לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

כינוס בינ"ל על אנטישמיות


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עולם יהודי (עמוד 10) - 02/08/1983 (יום שלישי)
1. באוסלו בירת נורווגיה התקיים כינוס בין-לאומי לדיון באנטישמיות המתגברת בשנים האחרונות, ביחוד עקב מלחמת לבנון. 2. כפר צרפתי שהציל יהודים - הכפר הצרפתי לה שאמבון סור ליניון יקבל מענק להקמת מוזיאון היסטורי על חלקו בהצלת יהודים בתקופת השואה. 3. פרס על הצלת יהודים - יאשיהו דיבואה פרקליט שעבד במשרד האוצר האמריקאי בתקופת השואה, זכה בפרס על שדאג שמידע על השמדת יהודי אירופה יפורסם וכך ניצלו חיי רבים. 4. פרס ממשלת תורכיה לעתונאי יהודי - אברהם ליאון, עורך השבועון היהודי "שלום" באיסטנבול, זכה בפרס של ממשלת טורקיה "על חמישים שנות עבודה בשירות העיתונות התורכית". 5. יהודי - ראש ממשלת אמשטרדם - היהודי אד ואן תייד, מן הסיעה הסוציאליסטית, נבחר לראש העיר אמסטרדם, זו הפעם השלישית ברציפות שיהודי נבחר לתפקיד ראש העיר.

באוסלו בירת נורווגיה התקיים כינוס בין-לאומי לדיון באנטישמיות המתגברת בשנים האחרונות, ביחוד עקב מלחמת לבנון. בכינוס השתתפו שר התרבות והמדע של נורבגיה רואר לנגסלט, סופרים, חוקרי השואה וגם נציגים מישראל.

את הכינוס פתח שר המדע והתרבות לנגסלט, שאמר בין היתר כי בעצם עריכתו יש משום סימן-תקווה לבאות. בכינוס נשאו דברים הסופר פרופסור אלי ויזל, יו"ר המועצה האמריקאית לזכר השואה, פרופסור יהודה באואר, מן האוניברסיטה העברית בירושלים, שלדעתו שתי מגמות מקבילות מאפיינות את האנטישמיות החדשה - תיאור היהדות והציונות, כגורמים המבקשים להשתלט על העולם והנסיון להכחיש את קיומה של השואה: ופר אלמרק, סגן ראש ממשלת שוודיה לשעבר, שהזכיר את מפעל ההצלה של ראול ואלנברג השוודי, ש "נעלם" בברית-המועצות.

הכינוס נערך מטעם ועדת נאנסן ומטעם המועצה האמריקאית לזכר השואה ונמשך שלושה ימים. בהחלטות שנתקבלו בסיום הכנס נאמר, בין היתר: "האנטישמיות שוב נהפכה לבעייה, ההולכת ומחריפה. דרכי ביטוייה כיום שונות מאשר בעבר, אבל מבחינה מהותית לא חל שינוי באופיה".

עוד נאמר בהחלטות: "מדינת ישראל אינה זוכה לאותו יחס שזכו בעבר יהודים, כיחידים או כקבוצות".

הערות:
מדובר בכנס: The First International Hearing On Antisemitism שנערך באוסלו ב- 7-8 ביוני 1983, ואורגן על ידי The \iansen Committee (The Norwegian Committee Against the Persecution of Jews).


כפר צרפתי שהציל יהודים

הכפר הצרפתי הקטן בעל השם הארוך, לה שאמבון סור ליניון, מקים מוזיאון היסטורי בכפרו, שבו ירוכזו בין היתר תעודות ומסמכים על פעולות שעשו אנשי הכפר למען הצלת יהודים בתקופת השואה.

היברו יוניון קולג', סמינר לרבנים רפורמים שבסינסנטי, ארה"ב, העניק השנה את הפרס על-שם רוג'ר ג'וזף, שהוא מחלק כל שנה, לכפר הצרפתי לה שאמבון סור ליניון, לאות הוקרה על כך שתושבי הכפר נתנו במלחמת העולם השניה מחסה לאלפי יהודים.

