לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

קנאי הר הבית

משיח בריון


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | דבר - עמוד פנימי (עמוד 9) - 18/12/1990 (יום שלישי)
מיון מהיר:
ראיונות
מאמר
1990
אפילו בריון יכול להיות משיח, רק שיכוף את היהודים לעלות לארץ הקודש ולעלות להר הבית

קנאי הר הבית המשיחיים, הדוחקים את הקץ ורוצים להקים את בית המקדש מיד, כופרים למעשה בביאת המשיח. אחד מהם, תלמיד חכם, המקיים מצווה קלה כחמורה, לובש שחורים ומשתייך לחצר רבי בירושלים, הציג לפני בשיחה תיאוריה חדשה על מושג המשיח. הוא ביקש להשאר בעילום-שם מטעמים מובנים. לדעתו, אפילו בריון, רק שיכוף את היהודים לעלות לארץ הקודש ולעלות להר הבית, הוא המשיח. חרדים קנאים היו מוסיפים את המלה עפל"פ (עפריה לפומיה) [עפר לפיו - קללה למנבל את פיו] לאחר שמיעת תיאוריה זו.

רבנים חרדים וקנאים קובעים אמנם שרק משיח יבנה את בית-המקדש - פתח ואמר בן-שיחי - אולם היסטוריונים חולקים עליהם וקובעים כי משיח הוא המצאה גלותית. לנו, בארץ-ישראל, אסור להשתמש בביטוי "רק משיח יבנה את בית המקדש", כי ביטוי זה, לטענת האיש, עלול להזיק לעליה על הר הבית ולהקמת בית המקדש במו ידינו.

בדרך כלל, טוען האיש, רבנים אינם ששים לפסוק פסיקות, כל שכן בשאלת נשים, "זה לא רואה וזה לא מריח וזה ממהר להגיד שיעור בתורה, אבל כשהם שומעים שמדובר בסוגיית הר הבית, שמעולם לא עסקו בה ושאינם מוצאים בה את ידיהם ואת רגליהם, מיד הם קמים ופוסקים שאסור לעלות על הר הבית משום שלא יודעים את מקום המזבח ולא יודעים מי הם כהנים אמיתיים".

כאן ציטט איש-שיחי, קנאי הר הבית, את ספר "שאילת שלום", שבו כתוב: "מותר לעלות על הר הבית ולחפש את מקום המזבח", והוסיף שגם מהרש"א (הרב שמואל בן יהודה הלוי אידל'ס 1555-1631, מגדולי מפרשי התלמוד בפולין), קבע במסכת זבחים, שיסודות בית המקדש מגיעים עד התהום "והמשנה אומרת שהר הבית בנוי כיפין כיפין ויש שם מחילות ושיתין". לפני עשר שנים - סיפר איש-שיחי - הוא פנה אל פוסק גדול בירושלים ושאל אותו, אם כיבוש בעליה על הר הבית דוחה טומאה, שהרי גם כיבוש דוחה את טומאת המת. הרב פסק, כי עליה להר הבית אינה כיבוש. מכאן, שהעליה על הר הבית כיום אינה שאלה הלכתית, אלא מקצועית, אם עליה היא כיבוש או לא. מאחר שיש בין החברים בארגונים קנאים אלה יוצאי פלוגות קרביות, שאלתי אותם לדעתם והם אמרו לי שהעליה להר הבית יכולה בהחלט להביא לידי כיבוש.

בהלכות מלכים פרק י"א כתב הרמב"ם: "ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם, או מחיה מתיים וכיוצא בדברים אלו. אין הדבר כך". פירוש הדבר, לפי דעתו של הקנאי להר הבית, כי משיח לא חייב להיות בעל רוח הקודש או בעל מופת, אף לא בדרגת הרבי מלובאביץ'; אפילו סתם בריון - טוען האיש - כשר להיות משיח, "ובלבד שיכוף את ישראל לעלות לארץ ישראל, ושיכוף את העם לעלות על הר הבית ולהקים את בית המקדש".

בניין בית המקדש - לטענת הקנאי - דוחה כל טומאות שבעולם, ורק רבנים "עמי-הארצים, כופרים, עוקרי הדת, שותפים של ירבעם בן-נבט וחבריו, שחטא והחטיא את הרבים מונעים את כלל ישראל לקיים את מצוות בניין בית המקדש". לדבריו, כבר שלוש שנים עושים קנאי הר הבית את ניסוך המים על הר הבית בחג הסוכות, במקום המקדש, וזה לא הזיק לשום יהודי בעולם. "רצו להניח אבן-פינה לבית המקדש השלישי", קבל האיש, "והערבים לא נתנו. היה פחד, אך אלקים פיזרם ויך בהם מכה קשה שוק על ירך. יהודי המפחד לקיים מצווה סימן שחסר לו ביראת שמים ואם חלילה נפגע יהודי, זה המשך מאורעות תרפ"ט ותש"ח. לא בגלל קיום המצווה שמנינו לעיל, דהיינו בניית בית המקדש, אלא בגלל מה שנאמר בתורה בפרסת "מסעי" : "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם, ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידכם וצררו אתכם. כאשר דימיתי לעשות להם אעשה לכם".

כאן הסתער איש-שיחי בשצף-קצף על "הקבוצה הקטנה של דתיים קיצוניים בעדה האשכנזית בירושלים, המתיימרים להיות שומרי העיר (נטורי קרתא) והמתנגדים תכלית ניגוד לציונות ולתקומת ישראל" ועל "כל מי שאינו הולך לבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות ונותן יד לפושעים להשתלט על המדינה". לטענתו, אחרי קום המדינה "אפילו האפיפיור בכבודו ובעצמו שהבין שעכשיו לא הזמן לטמטם את הציבור, והכניס שינויים מרחיקי-לכת בדת הנוצרית, אבל להבדיל אלף הבדלות, הרבנים שלנו חושבים שהם עוד חיים בבוקובינה וממשיכים למכור מאמא ליגה לעם ישראל ולהתווכח על עניינים קטנוניים.

בסוף השיחה ביקש האיש שאדגיש, כי אין ברצונו "לפגוע חס-ושלום בכבודו של מלך המשיח, אלא אך ורק להתריע על המנהג המגונה והנפסד, שהפכו את משיח לעיקר אמונה, וביטלו בעזרתו מצוות התורה אחרות כמו בניין בית המקדש וכדומה".

עד כאן מהמקצת ששמעתי מפיו של הקנאי, הנאמן להר הבית ולהקמת בית המקדש בימינו "עכשיו".

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר דבר - עמוד פנימי 1990

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: הר הבית ירושלים
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.