לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

קול דממה דקה


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | דבר - עמוד פנימי (עמוד 7) - 20/02/1986 (יום חמישי)
איש מחברי מועצת גדולי התורה לא חלק על כך שחברי הכנסת של "האגודה" הגדישו את הסאה. חילוקי הדעות היו על "העונש" שיש להטיל עליהם. אבל, גם המועצה כבר לא מה שהיתה.

מועצת גדולי התורה, הסמכות העליונה של אגודת-ישראל מיום הווסדה, לפני יותר משבעים שנה, כמו נעלמה באחרונה. בכלי-התקשורת, שהירבו לדווח עליה לפני הבחירות, אין שומעים עליה. שמו של מוסד זה נישא שנים רבות בפי כל ביהדות החרדית. גם מפלגות חילוניות קינאו ביוקרתו הרבה. בהבל פה קבעה המועצה את גורלה של היהדות החרדית, וחרצה דין בכל מיני בעיות שלו בחיי היום-יום של מדינת ישראל. המפלגות החרדית וחצרי אדמו"רים קיבלו את מרותה, כתורה מסיני. אבל במשך הזמן חל שינוי גם באגודת-ישראל ובמוסד העליון שלה.

עם הצטרפות האגודה לקואליציה הממשלתית בראשותו של מנחם בגין, לפני יותר משבע שנים, חל כרסום במעמדה המפואר של מועצת גדולי התורה. כל ענייני האגודה נפלו בידיהם של ארבעת חברי-הכנסת מטעם המפלגה, ובייחוד ענייני קבלת הכספים והמענקים הממשלתיים, שממשלת הליכוד, בראשותו של בגין, חילקה ביד רחבה. כספים אלה רוקנו מתוכנם את המרכז הארצי ואת הוועד-הפועל העולמי של אגודת-ישראל. השפעתם של שני הגופים המרכזיים של המפלגה נוטרלה לחלוטין.

אגודת ישראל בארץ, שהיתה בעבר מה ש "נטורי-קרתא" הם כיום, התנזרה עקרונית מקבלת כספים ממוסדות ציוניים. תחילה היו אלה הסוכנות היהודית והוועד הלאומי ואחר-כך הממשלה הציונית. לאחר חורבנה של יהדות אירופה והקמת המדינה, לא יכלה עוד מועצת גדולי התורה להתעלם מהמציאות. היה עליה לנקוט עמדה כלפי המדינה שזה עתה קמה. האגודה הצטרפה לממשלה, בראשותו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון. נציג אגודת-ישראל, הרב יצחק מאיר לוין ז"ל, גיסו של האדמו"ר מגור, הרב אברהם מרדכי אלתר ז"ל, אף כיהן כשר הסעד בממשלה זו. אבל חיש מהר, כשם שהצטרפה לממשלה, כך פרשה ממנה, לאחר שצעירים מעליית הנוער, מסביבה בעלת מסורת, הועברו למוסדות חינוך חילוניים.

ההיתר שנטלה לעצמה אגודת-ישראל בשנים האחרונות, לקבל הקצבות ומענקים ממשלתיים, היה למעשה ויתור על עקרונות מקודשים, שהינחו אותה מאז הווסדה. ענייני אגודת-ישראל שהתנהלו בעבר רק על-ידי מוסדותיה העליונים, החלו להתנהל על-ידי הח"כים שלה. עובדה זו וכן קבלת הכספים הממשלתיים שינו את תדמית האגודה בעניני הציבור החרדי והחילוני.

על השינויים באגודה נחלקו הדעות בין חברי מועצת גדולי התורה עצמם. איש מהם לא חלק על כך שארבעה חברי-הכנסת הגדישו את הסאה ונהפכו משליחי ציבור של מועצת גדולי התורה למנהיגים עצמאיים באגודת-ישראל. הם גם לא חלקו על זה שקבלת סכומים ממשלתיים ו "ייחודיים" כה גדולים היא יותר מאשר השתלטות על כספי המפלגה. אולם היו חילוקי-דעות על "העונש" שיש להטיל על חברי הכנסת. האדמו"ר מגור, הרב שמחה בונים אלתר, נשיא מועצת גדולי התורה, דרש עונש בצורת רוטציה על שני חברי הכנסת דאז, הרב מנחם פרוש והרב שלמה לורנץ, שהיו מזוהים עם הפלג הליטאי באגודת-ישראל; חסידי ומקורבי הנשיא השני, הרב אליעזר מנחם שך, טענו כי חברי הכנסת הקלו בהרבה את מצוקתן של הישיבות ולכן התנגדו לרוטאציה.

