לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

ברה"מ חוגגת 125 שנה להולדת שלום עליכם


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עולם יהודי (עמוד 12) - 29/03/1984 (יום חמישי)
1. לרגל 125 שנה להולדתו של שלום עליכם, חוגגים בברית המועצות ובעיקר בבירובידז’אן את המאורע בהעלאת מחזות פרי עטו ובמאמרים על יצירותיו. 2. כנס איגוד הקהילות היהודיות באמריקה בגואטמלה - יותר ממאה משתתפים לקחו חלק בכנס ארגון היהודיות של אמריקה התיכונה FEDECO שנערך בתחילת חודש פברואר באנטיגואה שבגואטמלה. בכנס דנו במצבן של קהילות יהודיות באמריקה התיכונה. 3. התנצלות על קיום יריד הספר של פרנקפורט ביום הכיפורים - מארגני יריד הספרים של פרנקפורט פירסמו התנצלות ב- "פבלישרס-וויקלי" בטאון תעשיית המו"לות בארה"ב, על שהיריד של שנת 1984 ייערך בשבוע שבו חל יום הכיפורים

בברית-המועצות חוגגים השנה את יום הולדתו ה-125 של שלום עליכם, בחגיגות, בעצרות-עם, בהעלאת מחזות שלו, במיוחד בבירובידזאן. את שלום עליכם הנציחו בברית-המועצות ע"י קריאת רחובות על שמו כמו בקיוב בירת אוקראינה ובעיר בירובידז'אן, עיר הבירה של "החבל היהודי האוטונומי". בעיר זו הרחוב הראשי נקרא על שמו של שלום עליכם, גם ספריה גדולה בעיר זו ובית ספר נקראים על שמו.

"בירובידז'אענר שטערן" בטאון "החבל היהודי האוטונומי" בברית המועצות, הקדיש עמודים שלמים ליום הולדתו של שלום עליכם, פורסמו מאמרים עליו ביניהם של לא יהודים, וכן שני שירים של המשוררים איציק פפר ודוד הופשטיין על שלום עליכם שפורסמו בשעתו, שני המשוררים האלה נמנים על הסופרים והמשוררים היהודים שנהרגו בטיהור היהודים בימי סטאלין. באודיסה העלה התיאטרון האוקראיני את המחזה "טוביה החולב" בעיבודו של המחזאי נ. פלוטקין. כמו כן פורסם מכתבו של מקסים גורקי מ-1910 לשלום עליכם.

בתוך צרור המאמרים והשירים על שלום עליכם זרק הד"ר ב. טנצר טיפה מרה אנטי ציונית בתוך שמחת החגיגות ליובלו והוא כותב בין השאר:
"שלום עליכם חלם כל ימי חייו על חיי חרות ושוויון לעם היהודי בתוך כל העמים החיים ברוסיה. החלום שלו נתגשם אך ורק לאחר המהפכה הסוציאליסטית. כיום כל היהודים החיים בברית המועצות נהנים משווי זכויות מלאות כיתר כל העמים, הם עוסקים בעבודות פרודוקטיביות כמו: חקלאות, עובדים בבתי חרושת, ברפואה, בתרבות ובמדע. כן, אנו חיים כאן כמו יתר האזרחים ולציונים באשר הם שם - בארצות הברית או בישראל - יאמר בפה מלא ובריש גלי אל תדאגו לנו ואל יכאב לכם הראש בגללנו, אנו בעצמנו בעלי הבתים על גורלנו ..."


כנס איגוד הקהילות היהודיות באמריקה בגואטמלה

יותר ממאה משתתפים לקחו חלק בכנס ארגון היהודיות של אמריקה התיכונה FEDECO [ * ] שנערך בתחילת חודש פברואר באנטיגואה שבגואטמלה. ארגון פדק"ו מסונף לקונגרס היהודי העולמי ומאוגדים בו נציגי הקהילות היהודיות בגואטמלה, באל סלוואדור, בהונדורס, בקוסטה-ריקה ובפנמה. נוכחו בו גם נציגים ממשרד החוץ בישראל, מן הסוכנות היהודית מארגון "היאס" ומן "הליגה למניעת השמצה של בני ברית".

