לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

ויטולד ליסובסקי מחפש את ניצוליו


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עולם יהודי (עמוד 13) - 02/07/1984 (יום שני)
ויטולד ליסובסקי מהנריקוב, מושבה ליד ורשה, מחפש את שרה (59) ואת דודק (54) אינבנטאזש החיים בישראל, שניצלו מהשואה ונשארו בחיים הודות למשפחה הפולנית ליסובסקי.

ההורים של שרה ודודק (דוד) אינבנטאזש גרו במושבה הנריקוב עד פרוץ מלחמת העולם השניה, ואביהם שמעון רכש בשנת 1930 חלקת אדמה של 715 מ"ר אצל הפולני יוזף ליסובסקי ברחוב מודלינסקה 212 בהנריקוב, והקים עליה בית בן ששה חדרים וחנות למכירת חומרי ברזל.

בין שתי המשפחות - ליסובסקי הפולנית ואינבנטאזש היהודית - שררו יחסים טובים וידידותיים, ובמיוחד בין הילדים היהודים שרה ודודק, והפולנים יאנק, ויסלב וויטולד, שהיו כמעט בני גיל אחד.

ב-1940 הקימו הגרמנים גיטאות בסביבות מערב הנהר הפולני ויסלה - בסוליפצה ליד וליכי, בלודויסון ליד לגיונוב בסוסנובקה ליד וולומין ובהנריקוב-אסינקה - והכניסו לתוכם את יהודי הסביבה. כעבור שנתיים, בשנת 1942, חיסלו הגרמנים את הגטאות ואת היהודים שהיו בתוכם הובילו למחנה ההשמדה טרבלינקה. בדרך נס ניצלו אחדים מיהודי גטאות אלה. ביניהם היו כמה ילדים ובתוכם שרה ודודק אינבנטאזש, שהתחבאו בסביבת טארחומין. דודק, היה אז ילד בן 13, וכשהגיעו מים עד נפש החליט לפנות לעזרה למשפחה הפולנית ליסובסקי שגרה בסביבה.

ויטולד ליסובסקי, המתגורר כיום בוארשה, הוא היחיד שנשאר בחיים מכל המשפחה. אביו יוזף נפל בשדה הקרב בפרוץ מלחמת העולם השניה בהגנה על ורשה. האם זופיה מתה ב-1980, וגם שני אחיו, יאנק וויסלב, כבר אינם בחיים. ויטולד פנה אל המכון היהודי ההיסטורי בוארשה וסיפר את סיפורו על הילד היהודי דודק אינבנטאזש שניצל על-ידי משפחתו. הסיפור כולו פורסם בשבועון היהודי "פאלקס שטימע" המופיע בוארשה, שהנהיג מדור קבוע בשם "כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא". מערכת העיתון מבקשת מהעיתונים היהודים בחו"ל להעתיק את הסיפור על הצלת הילד היהודי, כדי לאפשר ל "יד ושם" בירושלים להעניק לוויטולד ליסובסקי את התואר "חסיד אומות העולם".

להלן הסיפור כולו, כפי שמסר אותו ויטולד ליסובסקי למכון ההיסטורי היהודי בורשה:
היה זה ביום סגרירי של שנת 1943. כשחזרתי מבית-הספר, נתקלתי בילד עטוף בבגדים קרועים ובלויים המסתיר את פניו המלוכלכים, עומד ליד ביתנו. בקושי הכרתי כי העומד לפני הוא חברי היהודי דודק אינבנטאזש. מיד הכנסתיו לביתנו, אמי ושני אחי המבוגרים ממני הסתכלו על הילד והזדעזעו למראה עיניהם. אמי התחילה לבכות ואמרה: "אלוהים אדירים, ראו מה עשו ממנו". דודק עמד כל הזמן ולא הוציא הגה מפיו ובידו המלוכלכת ניגב את פניו.