גם במועצת גדולי התורה חל מעין "מהפך". בעבר שררה הרמוניה בין שורת האישים התורניים החסידיים במועצה. הבנה שרתה בין חצרות האדמו"רים, ראשי הישיבות והרבנים הליטאיים בפולין, אף שגם אז לא כל החוגים החסידיים בפולין ובגליציה הצטרפו לאגודת-ישראל. חצרות האדמו"רים מבעלז, למשל, הצטרפו לאגודה רק עם קום המדינה, וכמוהם גם רבני הונגריה ואוסטריה. רק חסידי חב"ד ו "נטורי-קרתא" בארץ לא הצטרפו. האדמו"ר מלובביץ, הרב מנחם מנדל שניאורסון, קבע את מושבו בברוקלין ומשם ניהל מדיניות עצמאית, ו "נטורי קרתא" מצדם לא הכירו "דה פאקטו" במדינת ישראל.

מועצת גדולי התורה שינתה את צורתה בכנסיה הגדולה, שהתכנסה בירושלים לפני כשש שנים. עד כנסיה זו כיהן כנשיא רק אחד מחברי המועצה ולא היתה מגמה של איזון בין הציבוריות החרדית לחסידות או לליטאית. לאחר פטירת אנשי הגוורדיה הוותיקה במועצה, נכנסו במקומם כוחות צעירים, כמו האדמו"ר מבעלז, הרב יששכר דב רוקח ואחרים.

אמנם אין להתכחש לאימרה "יפתח בדורו כשמואל בדורו", אך יש להודות בכך, שבשנים האחרונות לא קמה אישיות תורנית או חסידית, שתהיה נערצת על כל גווני הקשת של היהדות החרדית. הבדלי ההשקפות בין חסידים וליטאים הולכים ומחריפים, ואין זה מוסיף כבוד לציבור הדתי החרדי. ואף-על-פי-כן ראתה אגודת-ישראל את מועצת גדולי התורה כמוסד התורני בעל הסמכות העליונה של היהדות החרדית, מוסד שאין עליו עוררין. בכנסיה הגדולה האחרונה של אגודת-ישראל, בגלל המצב העדין בין החסידים והליטאים, נבחר הרב אליעזר מנחם שך, ראש ישיבת פוניבז' מבני-ברק, שהוא סמכות תוכנית עליונה ביהדות החרדית הליטאית בעולם, לנשיא מועצת גדולי התורה, לצדו של האדמו"ר מגור.

שני הנשיאים, האדמו"ר מגור והרב שך, הצטרפו לראשותו של מוסד זה בשנות הזיקנה והשיבה שלהם, ומעולם לא התנסו בפעילות פוליטית או ציבורית. נוכחותם של שני זקני הדור האלה במועצה, גם בלמה את הצעירים מהם במוסד מלהביע דעתם נגדם, אם-כי כמה מהם לא היו שותפים לדעת "זקני הדור".

החלוקה הקוטבית בין עולם הישיבות הליטאיות לעולם החסידות חצתה מראש את חברי מועצת גדולי התורה לשני מחנות. האדמו"רים (חסידים) הסכימו עם האדמו"ר מגור ואילו ראשי הישיבות הלכו אחרי הרב שך.

עם פרישתו של הרב שך מהנשיאות ומהחברות במועצת גדולי התורה, התחזק מעמדו של האדמו"ר מגור כנשיא יחיד, אולם מאז, כאמור, מועצת גדולי התורה כמעט שלא התכנסה, ופילוג ריחף על ראשה. הרב שך תמך ברשימת ש"ס לכנסת, שהתחרתה באגודת-ישראל, ועמדה בראש היוזמים להוציא את העתון "יתד נאמן", המתחרה ב "המודיע", הבטאון הרשמי של האגודה. כוחה של אגודת-ישראל בכנסת הנוכחית הצטמצם מארבעה חברים לשניים. נסיונות שנעשו בארץ ובלוגאנו לאחות את הקרעים בין הפלג הליטאי והחסידי, היו לשווא.

נראה שכל מה שהתרחש באגודת-ישראל בשנים האחרונות השפיע גם על המוסד העליון שלה. הוא אינו משמיע עוד קול ברמה ואף לא קול דממה דקה.

דפים בנושא:


© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר דבר - עמוד פנימי 1986
אזכור הכתבה בעמוד הראשון של העיתון

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: רחוב ישעיהו פרס 2, ירושלים (מרכז אגודת ישראל) | רחוב ראב"ד 27, בני-ברק (ביתו של הרב שך) | רחוב יוסף בן מתתיהו 26, ירושלים (ישיבת שפת אמת, חצר האדמו"ר מגור - הרב שמחה בונים אלתר, והרב פנחס מנחם אלתר)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.