לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

רוסיה מעלה זכרונות מאושוויץ


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עולם יהודי (עמוד 6) - 25/05/1983 (יום רביעי)
מיון מהיר:
שיטות פדגוגיות
יידיש
מאמר
עולם יהודי
1983
1. אירינה מיכיילובנה חארינה ניצולת מחנה המוות אושוויץ מספרת לילדי בית-ספר במוסקבה על זכרונותיה ממחנה ההשמדה, ביום עיון על מחנות המוות הגרמניים. 2. שיטתו הפדגוגית של המהר"ל - לציון יום השנה להנהגת הרפורמה בחינוך שפיתח המהר"ל מפראג הופיע מאמר בברית המועצות המתאר את שיטתו של המהר"ל בחינוך. 3. תקליטים ביידיש בלנינגאד - סדרת תקליטים ביידיש הופיעו בלנינגרד על ידי פיוטר בייקין ורעייתו, וכן בפינלד יצאו תקליטים ששרה הזמרת מאריאן. 4. רשאי להעסיק סרבני גיוס - סרבני גיוס מטעמים אידיאולוגיים באיטליה יוכלו לעשות "שירות לאומי" במוסדות הסעד של הקהילה היהודית.

הרוסיה אירינה מיכיילובנה חארינה, הנושאת על זרועה את מספר 39952 של מחנה המוות אושוויץ, העלתה את זכרונותיה המרים ממחנה אושוויץ בפני ילדי בית-ספר במוסקווה.
ביום הבין-לאומי לשחרור האסירים ממחנות המוות הגרמניים שציינו במוסקווה, התקיים יום עיון על מחנות המוות הגרמניים. אירינה חארינה היא מנהלת הספריה המדעית הטכנית במוסקבה, הגדולה ביותר בברית-המעצות, ומכהנת כסגנית יושב-ראש האיגוד הבין-לאומי של אסירי אושוויץ.

במלחמת העולם השניה, בהיותה בת 20, סטודנטית באוניברסיטת מוסקווה, התנדבה לצבא האדום. היא נפלה בשבי הגרמני, נחקרה על-ידי הגסטאפו, עונתה ונכלאה במחנה אושוויץ. אירינה הייתה אחת מכמה אלפי שרידים שנשארו בחיים ושוחררו על-ידי הצבא האדום שכבש את אושוויץ ב-27 בינואר 1945.

ביום העיון לילדי בית-הספר במוסקבה סיפרה חארינה, הרוסיה את זכרונותיה מאושוויץ. ובסקירה מקיפה על פעולות הדיכוי וההשמדה של הגרמנים ציינה כי הגרמנים הקימו בשטחים שכבשו יותר מאלף מחנות ריכוז, ובהם הושמדו 10 מיליון איש. המחנה הגרוע ביותר היה אושוויץ, בו נספו ונרצחו בין השנים 1940-1945 יותר מארבעה מיליון איש, שהובאו מ-24 ארצות. חמש משרפות שהכילו 50 כבשנים פעלו במחנה, ובאלה היה אפשר לשרוף עשרות אלפי גופות ביממה.

המשרפה הראשונה נבנתה באושוויץ בשנת 1941, והיא פעלה עד ליום כיבוש המחנה בידי הרוסים, כלומר בשנת 1945. אירינה חארינה איננה מזכירה מי היו הקרבנות, רק אמרה שבאו מ-24 ארצות באירופה, את פניהם היה מקבל איש הס.ס. פריטש באזהרה חמורה זו: "אני מזכיר אתכם, לצאת ממחנה ריכוז זה ישנה רק דרך אחת והיא דרך הארובה של הקרמטוריום".

רעב, קור, מחלות, מגיפות מידבקות, התעללות היו מנת חלקם של כלואי מחנות המוות אושוויץ. מדי יום היו נספים מאות מן התנאים ששררו במחנות. חארינה סיפרה לילדים כי הרוצחים רצו לדכא את האסירים גם באופן פסיכולוגי ולהשחית את צלם האדם בהם, אך בזה לא הצליחו. רבים שהיו חלשים, נפשית, נעשו חזקים יותר לאחר העינויים. "יש לציין", סיימה חארינה את זכרונותיה בפני ילדי בית-הספר במוסקווה, "כי תנאים לא-אנושיים מביאים להתעוררות של צלם האנוש באדם".

שיטתו הפדגוגית של המהר"ל

לציון יום השנה ה-400 להנהגת הרפורמה בחינוך, שפיתח ר' יהודה ליוה בן-בצלאל (המהר"ל מפראג), שהיה רבה של פראג וכיהן בתפקידי רבנות במקומות שונים, פורסם בברית-המועצות מאמר הערכה על ר' יהודה ליוה בן-בצלאל (1520-1609). במאמר שכותרתו "דפים נשכחים של ההיסטוריה" נאמר כי במאה ה-17 היו הישגים גדולים בשדה החינוך, שפותחו בבית-הכנסת בפראג על ידי יהודה ליוה בן-בצלאל,. דמות ידועה בפראג, שגם הקיסר של בוהמיה רודולף השני רצה ביקרו ומינה אותו ליועצו הפרטי.