"נוכחותו של דודק בביתנו", אומר ויטולד, "עוררה פחד וחרדה, כי ידוע שהיה צפוי עונש מוות לכל מי שהסתיר יהודים בביתו, אולם לאחר התייעצות קצרה הוחלט להשאיר את דודק בביתנו ולהחביאו מפני הגרמנים". דודק שהה בבית ליסובסקי ארבעה חודשים.

"באביב 1944", ממשיך ויטולד, "הגיעה אלינו גם שרה אחותו, שהיתה פעילה במחתרת היהודית נגד הגרמנים, ולקחה את אחיה דודק ללגיונוב".

באפריל או במאי 1945, לאחר שחרור פולין מעול הנאצים, ביקרו שרה ודודק בבית משפחת ליסובסקי וסיפרו כל אחד על התלאות שעברו עליו.

וממשיך ויטולד:
"זמן קצר לאחר הביקור אצלנו עזבו שרה ודודק את פולין בדרכם לארץ-ישראל. הם עמדו איתנו בקשרי מכתבים, אולם מזה שנים נותק הקשר".


עכשיו רוצה ויטולד לחדש את הקשר כדי לדעת מה עלה בגורלם של הניצולים שלו ואיך הם הסתדרו בישראל.
הכתובת של ויטולד היא: ויטלד ליסובסקי 03-337 ורשה, אוליצה וישגרודסקה 12, דירה 130, פולין.

מקור הכתבה

[המקור כפי שנשלח ע"י נח זבולוני]

ויטולד ליסובסקי מהנריקוב, מושבה ליד ורשה, מחפש את שרה (59) ודודק (54) אינבנטאזש החיים בישראל, שניצלו מהשואה ונשארו בחיים הודות למשפחה הפולנית ליסובסקי.

ההורים של שרה ודודק (דוד) אינבנטאזש גרו במושבה הנריקוב עד פרוץ מלחמת העולם השניה, ואביהם שמעון רכש בשנת 1930 אצל הפולני יוזף ליסובסקי ברחוב מודלינסקה 212 בהנריקוב, חלקת אדמה של 715 קודרטמטר ועליה הקים בית בן ששה חדרים וחנות למכירת חומרי ברזל.

בין שתי המשפחות - ליסובסקי הפולנית ואינבנטאזש היהודית - שררו יחסים טובים וידידותיים, ובמיוחד בין הילדים היהודים שרה ודודק, והפולנים יאנק, ויסלב וויטולד, שהיו כמעט בני גיל אחד.

לאחר פלישת הגרמנים לפולין בשנת 1939 הם הקימו ב-1940 בסביבות מערב הנהר הפולני ויסלה - בסוליפצה ליד וליכי, בלודויסון ליד לגיונוב בסוסנובקה ליד וולומין ובהנריקוב-אסינקה,גיטאות והכניסו לתוכם את יהודי הסביבה. כעבור שנתיים, בשנת 1942, חיסלו הגרמנים את הגטאות ואת היהודים שהיו בתוכם הובילו לתחנתם האחרונה במחנה ההשמדה הידוע לשמצה טרבלינקה. בדרך נס ניצלו אחדים מיהודי גטאות אלה. ביניהם כמה ילדים בתוכם שרה ודודק אינבנטאזש, שהתחבאו בסביבת טארחומין. דודק שהיה אז ילד בן 13, וכשהגיעו מים עד נפש החליט לפנות לעזרה למשפחה הפולנית ליסובסקי שגרה בסביבה ושהייתה בידידות עם הוריו ועם הילדים.