הכנס נערך על רקע המצב הכללי המתוח באמריקה התיכונה ונוכח אי הוודאות ביחס לעתיד האיזור. הדוברים בכנס הסכימו כי התהליך המתרחש עתה בניקרגואה יש בו איום-בכוח על שלום היהודים באיזור, אולם אין בו משום סכנה מיידית לשלומם.

ניתוח מצבם של היהודים באיזור הראה כי ישנן רק שתי קהילות יציבות ודינמיות באיזור - קהילת פנמה, שמספר היהודים בה הוא בין 5000 ל-6000 וזו של קוסטה-ריקה, שבה מגיע מספרם ל-2000 עד 3000. מספר היהודים בגואטמלה הוא כאלף ושם קהילה מאורגנת ופעילה, אך מתחיל תהליך של הגירה ממדינה זו. בהונדורס ובאל סלוואדור יש כ-40 משפחות יהודיות, אך עוד כ-60 משפחות מאל-סלוואדור, שעזבו אותה, ממשיכות לשלם דמי חבר בקהילה שם.

דיוני הכנס הוקדשו ברובם לחיזוקן הפנימי של הקהילות. נציג משרד החוץ, חנן עולמי, מנהל המחלקה לאמריקה התיכונה במשרד, הציע בהרצאה שנשא בכנס, כי קהילות גדולות באמריקה הלטינית, כמו מקסיקו וונצואלה, יאמצו את הקהילות הקטנות שבאמריקה ותיכונה ויעמידו לרשותן שרותי קהילה ומדריכים. מארסל רוף מגואטמלה נבחר בכנס לתפקיד נשיא פדק"ו במקומו של פנחס רובינשטיין מקוסטה-ריקה שסיים את כהונתו.

ממשלת גואטמלה יוצגה בכנס על ידי שר החוץ שלה פרננדו אנדרדה דיאז, שדיבר במושב הנעילה וסקר את מדיניות ממשלתו. הוא אמר, בין היתר, כי ארצו מוכנה לקלוט יהודים שיצאו מקובה ומכל מקום אחר בעולם. במושב הפתיחה של הכנס דיבר שר החקלאות רודולפו פרדומו, שהעלה על נס את הידידות בין ישראל לגואטמלה ואת שיתוף הפעולה ביניהן בתחום החקלאות.

הערות:
* Federation of Jewish Communities of Central America and Panama


התנצלות על קיום יריד הספר של פרנקפורט ביום הכיפורים

מארגני יריד הספרים של פרנקפורט פירסמו התנצלות בשבועון האמריקאי "פבלישרס-וויקלי" בטאון תעשיית המו"לות בארה"ב, על שהיריד של שנת 1984 ייערך בשבוע שבו חל יום הכיפורים. היריד יערך בין ה-3 ל-8 באוקטובר, בעוד שיום הכיפורים יחול ב-6 בו. מארגני היריד קובעים כי מסיבות שונות אין אפשרות לשנות את מועד היריד והם מקווים שמשתתפים יהודיים לא יימנעו מלקחת בו חלק. הנהלת היריד תעשה ככל יכולתה להבטיח אירוח כשר מטעם הקהילה היהודית בפרנקפורט לכל המשתתפים ביריד.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עולם יהודי 1984

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: Ludwig-Erhard-Anlage 1, פרנקפורט, גרמניה (מרכז הירידים בו נערך מדי שנה יריד הספרים) (Messegelande - Messe Frankfurt) | ulitsa Sholom-Aleikhema, Birobidzhan, בירוביג’ן (רחוב שלום עליכם) | אנטיגואה גואטמלה, גואטמלה | 32 Ul. Lenina, Birobidzhan, בירוביג’ן (מערכת בירובידזאנער שטערן)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.