לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

הטלית של נטורי קרתא


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | דבר - עמוד פנימי (עמוד 7) - 09/01/1986 (יום חמישי)
מיון מהיר:
מאמר
1986
"שלושת הגיסים" ו- "שלושת האחים" נאבקים על ההנהגה והבכורה. צאצאיו של ר' עמרם בלוי חוזים לתמונה. לפי שעה, אלימות מילולית. שני הצדדים מבטיחים "הדים מרעישים" העדה החרדית כשדה-קרב.

שנים אוחזין כיום בטלית של נטורי-קרתא, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי. לפי ההלכה היהודית, יחלוקו ביניהם את הטלית. אלא שבמקרה דנן שני האוחזין אינם מרפים, ומרבים מחלוקת, מדנים ופילוג בתוך המחנה החרדי הקיצוני.

קבוצת "נטורי קרתא" (שומרי העיר), שאנשיה כידוע אינם מכירים במדינה "הציונית" ולא בסמכות בתי-המשפט שלה, ואף מסרבים לקבל תעודות זיהוי, נוסדה ב-1938. חלק מחברי אגודת-ישראל בראשותו של הרב אהרן קצנלבוגן פרש אז מאגודת ישראל, במחאה על ששיתפה פעולה עם הוועד הלאומי והסוכנות היהודית במגבית של "כופר הישוב". "הנטורים" הפורשים ייסדו בטאון משלהם בשם "החומה", ובבחירות לוועד העדה החרדית, שהיתה חלק מאגודת-ישראל, השתלטו על העדה, שפרשה מאגודת ישראל.

כמנהיג נטורי קרתא התפרסם אז הרב עמרם בלוי, קיצוני חרדי עקבי. הוא הלך בראש ההפגנות שערכו נגד חילול שבת ונגד הקמת המדינה הציונית. בהפגנות אלו אף נפצע מאלות השוטרים הבריטיים. אולם לפני כ-20 שנה הורחק ר' עמרם מהעדה החרדית והוחרם על-ידה, משום שנשא את הגיורת רות-בן-דוד, ששמה הקודם בצרפת היה מאדליין לוסט פיריי.

את נישואיו לגיורת הסביר בחוברת מיוחדת שפירסם. היו לו היסוסים, כתב, אם מותר לו לשאת בת ישראל, בגלל המום שבגופו, שנגרם מידי השוטרים הבריטיים, ושעל-כן אסור לו לבוא בקהל ישראל. אך קהל גרים לא נקרא קהל. וכיוון שעל-פי הלכה פסוקה בשולחן ערוך אסור לו להיות בלא אשה, וכיוון שהקב"ה "הזמין לי שידוך זה עם גיורת צדקנית, אשת חיל וחסודה זו", שגם מסרה נפשה למען הציל את יוסל'ה שוחמכר לתורה ולאמונה, החליט שזו ממש "השגחה מהשמים", ונשאה לאשה.

על רקע זה פרשו אוהדיו וחסידיו של ר' עמרם מן העדה החרדית וניהלו מאבק חריף בה. הם סרו למרותו של האדמו"ר מסטמאר הקיצוני, ר' יואליש טייטלבוים, ודגלו בדעותיו של הרב יוסף חיים זוננפלד, מי שהיה רבה הראשי של אגודת-ישראל והעדה החרדית בשעתו.

בשנים האחרונות תפס את הכותרות בעתונות העברית, הערבית והלועזית בארץ ובחו"ל הרב משה הירש, הידוע בכינויו "שר החוץ" של נטורי קרתא. זה ידוע כאנטי-ציוני וכמשתף פעולה עם אש"ף ופלסטינאים, ולאו-דווקא בענייני דת. באחרונה קמו עוררין על סמכותו של הרב הירש - צאצאיו של מנהיג נטורי קרתא המנוח ר' עמרם בלוי.

כיום עומדים בראש נטורי-קרתא שלושה "גיסים" - הרב חיים קצנלבויגן, ושני גיסיו, הרב משה הירש והרב אברהם יעקב עפשטיין, הנשואים לאחיותיו של ר' חיים. הרב אפשטיין, יליד ארגנטינה, הוא קיצוני ביותר. הרב הירש הוא יליד ארה"ב, נושא דרכון אמריקאי ונהנה מכל זכויות החוקה של ארה"ב.

