אליה בכל נימי נפשו, שבה כתב ויצר ופעל גדולות. בשבילנו, היהודים, מסמלת עיר זו עינויים וסבל לא-ישוערו של העם הפולני והיהודי גם יחד בימי הכיבוש ההיטלריסטי, אך גם התנגדות עזה ובלתי-נכנעת לכובש הגרמני. בעמדי כאן, על המקום הקדוש הזה בבית-הקברות היהודי, אני רואה לנגד עיני יהודים פשוטי-עם, אנשים טובים, פועלים, בעלי-מלאכה, יהודים אמידים, סופרים, רבנים, אנשי מדע, אמנים, לוחמים למען מעמד הפועלים, חלוצים של עמנו המתחדש, הם-הם כולם בני עמי המעונה מצאו את מנוחתם בבית-קברות זה.


לאחר דבריו החמים. שהנאספים הקשיבו להם רב קשב, קרא הכומר הקתולי ד"ר יאנוש טרנובסקי כמה פרקי תהילים.

לאחר שהשחקן שמעון שורמיי, מנהל התיאטרון היהודי הממלכתי על-שם אסתר רחל אקמינסקה בווארשה, קרא את שירו של המשורר היהודי-פולני ולאדיסלב שלנגל, שבו הוא מתאר את צעדיו האחרונים של קורצ'אק בחוצות ורשה, הודלקו נרות-נשמה, ודוד בוגכואל וקולאקב אמרו "קדיש" ותפילת "אל מלא רחמים".
בין זרי הפרחים הרבים שהונחו על המצבה הסמלית בלט הזר של הג'וינט, שמימן את הקמת המצבה. הטקס בחלקו הועבר בשידור הרדיו והטלוויזיה הפולנים ונסקר כולו בעיתונות הפולנית.

לאחר הטקס הניחו המשלחות היהודיות מישראל ומארצות אחרות זרי פרחים לרגלי האנדרטה של לוחמי גטו ורשה. העיתון "פאלקס שטימע" מעיר כי חבל שיוזמי הקמת המצבה ליאנוש קורצ'אק לא דאגו שגם בשפת אידיש יונצח שמו, דבר שעדיין ניתן לתקנו.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עולם יהודי 1982
אזכור הכתבה בעמוד הראשון של העיתון

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: 9200 S Dadeland Blvd, מיאמי FL, ארצות הברית (הוועד היהודי האמריקאי במיאמי - american jewish committee) | קובה | Okopowa, ורשה, פולין (בית הקברות ברחוב גנשה אוקופובה) | 825 Decarie Blvd, מונטריאול, קנדה (Jewish Community Council of Montreal (קוויבק))
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.