ירושלים תובעת את עלבונה

"אין ללכת לחברון ובמקום זה יש להפנות את כל המשאבים הכספיים והרוחניים לירושלים ובעיקר לזו אשר בין החומות" - דברים אלה לא אמר לי איש "שלום עכשיו" או ח"כ יוסי שריד ... שמעתי אותם יוצאים מפיו של איש "ארץ ישראל השלמה" העו"ד הירושלמי שבתאי זכריה, חבר "האגודה להחזרת עטרה ליושנה וליישב את המוסדות בתוך חומות ירושלים העתיקה".

שבתאי זכריה מנמק את התנגדותו ליישב את חברון ע"י יהודים, והוא מזכיר מה שקרה לפני כ-150 שנה. המדובר ברעידת האדמה שהיתה בצפת בשנת 1837 שהרסה את כל השכונה היהודית בעיר והרגה אלפי יהודים. רעידת אדמה זו נתנה דחיפה להגירה יהודית רבת היקף לירושלים.

גדולי הדור באותם הימים אמרו כי רעידת האדמה בצפת קרתה בגלל קנאת ירושלים בצפת שכולם נהרו אליה בגלל קברי הצדיקים ועיר המקובלים. ובכך הזניחו את ירושלים.

שבתאי זכריה סובר, כי גם מקרי הרצח האחרונים בעיר חברון הם מעיין נקמה של ירושלים בחברון והוא יודע לצטט מספרו של ר' ישראל שקלובר "פאת השלחן" על שולחן ערוך שבהקדמתו הוא כותב: "ברחנו מצפת ושבנו לירושלים שתבעה את עלבונה".