ויטולד ליסובסקי, המתגורר כיום בוארשה, הוא היחידי שנשאר בחיים מכל המשפחה. אביו יוזף נפל בשדה הקרב בפרוץ מלחמת העולם השניה ופלישת הגרמנים לארצו בהגנתו על ורשה הבירה הפולנית. האם זופיה מתה ב-1980, וגם שני אחיו, יאנק וויסלב, כבר אינם בחיים. ויטולד פנה אל המכון היהודי ההיסטורי בורשה וסיפר את סיפורו על הצלת הילד היהודי דודק אינבנטאזש על-ידי משפחתו. הסיפור כולו פורסם בשבועון היהודי "פאלקס שטימע" המופיע בוארשה, שהנהיג מדור קבוע בשם הלקוח ממסכת סנהדרין: "כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם ומלואו". מערכת העיתון מבקשת מהעיתונים היהודים בחו"ל להעתיק את הסיפור על הצלת הילד היהודי ע"י המשפחה הפולנית כדי לאפשר להציע ל "יד ושם" בירושלים להעניק לוויטולד ליסובסקי את התואר "חסיד אומות העולם".

להלן הסיפור כולו, כפי שמסר אותו ויטולד ליסובסקי למכון ההיסטורי היהודי בורשה:

היה זה ביום סגרירי של שנת 1943. כשחזרתי מבית-הספר, נתקלתי בילד בבגדים קרועים ובלויים המסתיר את פניו המלוכלכים, עומד ליד ביתנו. בקושי הכרתי כי העומד לפני הוא חברי היהודי דודק אינבנטאזש. מיד הכנסתיו לביתנו, אמי ושני אחי המבוגרים ממני הסתכלו על הילד כשהם מזועזעים ברוב חמלה וצער ממה שראו במו עיניהם. אמי החלה לבכות באמרה: "אלקים אדירים, ראו מה שעשו ממנו". דודק עמד כל הזמן ולא הוציא הגה מפיו ובידו המלוכלכת ניגב את הפנים שלו.

"נוכחותו של דודק בביתנו", אומר ויטולד, "עוררה פחד וחרדה, כי ידוע שהיה צפוי עונש מוות לכל מי שהסתיר בביתו יהודים, אולם לאחר התייעצות קצרה הוחלט להשאיר את דודק בביתנו ולהחביאו מפני הגרמנים". וכך שהה בבית ליסובסקי הילד היהודי דודק במשך 4 חודשים.

"באביב 1944 הגיעה אלינו", ממשיך ומספר ויטולד, "גם שרה אחותו, שהיתה פעילה במחתרת היהודית נגד הגרמנים, ולקחה את אחיה דודק ללגיונוב".

באפריל או במאי 1945, לאחר גמר המלחמה ושחרור פולין מעול הנאצים הגרמנים, ביקרו שרה ודודק בבית משפחת ליסובסקי וסיפרו כל אחד על התלאות שעברו עליהם, השמחה היתה גדולה מאוד

זמן קצר לאחר הביקור אצלנו עזבו שרה ודודק את פולין בדרכם לארץ-ישראל. הם עמדו איתנו בקשרי מכתבים, אולם מזה שנים נותק הקשר ועתה רוצה ויטולד לחדשו בכדי לדעת מה עלה בגורלם של הניצולים שלו ואיך הם הסתדרו בישראל.

הכתובת של ויטולד היא ויטולד ליסובסקי 03-337 וארשה אוליצא ווישנרודסקה 12 דירה 130 פולין


הערות על גירסת המקור: המקור מאוד דומה לכתבה שפורסמה, לבד משינויי עריכה קלים. שוב ניתן לשים לב לכך שנח זבולוני כתב "אלקים" כפי שכותבים יהודים דתיים המקפידים לשנות אפילו את כינוייו של הקב"ה, ועורך הכתבה שינה ל- "אלוהים".
- אלי זבולוני



© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עולם יהודי 1984
לחצו לפתיחת המסמך
מקור הידיעה מודפס במכונת כתיבה ע"י נח זבולוני

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: ul. Tlomackie 3/5, ורשה, פולין (המכון היהודי ההיסטורי) | 5 Nowogrodzka, ורשה, פולין (מערכת פאלקס שטימע (משוער)) | Modlinska 212, ורשה, פולין (שכונת Henrykow)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.