לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

אוצר המקדש

במקום "הקופסה הכחולה"


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עניינים (עמוד 13) - 18/12/1991 (יום רביעי)
נאמני הבית השלישי פועלים במרץ להגשמת חלומם. הבעיה העיקרית היא מחסור בכסף, וגם לה יימצא פתרון

נאמני הבית השלישי מבטיחים לחסידיהם כי הקמת המקדש כבר נכנסה לשלבי המעשה: בישיבה "עטרת כהנים" בשכונה המוסלמית שבעיר העתיקה מלמדים הלכות הקרבת קורבנות; הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש, מטפל בדגם המקדש הממוחשב; הרב דוד אלבוים, ממוזיאון המקדש, תופר מכנסיים ורוקם אבנט לכהן הגדול; יש גם חווה שמגדלים בה פרה אדומה. הבעיה היא רק, מהיכן לקחת את הכסף למימון כל הפעילויות האלה.

יהודה עציון, מראשי המחתרת היהודית, שנידון בזמנן למאסר, מצא עצה. הוא מציע להמיר את קופסת הקרן-קיימת, "הקופסה הכחולה" בקופסה שתיקרא "אוצר המקדש". את הרעיון הזה מגולל עציון בירחון "נקודה" בטאון ישובי יש"ע. כשם שקופסת קק"ל סיפקה בזמנה את הדחף החינוכי ואת המכשיר הכספי לגאולת אדמת הארץ, כותב עציון, כך תהיה מעתה קופסת "אוצר המקדש". הקופסה תעוצב כ- "שופר" - למטה רחבה ולמעלה צרה - ו- "כל מטבע שיושם בה יקדם את גאולת הר הבית משביו ואת קימום המקדש על פסגתו". כל ממון ונכס שיימסרו לאוצר ישמשו לרכישת זהב, שיוצק לככרות מיוחדות. אלה יאוחסנו בבית האוצר בשמירת הקודש, עד בוא יום הפקודה.

"זהב האוצר כולו", מציין אסיר המחתרת לשעבר, "מיועד לקימום המקדש על תילו מחדש, במובן המורחב, הכולל את שיקום הר-הבית על מוצאיו, מבואיו ומפלסיו, וכל מכלול המבנים שבו, בניין מחיצות ושערים למזכרות וכל הלשכות שבהן וציודן, וכמובן - מקדש ומזבח וכל כליהם ואביזריהם. חשוב לציין מיד", מרגיע עציון את קוראיו, "שכל דמי ניהול האוצר לא יינטלו ממנו עצמו, אלא חולין גמורים הם וחשבונם נפרד לגמרי".

בדומה לקיצונים אחרים מושיט עציון אצבע מאשימה לעבר משה דיין, מי שהיה בזמנו שר הביטחון: "לאחר יותר משלושים ושמונה יובלות שנים שחלפו מאז אבד לנו מקדש שני, ולאחר יותר מעשרים וארבע שנים מאז שקרא מוטה גור "הר הבית בידינו", החזיר משה דיין את המפתחות לארוונה היבוסי בגירסתו הפלסטינית. לאחרונה מוטלת עלינו חובה לייסד מחדש את ההיכל וחוב זה", לדבריו, "מוטל ורובץ על כל אחד ואחד בכל יום ובכל שעה".

בזכות "אוצר המקדש" לא נעמוד בשעה הגורלית כ "שוטים, דלים וריקים" מול האתגר הגדול המזומן לנו. ולא רק זאת. גם תועלת חינוכית אישית רבה גלומה בקופסה הזו - מסביר עציון. כל אחד הרי ישאל את עצמו: מה עשיתי היום לקידום בניין המקדש? כדי לענות על שאלה נוקבת זו, ישלשלו גברים, נשים וילדים מטבע לקופסה וכוחה החינוכי "לגאולת ההר משביו", לא יהיה קטן משהיה כוחה החינוכי של "הקופסה הכחולה" לגאולת אדמת ארץ ישראל.

תועלת נוספת תביא קופסת "אוצר המקדש" במישור החינוכי-לאומי. לא דומה מצב העם היום, כאשר כל מסכת חייו מנוכרת לחזון המקדש, למצב האומה שבו יש "בית אוצר" המשקיף על הר-הבית וספון בו אוצר המקדש, הממתין שייצקו אותו לשימוש ישיר בבניין ובכליו.

השאלה הנשאלת מאליה היא, מי יהיה ממונה על "אוצר המקדש". בפי עציון יש תשובה: כל מי שיעלה "סלע זהב" לאוצר במשך תשעה חודשים מיום ההכרזה על הקמת האוצר, יהיה ממייסדי האוצר. בכינוס המייסדים שלושה חודשים אחר-כך, ייבחר האיש שעל האוצר, ותחתיו ייבחרו עוד שני גזברים ועוד עשרה חברי מועצת אוצר המקדש. על הוצאת ממון יוכלו להחליט רק אם יתהווה מצב שיחייב זאת.

לדברי עציון, לאחר שהביא את ההצעה שלו לפני חוג יותר רחב, היו הסתייגויות ממנה. טענו כנגדו שהכסף לא יהיה "כסף חי", בשעה שיש צרכים דחופים שרצוי להשקיעו בהם, כגון עלייה וקליטה יצירת מקורות תעסוקה לעולים החדשים. על כך השיב עציון: שגזברי אוצר המקדש צריכים להיות בעלי מבט כללי ורחב על צורכי עם ישראל, וייתכן מצב שבו יפנו הם עצמם לציבור ויניאו אותו מהביא עוד ועוד למקדש. דווקא מפני שהוא מסכים לגמרי לכך שהתיישבות והעלייה הם נדבכי-יסוד למקדש, יתכן שיהיה על הגזברים להזהיר את העם ש "אם לא יעשו עכשיו לצרכים המידיים, כי אז חלילה יידחה הלאה היום שניתן יהיה לעשות שימוש בכסף המונח לעתיד". לפי שחש עציון עצמו, התשובות שלו היו דלילות ולא סיפקו את השואלים.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עניינים 1991

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: עופרה (מערכת העיתון נקודה)) | רחוב אל ואד הגיא, ירושלים (ישיבת עטרת כוהנים (כיום ישיבת עטרת ירושלים) - הרובע המוסלמי העיר העתיקה) | הר הבית ירושלים
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.