לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

שחרור מצה"ל בהתערבות ואשינגטון ?


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | דבר - עמוד פנימי (עמוד 10) - 05/07/1983 (יום שלישי)
הידיעה על שחרורו של ישראל הירש, בנו של הרב משה הירש, "שר החוץ" של נטורי קרתא, משירות בצה"ל, הודות להתערבותה של וושינגטון עוררה תסיסה בקרב אזרחים אמריקאים תושבי מדינת ישראל, המסרבים להתגייס לצה"ל.

סיד בכרך, אזרח אמריקאי המתגורר בירושלים, פאציפיסט לפי השקפתו ומחנך לפי מקצועו, שעלה מארה"ב ומחזיק בנתינותו האמריקאית, פנה אל הקונסול האמריקאי בירושלים, הווארד קוואליר, בהסתמך על הפרסום כי ישראל הירש שוחרר מצה"ל הודות להתערבות ממשלת ארה"ב. טענתו הייתה, שהוא ואביו נתינים אמריקאיים וגרים בעיר ירושלים שהיא עיר בין-לאומית, כפי שהיא מוכרת על-ידי ממשלת ארה"ב ואו"ם. בכרך מבקש את התערבותה של הקונסוליה האמריקאית אצל השלטונות הישראליים, שלא יגייסו אותו לשירות בצה"ל.
בכרך טוען, כי חוקי שירות-החובה בארץ מחייבים את כל התושבים הקבועים, אם הם יהודים, לשרת בצבא, אפילו אינם אזרחי ישראל, אך ממשלת ארה"ב אוסרת על אזרחיה לשרת בצבאות זרים ומי שמפר את החוק מאבד את אזרחותו האמריקאית. אף-על-פי-כן הוכנס תיקון מוזר בחוק בשנת 1965-6, המאפשר לאמריקאים בעלי רקע יהודי, כלומר יהודים מבחינת הדת, להיות מגוייסים "כנגד רצונם" ולשמור עם זאת על אזרחותם האמריקאית. והדבר נעשה כך: כל אזרח אמריקאי המתגייס לצה"ל שולח מכתב לקונסוליה האמריקאית ובו הוא מצהיר, כי הוא מגוייס לצה"ל "נגד רצונו" וכי לא התנדב לשירות.

בעקבות שחרורו של ישראל הירש, שלפי הפרסומים נעשה הודות להתערבותה של ממשלת ארה"ב, עלה בדעתו של בכרך, שאולי שינתה ארה"ב את מדיניותה כלפי אזרחים אמריקאים המשרתים באורח בלתי-חוקי בצה"ל. בהקשר זה הוא מזכיר את אלן גודמן, שהיה מעורב בהריגת אנשים בהר הבית באפריל 1982, ושגרם מבוכה לארה"ב, ארץ מוצאו ומגינתו החוקית.

סידי בכרך נפגש עם הקונסול האמריקאי במזרח-ירושלים, הווארד קוואליר, ב-12 ביוני ונאמר לו כי וואשינגטון לא היתה מעורבת בשחרורו של ישראל הירש וכי אין שינוי במדיניות ארה"ב, הנוגעת לאזרחים אמריקאים המגוייסים לצה"ל. קוואליר טען כי לרב משה הירש נאמר, שוושינגטון לא התערבה בשחרור בנו, אך הלה לא היה מוכן להאמין. בכרך שאל את הקונסול, אם נשלחה הודעה לעיתונות מטעם הקונסוליה האמריקאית על אי-מעורבותה בשחרור ישראל הירש. התשובה שקיבל: הודעה רשמית לא נשלחה, אבל מי שפנה לקונסוליה בנדון, אמרו לו דברים ברוח זו.

סיד בכרך אינו מסתפק בדברים ששמע בקונסוליה האמריקאית בירושלים. הוא טוען כי בא לירושלים כדי לעסוק בחינוך ולתרום לתהליך הפיוס והשלום. במכתב ששלח אל הקונסול האמריקאי ציין, כי משום כך אינו רוצה לשרת בצה"ל. התשובה הייתה: "ממשלת ארצות-הברית מתנגדת עקרונית לשירות אזרחים אמרקאיים בצבאות זרים, אך עלי לציין שכל מדינה חפשית להחליט מי בתחום סמכותה המשפטי מועמד לגיוס".

