אנדרטה לגנראל יקיר

ותיקי המחתרת הקומוניסטית היהודית בבסרביה יזמו הקמת אנדרטה לזכר הגנראל היהודי יונה יקיר, שנרצח בימי סטאלין

יונה בן עמנואל יקיר (1896-1937) נולד בקישינב. בנעוריו קיבל יקיר חינוך יהודי ציוני, היה פעיל בתנועת הנוער הציוני בקישינב, והשתתף בארגון ההגנה העצמית של היהודים שהוקם בעקבות הפוגרום שנערך ב-1903 בעיר. הפורעים רצחו 50 יהודים, פצעו מאות והשמידו רכוש רב. הפוגרום בקישינב זעזע את יהדות רוסיה והתפוצות וכן את טובי האינטליגנציה הרוסית. אחרי הפוגרום הזה וגלי פרעות שחזרו בקישינוב ב-1905 נוסדו בבסרביה אגודות להגנה עצמית יהודית.

בפרוץ המהפכה הבולשביקית עזב יקיר את בסרביה, עבר לאוקראינה והצטרף למפלגה הקומוניסטית. הוא התגייס לצבא האדום, השתתף במלחמת האזרחים, לחם בחזית אוקראינה, היה מפקדן של חטיבות בצבא האדום, וזכה לעיטורים רבים על עוז רוחו וגבורתו. כשהיה בן 25 נתמנה לראש הפיקוד הצבאי של קייב. בשנת 1924 היה ראש מוסדות ההשכלה הצבאית של הצבא האדום ואחר-כך חבר המפקדה העליונה של הצבא האדום.

ב-1934 נבחר לוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברה"מ. ב-1937, במסגרת הטיהורים שערך סטאלין במפלגה הקומוניסטית ובצבא האדום, נעצר גם הגנרל יקיר. הוא הואשם בהשתתפות בהתארגנות בלתי-לגאלית נגד השלטון הסובייטי, נידון למוות והוצא להורג ביריה. כעבור 20 שנה, ב-1957, טוהר שמו והוחזרו לו כל עיטורי הכבוד שנשללו ממנו.

אשתקד יזמו יהודים מקישינוב, חברים ותיקים במפלגה הקומוניסטית, הקמת אנדרטה לזכרו של יקיר. הם אספו מהחסכון שלהם 725 רובל, הכריזו על מגבית למטרה זו ופנו לציבור הרחב לתרום ביד רחבה ולשלוח את הכסף לחשבון שפתחו בבנק המקומי. יצויין כי היוזמים, חברים במפלגה הקומוניסטית הבלתי-לגאלית בבסרביה (רומניה), נרדפו על-ידי אנשי סטאלין ולא הוכרו כחברים במפלגה הקומוניסטית, אף שלחמו במחתרת נגד השלטון הרומני ואחר-כך ב-1940, נאבקו לשחרור בסרביה מעול הכובשים הרומנים ולאיחודה עם ברה"מ.

אשתקד, במלאת 70 שנה למפלגה הקומוניסטית במולדביה, החליט הוועד המרכזי שלה להכיר בלוחמי המחתרת נגד הרומנים כחברים מלאים, שווי זכויות, במפלגה הקומוניסטית. מוקירי זכרו של יקיר החליטו איפוא לציין מלאת 90 שנה להולדתו בהקמת האנדרטה לזכרו.