על "הגיסים" קמו עוררין, הלא הם "האחים" הרבנים אורי, ישעיהו ואלימלך בלוי, בניו של ר' עמרם. הם טוענים, כי קולם של נטורי-קרתא לא נשמע ברמה מאז פטירת אביהם. זה לא כבר אירגנו כינוס תחת הסיסמה "להחייאת תנועת נטורי קרתא". בכינוס התריעו "על האפוטרופסים החדשים, הבלתי-קרואים, שקמו באחרונה לנטורי-קרתא ומנצלים את מעמדם להרבות ריב, מחלוקת ומדון בתוך מחנה היהדות החרדית הנאמנה". הם החליטו לעקור את התנועה מן השיתוק שאחז בה "עקב מעשי הנבלה של גורמים מסויימים וידועים".

בכינוס העלו בניו של ר' עמרם זכרונות מדרכי מלחמתו של אביהם ברעיון הציוני ובמדינה, בתיאום מלא עם רבני העדה החרדית וראשיה. בכינוס הוחלט גם לחדש את הופעתו של הבטאון "משמרת חומתנו".

כיום יוצאים שני בטאונים של היהדות החרדית: "העדה", מטעם העדה החרדית, ו "החומה" של נטורי קרתא, שעורכו הראשי הוא הרב חיים קצנלבויגן, גיסו של הרב הירש. ה "גיסים" טוענים כי נטורי-קרתא איננו ארגון הנמסר בירושה לדבריהם, "מי שלוחם בעגל הזהב הציוני, אוטומאטית משתייך לנטורי קרתא". מנהיגי הנטורים בעבר, הם מסבירים, זכו ל "טיטול" (תואר) של מנהיג לא מפני שהורישו לבניהם או לצאצאיהם נכסים או קרנות רוחניים, אלא בזכות מאבקם העקבי והקיצוני בציונות.
בעבר עמדו בראש חזית זו ראשיה ורבניה של העדה החרדית, כיום לדבריהם, נהפכה העדה החרדית למוסד של איש אחד (הכוונה לרב יוסף שיינברגר, מזכיר העדה ויריב בנפש של הרב הירש), שהוא "בעל המאה וגם בעל הדעה".

העדה החרדית לשעבר התאחדה בזמנה עם אגודת-ישראל במלחמתה נגד אלה שעברו על שלוש השבועות שהשביע הקב"ה את ישראל, שאחת מהן היא, "שלא יעלו לחומה" והשניה, "שלא ימרדו באומות העולם". כיום, טוענים "הגיסים", רוצים ראשי העדה לנצל את השם נטורי-קרתא לתועלת אישית, תוך ויתורים על הקו הלוחם שנקטו בשעתם אנשי העדה בהתבדלות ממקימי המדינה. לדברי ה "גיסים", זנחו ראשי העדה את הרעיון של דו-קיום עם השכנים הערבים הגרים בתוכנו, בארץ הקודש. על-פי טענתם גם העדה החרדית כיום אינה גוף חוקי, כי איננה מקיימת בחירות לוועד העדה, כפי שהתקנון מחייב. ה "גיסים" מזכירים ל "אחים" את החרם שהטילו רבני העדה על אביהם, ר' עמרם, בגין נשואיו עם הגיורת, מה שהרחיק אותו מכל פעילות בעדה ומאז היה למנהיג הנטורים, שהתבדלו מהציונות ומהעדה החרדית גם יחד. האלימות המילולית בין "האחים" ו "הגיסים" הולכת ומתרחבת וכפי שמבטיחים שני הצדדים, יהיו לה הדים מרעישים.

דפים בנושא:


© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר דבר - עמוד פנימי 1986
אזכור הכתבה בעמוד הראשון של העיתון

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: רחוב נתן שטראוס 26, ירושלים (בית דין צדק העדה החרדית, מזכירות העדה החרדית - בנייני זופניק) | רחוב עין יעקב 37, ירושלים (ביתו של הרב משה הירש (משוער)) | רחוב מאה שערים 57, ירושלים (בית הכנסת "קהל יראים" - בית מדרשו של הרב עמרם בלוי) | רחוב בעל התניא 11, ירושלים (מערכת "החומה" (ליד ישיבת תורה ויראה - משוער)) | מאה שערים, ירושלים (נטורי קרתא)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.