החל בשנת 1582, כלומר לפני 400 שנה, הופיעו ספרים חדישים בפראג, קרקוב וויניצה, שפירשו את הרעיונות הפדגוגיים של ר' יהודה ליוה בן-בצלאל שישב על המדוכה בבית-הכנסת שלו בפארג ופיתח שיטה חדישה בחינוך, שהייתה למעשה, רפורמה בשדה החינוך. ביסודות רבים של שיטת המהר"ל השתמש כעבור 20 שנה הפדגוג והוגה הדעות ואן עמוס קומנסקי - קומניוס (1592-1670), חלוץ החינוך המודרני ומנהיג דתי צ'כי. ספריו המפורסמים של קומניוס, כמו "הדמודקטיקה הגדולה" "בית ספר של האם" (חינוך בגיל הרך) נכתבו בצ'כית ופורסמו בלטינית בשנת 1657, וכמה מדרישותיו, כגון בית ספר אחיד, התגשמו רק במאה ה-20.

בשיטתו הפדגוגית החדישה, התגבר המהר"ל מפראג על השיטות הסכולסטיות של ימי הביניים בחינוך, ועד היום מנצלים את שיטתו בחינוך. המהר"ל יצר, לראשונה בתולדות החינוך היהודי, שיטה פדגוגית המבוססת על השקפה פילוסופית מקיפה ועקבית.

בסוף המאמר נאמר כי קברו של יהודה ליוה בן-בצלאל בפראג הוא מוקד המושך אלפים הבאים מצ'כוסלובקיה ומחוצה לה להתייחד עם איש הרוח הגדול. בצ'כיה מופיעים ספרים, תמונות, מפות וגלויות המנציחים את זכרו של המלומד הגדול.

תקליטים ביידיש בלנינגאד

סדרת תקליטים של שירים ביידיש הופיעה באחרונה בלנינגרד. המחנך היהודי בלנינגראד, פיוטר בייקין ורעייתו אסתר, רשמו יותר ממאתיים שירים אידיים ששרים הזמרים שאול ליובימוב, סידר טאל, מריה לוקאץ זינוביי שולמן, ירמיהו יאונזם ואחרים. כאמור הופיעו שירים אלה מעל גבי תקליטים. באוסף של בייקין ישנם גם תקליטים של שחקנים יהודים כמו יוסף קולין, סופיה סייטון ועוד שגילמו דמויות של אישים בהיסטוריה היהודית על קרשי הבמה.

גם בפינלנד הקרה, הוציא הסטודיו היהודי "עמי" כמה תקליטים כגון: "שלום", "אידישע מאמע", "אויפן פריפעצ'יק ברענט א-פייערל", ששרה הזמרת המפורסמת מריאן (בעלת פרסים יקרי ערך שקיבלה בפסטיבלים בין-לאומיים באידיש ובפינית). תקליטיה של הזמרת מאריאן התקבלו באהדה רבה בפינלנד - בציבור היהודי והלא-יהודי כאחד.

רשאי להעסיק סרבני גיוס

ממשלת איטליה הכירה במפעלי צדקה של הקהילה היהודית בטורינו כמוסד הרשאי להעסיק סרבני גיוס מסיבות מצפוניות.

באיטליה, סרבני גיוס מסיבות מצפוניות יכולים לבחור לעבוד במוסדות סעד במקום להתגייס לצבא. באחרונה הודיע מיניסטריון ההגנה האיטלקי לקהילה היהודית בטורינו, כי מוסדות הסעד שלה יכללו ברשימת המוסדות הרשאים להעסיק סרבני גיוס מסיבות מצפוניות. מוסדות הקהילה - בית אבות, ספריה, ארכיון ובית-ספר - יהיו רשאים לקלוט בעבודה סרבנים יהודים ושאינם יהודים.

"בתפוצות", עלון ידיעות על החיים היהודיים בתפוצות היוצא בהוצאת הקונגרס היהודי העולמי בירושלים, מוסר את הידיעה ומציין כי זו פעם ראשונה בתולדות היהודים באיטליה שמוסדות צדקה יהודיים הוכרו למטרה זו.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עולם יהודי 1983
אזכור הכתבה בעמוד הראשון של העיתון

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: Piazzetta Primo Levi, 12, טורינו, איטליה (הקהילה היהודית בטורינו) | פינלנד | סנט פטרבורג, רוסיה | Cervena 2, פראג, צ’כיה (בית הכנסת של המהר"ל מפראג) (בית הכנסת "הישן חדש") | מוסקבה, רוסיה | Auschwitz, פולין | רחוב ז’בוטינסקי 21, ירושלים (מערכת עלון בתפוצות)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2018 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.