כספי הפרס ישמשו למימון הקמתו של מוזיאון היסטורי, במקום שבו יתוועדו בין היתר לפעולות ההצלה שעשו אנשי הכפר במלחמה.

פרס על הצלת יהודים

יאשיהו דיבואה זכה בפרס על שסייע בהצלת יהודים בזמן השואה. את הפרס נתן לו הוועד היהודי האמריקאי.

יאשיהו דיבואה עבד בתקופת מלחמת העולם השניה כפרקליט בשירות משרד האוצר האמריקאי. שר האוצר דאז היה היהודי הנרי מורגנטאו, הפרקליט דיבואה נוכח לדעת, כי משרד-החוץ האמריקאי מתערב כדי למנוע פרסום ידיעות על השמדת יהודי אירופה וגם מפעיל לחץ על משרד האוצר כדי למנוע העברת כספים לארגונים ולאישים פרטיים, שעמדו בראש הארגונים שסייעו בהצלת יהודים מידי הנאצים. דיבואה לא נח ולא שקט. הוא ריכז את החומר שגילה בתזכיר שהעביר לשר-האוצר הנרי מורגנטאו, בהדגישו כי אם יימשך המצב הזה, הוא ישתדל שכל החומר יתפרסם ברבים. בעקבות פעילותו של יאשיהו דיבואה הוקם הוועד להצלת יהודי אירופה.

כאמור, על פעילות הומאניטארית אינטנסיבית זו הוענק לו הפרס מטעם הוועד היהודי האמריקאי בארה"ב.

פרס ממשלת תורכיה לעתונאי יהודי

אברהם ליאון, עורך השבועון היהודי "שלום" באיסטנבול, זכה בפרס של ממשלת תורכיה "על חמישים שנות עבודה בשירות העיתונות התורכית". את הפרס העניק לו מנהל לשכת העיתונות הממשלתית של תורכיה, ניקטי אוזקנדר.

גם הקהילה היהודית באיסטנבול ציינה את חמישים שנות עבודתו בעיתונות התורכית והיהודית וערכה מסיבה לכבודו בבנייני הרבנות הראשית. רבה של תורכיה, הרב דוד אסיאו, ברך את בעל היובל.

אברהם ליאון החל את דרכו העתונאית בכתב-העת התורכי רב ההשפעה "גומהורייט" ב-1933, כלומר לפני חמישים שנה. את השבועון היהודי "שלום" החל להוציא לאור בשנת 1948.

יהודי - ראש ממשלת אמשטרדם

היהודי אד ואן תייד, מן הסיעה הסוציאליסטית, נבחר לראש העיר אמסטרדם.

ראש העיר החדש, בן 48, נחשב לאידיאולוג הראשי של מפלגתו הסוציאליסטית, נוסף על כך הוא גם אוהד ישראל. בעבר כיהן תקופה מסויימת כשר-הפנים בממשלת הולנד.

יצויין כי זו הפעם השלישית ברציפות שיהודי נבחר לכהונת ראש עיריית אמסטרדם. ואן תייג בא במקום ראש העיר היהודי וים פולאק. לפניו כיהן בתפקיד זה היהודי איו סאמקאלדן, שהיה ראש העיר היהודי הראשון לא רק באמשטרדם אלא בהולנד כולה.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עולם יהודי 1983

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: אוסלו, נורווגיה | 3101 Clifton Avenue, Cincinnati OH, ארצות הברית (היברו יוניון קולג’ - Hebrew Union College) | Amstel 1, אמסטרדם, הולנד (עיריית אמסטרדם) | 23 Route du Mazet, Le Chambon-sur-Lignon, צרפת (le Lieu de Memoire) | Beyeglu Yemenici Sokak No. 23, איסטנבול, טורקיה (הרבנות הראשית טורקיה) | Karakoy Sair Ziya Pasa Cad, איסטנבול, טורקיה (Bereket Han. 24/4 - מערכת העיתון שלום - Salom (בשנות ה-80)) | 15 East 84th Street, ניו יורק, ארצות הברית (משרדי הוועד היהודי האמריקאי - american jewish committee עד שנת 1989)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.