לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

החינוך החרדי

שותפים וחולבים


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עניינים (עמוד 13) - 08/01/1992 (יום רביעי)
"איש לא העלה על הדעת לפני קום המדינה הציונית, לעשות שותפות עם מינים ואפיקורסים, שהם יהיו המכלכלים והמפרנסים של שומרי תורה"

בבתי-הספר הממלכתיים בבני-ברק לומדים לפי הנתונים הרשמיים 1793 תלמידים בדיוק. מספר זה זעזע את החרדים הקיצונים בבני-ברק, השוללים את קיום "המדינה הציונית".

החרדים הקיצונים שמחים לאידה של עיריית בני-ברק "עיר התורה והחסידות כביכול", שתחת הנהגתה "כאלפיים תלמידים מתחנכים בלי תורה ובלי דת, חינוך של כפירה ממש". בהזדמנות זו הם גם עושים חשבון נוקב עם שתי המפלגות החרדיות, אגודת-ישראל ו- "דגל התורה", שותפותיה של ממשלת הליכוד, המופקדת על "החינוך המופקר".

להצדקת דבריהם מביאים הקיצונים ציטוטים ממקורות שבהם נאמר "המחטיא את הרבים או את היחיד קשה יותר מן ההורגו". איך היו נוהגים אבותינו, שואלים הקיצונים, אילו העמידו אותם בניסיון כזה - לקחת חלק פעיל בהעברה על הדת והאמונה של מאות או אפילו פחות מזה? והרי כאן מדובר באלפים. הם משיבים: היו עומדים על נפשם והיו מוסרים את עצמם על קידוש השם, או שהיו בורחים ליערות ולמדבר, כדי להינצל מניסיון של מסירת ילדים לשמד.

הקיצונים טוענים כי בחרו את בני-ברק כדוגמה בולטת לכל הנעשה תחת הנהגת המדינה "הכופרת והמינית", שאגודת-ישראל ו- "דגל התורה" שותפות בה, זו המדינה הנקראת "ישראל". יהודים שומרי תורה ומצוות, טוענים הקיצונים, שותפים לממשלתה ובד בבד "חולבים" אותה.

אין לשכוח שמספר הילדים המקבלים חינוך של כפירה הוא יותר ממיליון, מתריעים הקיצונים, ובשערוריה זו נוטלים החרדים חלק פעיל - הם חברים מן המניין בממשלה, ונהנים מתקציבים הנאמדים במאות מיליוני שקלים. בגללם הולך ותופח תקציב המדינה לסכומים אסטרונומיים והתוצאה הישירה היא - יוקר החיים המרקיע שחקים, שגם החרדים סובלים ממנו. "אבל יותר מכולם סובלים מן המירוץ המטורף הזה מוסדות התורה הטהורים, בלי כלאיים ובלי שעטנז, שאינם נהנים מקופת המדינה הריקה, שרק הודות לדוד סם באמריקה היא מחזיקה מעמד".

מאותם הטעמים והנימוקים שהתירו לעצמם את ההתחברות עם ה "רשעים" בישיבה בממשלה ובכנסת - טוענים הקיצונים - הם מעבירים על הדת תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם חטא, וכל זה תמורת תקציבים שמנים שהם מקבלים. באלה הם מקימים עוד ישיבות ומוסדות חינוך של אגודת-ישראל ו- "דגל התורה", וכולם "מתעסקים בחטיפת תפוחים ומחלקים ביניהם את הביזה הציונית והסובלים העיקריים הם אותם יהודים ומוסדות צדקה וחסד שלא סגדו לבעל הציוני, שאין להם חלק ונחלה בחטיפת תפוחים ושמחנכים על טהרת הקודש וברוח ישראל סבא".

החרדים הקיצונים מזכירים לאנשי אגודת-ישראל ו- "דגל התורה" נשכחות: לפני קום המדינה הם החזיקו ישיבות ומוסדות תורה ומעולם לא פסקה תורה מישראל בגלל מחסור כספי. בימים ההם הם לא היו תלויים בחסדי השלטונות למיניהם; קהילות ישראל בכל העולם כלכלו אז את המוסדות האלה בכבוד. הם לא התבזו כפי שמתבזים החרדים היום במדינה הציונית. "כל יהודי באשר הוא שם ידע את האחריות והחובה המוטלת עליו להחזיק מוסדות תורה ומוסדות צדקה וכך החזיקו מעמד במשך כל ימי הגלות הארוכה", זו הגלות, שלטענתם נמשכת גם במדינת ישראל.
"איש לא העלה על הדעת בימים ההם", טוענים הקיצונים שבחרדים בפרסומיהם, "לעשות שותפות עם מינים ואפיקורסים, שהם יהיו המכלכלים והמפרנסים של שומרי תורה".

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עניינים 1992

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: בני-ברק
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.