לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

הר-הבית

הקנאים כן היו שם


מאת: נוח זבולוני
פורסם: דבר | דבר - עמוד פנימי (עמוד 7) - 12/11/1990 (יום שני)
מיון מהיר:
1990
הקנאים לא נעצרו. גם השנה, יום לפני ההרג בהר-הבית, הם קיימו את טקס "ניסוך המים" על הר הבית

ב-7 באוקטובר, ג' חול-המועד סוכות, יום לפי ההרג בהר-הבית [ * ] , עלו לשם "הקנאים" כדי לקיים את הטקס השנתי של "ניסוך המים".

בשעות המוקדמות של היום, כאשר השמירה על הר-הבית אינה קפדנית ביותר, הגיע ה "כוהן" עם שני מלוויו לשער המוגרבים. הכוהן היה לבוש "בגדי כהונה" כדת וכדין, ארוגים בידי הרב אלבוים, מצנפת, כתונת, מכנסים ואבנט. כדי שלא לעורר חשדותיהם של שומרי הוואקף ושל השוטרים היהודים הוא לבש גלביה על בגדי הכהונה.

אחד המלווים השתלב בקבוצת תיירים לא יהודים ועשה את דרכו ל "מקום המקדש". הכוהן והמלווה השני היו מצויידים בתרמילים, שהכילו בקבוקי מים ששאבו ממעיין השילוח והיו סגורים עד להקדשתם בידי הכוהן, לקידוש הידים והרגלים ולניסוך המים על המזבח. כן היו באמתחתם כלי שרת מכסף ומנחושת, לניסוך, ומפות של מקום המקדש והמזבח.

בשער נעצרו לבדיקה שגרתית. השוטר היהודי התעקש שהכוהן ומלווהו ישאירו את התרמילים ליד השער, נראה שהם עוררו חשד בלבו, אבל אחר-כך השתכנע מדבריהם והרשה להם להמשיך כשעל גופם התרמילים. הכוהן ומלווהו עשו דרכם לאורך כל הצד הדרומי וחצי הצד המזרחי ומול מקום המקדש פנו מערבה, ל "מקום המזבח". המלווה האחר התקדם לאיטו עם קבוצת התיירים. זמן מה אחר-כך נפגשו שלושתם בעזרה.

וכך התחיל הטקס: אחד המלווים הוציא בקבוק מים והעביר את המים לתוך קיתון נחושת לקידוש ידים ורגלים של הכוהן. המלווה השני הוציא בקבוק נוסף ויצק מים לצלוחית הכסף לניסוך המים. בינתיים פשט הכהן מעליו את העאביה ונשאר רק בבגדי הכהונה. בדומה לכהן הגדול בשעתו הוא עשה קידוש ידים ורגלים ונסך את המים על רצפת העזרה.

השוטר שליווה אותם - לטענת הכוהנים הוא היה חדש במקום - היה המום והורה להם לעזוב את המקום מיד. הכוהן, לבוש מדי כהונה, והמלווים וכלי הקודש בידם פנו צפונה ועשו דרכם החוצה, דרך שער השלשלת. הם הגיעו לשער שכם, עלו על אוטובוס קו 2 וחזרו לישיבת "הרעיון היהודי" של כהנא. בכך "תם ולא נשלם" טקס ניסוך המים זו הפעם השלישית, כאמור.

כפי שנמסר, מנסכי המים שאבו השנה עידוד למעשיהם מהוראת האדמור מלובביץ'. יום לפני הטקס - כפי שפורסם ב "דבר" - קרא הרב לצאת מרעיתו להיכנס להר-הבית, למקומות המותרים על-פי ההלכה ולערוך שם שמחת בית השואבה המונית. את ההיתר לעלות גם למקומות האסורים - מפני שאנו "טמאי מתים" - שרק אפר פרה אדומה מטהר אותם ולא מקווה טהרה רגילה, מצאו בפסק הלכה של הרב שלמה גורן, הרב הראשי לשעבר. את ההיתר נתן בשעתו הרב ליו"ר הכנסת דב שילנסקי, כשנשאל לגבי עליית ח"כים להר-הבית.

בתשובתו כתב הרב גון בין היתר:
"לאור ההשתלטות של המועצה המוסלמית העליונה ואנשי הוואקף הערבי על הר-הבית, על אף הסייגים ההלכתיים הקיימים בכל הנוגע לכניסה להר-הבית בימים כתיקונים, במצב שהתהווה, שקיים חשש לאבדן הריבונות היהודית על הר הבית, במצב זה ולמטרה זו לא רק מותר אלא מצווה קדושה מוטלת עלינו להיכנס להר-הבית.

"היתר זה", כתב עוד הרב גורן "אפשר ללמוד מהתוספתא במסכת כלים פרק א' ובמסכת עירובין דף ק"ה, שם שנינו: "הכל נכנסין בהיכל לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה, ומצווה בכוהנים, אם אין שם כוהנים נכנסין לוויים, אין שם לוויים נכנסין ישראלים, אין שם טהורים נכנסים טמאים". נמצאנו למדים, שכדי להגן על המקדש מותר להיכנס אפילו לקודש הקדשים, על אחת כמה וכמה להיכנס להר-הבית, כדי למנוע השתלטות הערבים ולחזק את הריבונות שלנו בוודאי מותר ומצוה".

על אחת כמה וכמה, הדגיש הרב גורן, "שהמטרה היא שחרור הר-הבית מהשתלטות נכרים, וכל יכנסו יותר ויותר חברי כנסת ויהודים אחרים תהיה התוצאה גדולה. זאת העצה היעוצה, שכל הכנסים להר-הבית לא ינעלו נעלי עור, וכל הירא את דבר ה' יטבול באותו יום במקווה טהרה". ולסיום: "נתפלל תפילת הדורות: שיבנה בית המקדש במהרה בימינו".

הכוהן המלוויו עשו איפוא את מלאכתם לפי פסק הלכה של הרב גורן, בעידודו של הרבי מליובביץ'.

דפים בנושא:


הערות: * מדובר באירוע שהתרחש ב- 8/10/1990 בו מתפללי הכותל המערבי נרגמו באבנים, בעקבות זה תקפו כוחות המשטרה את הערבים בכדורים חיים - בסופו של יום נספרו 21 הרוגים מקרב הפלשתינאים.


© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר דבר - עמוד פנימי 1990
אזכור הכתבה בעמוד הראשון של העיתון
כתבה זו והכתבה "אנשי שך תוקפים שוב" "זכו" להתפרסם בבטאון התנועה לכינון המקדש - חודש דצמבר 1990


לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: הר הבית ירושלים
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.