סידי בכרך ערער על עמדה אמריקאית בלתי-בהירה זו. לפי דעתו ירושלים אינה ישראל. זוהי עיר בין-לאומית גם לפי עמדתה הרשמית של ארה"ב ואזרח אמריקאי היושב בירושלים אינו צריך לשרת בצבא זר. ואף-על-פי-כן מסרבים שלטונות ארה"ב להתערב כאשר מישהו קורא תגר על מדיניות זו.

בכרך מציין בצער כי הקונסול האמריקאי בירושלים סירב לעזור לו בדרישתו לבטל את האזרחות הישראלית ש "נכפתה" על שני ילדיו שנולדו, לדבריו, "בעיר הבין-לאומית ירושלים ושלטונות ישראל הטילו עליהם להיות אזרחי מדינת ישראל נגד רצון ההורים, שהם אזרחים אמריקאים".

דפים בנושא:


תגובה

[תגובת סיד בכרך שהופיעה בעיתון "דבר" במדור "מכתבים למערכת" בתאריך 31/08/1983]

שחרור מצה"ל בהתערבות ואשינגטון?
להפתעתי הרבה קיבלתי בדואר העתק ממאמר שנדפס על אודותי, ללא ידיעתי, ב "דבר" (5.7.83), הנוגע למדיניות האמריקאית לגבי שירותם של אזרחי ארצות-הברית בצבאות זרים.

כתבתי מאמר בנושא זה, שהופיע במהדורה האנגלית של השבועון הפלשתינאי "אל-פאג'ר" ב 24.6.83. כתבכם לקח ודאי מאמר זה מ "אל-פאג'ר". כי אני לא רואיינתי על-ידו מעולם.

ראשית, אני שואל, האם זו עיתונאות מקובלת - להעתיק מאמר מעיתון אחר ללא אזכור עובדה זו? שנית, האם רשאי כתב לסלף עובדות, ואפילו להמציאן, למען האידיאולוגיה המסוימת שלו, או של המדינה, מבלי שחקר את הנושא שלי.

סיד בכרך - הולנד

תגובה נגדית

[תשובתו של נח זבולוני שהופיעה באותו מדור באותו יום].

נח זבולוני מעיר:
את הסיפור על סיד בכרך שמעתי מאיש מהימן ולא עלה על דעתי שהוא כבר פורסם ב "אל פאג'ר". ניסיתי להתקשר עם בכרך כדי לקבל ממנו פרטים נוספים לצורך כתיבת הרשימה. אולם, לדאבוני, נאמר לי שעזב את הארץ.

סיד בכרך שואל, האם יש לי הזכות לעוות עובדות ולהמציאן למטרת האידיאולוגיה שלי, או של המדינה, וכן קובע כי אף פעם לא חקרתי את הנושא. אדרבא, ינסה נא להוכיח היכן עוותו עובדות ברשימה הנ"ל למען האידיאולוגיה שלי? מנין הבקיאות של בכרך באידיאולוגיה שלי? לפי מה הוא קובע שמעולם לא חקרתי בנושא זה?

הערות: מהכרות עם רנ"ז והידיעה כי למרות שבבית היו עיתונים רבים, "אל פאג'ר" לא נכלל בהם, שלא לדבר על העובדה שנח זבולוני לא ידע אנגלית, נראה כי גרסתו היא הנכונה.


צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר דבר - עמוד פנימי 1983
תגובת סיד בכרך ותגובה נגדית של נח זבולוני שהופיעו בעיתון "דבר" במדור "מכתבים למערכת" בתאריך 31/08/1983.
אזכור הכתבה בעמוד הראשון של העיתון

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: דרך שכם 27, ירושלים (הקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים (עד שנת 2010))
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.