לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

הרב יעקב אלתר מבני-ברק הוכתר בצוואה כיורשו של הרבי מגור

רבבות חרדים השתתפו אתמול במסע ההלוויה להר הזיתים בירושלים; אברך מחסידות גור הספיק להעניק לבנו את שמו של האדמו"ר מגור


מאת: נח זבולוני ויורם לוי
פורסם: דבר | דבר - עמוד ראשון (עמוד 1) - 09/07/1992 (יום חמישי)
האדמו"ר מגור שהלך לעולמו אתמול הכתיר בצוואתו את בנו, הרב יעקב אלתר מבני-ברק כיורשו. אחיו של האדמו"ר המנוח, הרב פנחס מנחם אלתר, יהיה אחראי על מוסדות גור בארץ ובעולם.

אבל כבר שרר בציבור החרדי בארץ ובעולם עם מותו של האדמו"ר מגור, הרב שמחה בונים אלתר, שהסתלק בגיל 96 לחייו בירושלים. האדמו"ר מגור כיהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של אגו"י, יחד עם הרב אליעזר מנחם שך יבל"א.

מסע ההלוויה

רבבות חרדים מכל הזרמים הלכו אתמול אחרי ארונו של האדמו"ר מגור שהובא למנוחות במערת גור על הר הזיתים. בעת מסע ההלוויה הושבתה התנועה במרבית השכונות הצפוניות של העיר. בהלוויה השתתפו בין היתר הרב אליעזר שך, הרבי מויז'ניץ, הרב שלמה גורן ורבנים של העדה החרדית.

האדמו"ר הישיש היה בן 96 במותו. בשנים האחרונות חלה ובשל מצבו הבריאותי הרעוע עבר מביתו בשכונת מקור ברוך להתגורר בבית המדרש של חסידות גור ליד מחנה שנלר בדירת אחיו האדמו"ר הקודם הרב ישראל אלתר ז"ל.

בשל מחלתו מיעט האדמו"ר מגור להופיע בציבור. באחרונה הוא נראה ביום הבחירות בעת שהובא לקלפי הסמוכה לבית המדרש כדי להצביע. אתמול סמוך לארבע לפנות בוקר חלה הידרדרות במצבו ולחץ הדם שלו ירד. למיטתו הוזעקו רופאים אך הם לא יכלו להועיל. סמוך ל-6.30 הוא נפטר.

הידיעה על מותו היכתה בהלם את היהדות החרדית. לבית המדרש הגיעו מאות חסידי גור וקראו פרקי תהילים. בשכונות החרדיות הודבקו מודעות אבל גדולות המבכות את מותו של האדמו"ר - "כבה נר ישראל", "יתומים היינו ואין אב". מכוניות עם רמקולים חלפו בשכונות וקראו לציבור לבוא ולהשתתף בהלוויה. הנשים נצטוו להתרכז במקום מסוים כדי לא להתערב בין הגברים.

מועד ההלוויה נקבע בתאום עם המשטרה לשעה 5 אחר הצהריים, אך כבר בשעות הצהריים התמלא רחוב מלכי ישראל באלפי חרדים שהמתינו בשמש הקופחת לתחילתו. רבים קרעו את דש הבגד. היו חרדים שפשוט עמדו ובכו אחרים לא הפסיקו לומר תפילות.

מסע ההלוויה התנהל רגלית דרך שכונת מאה שערים, מזרח ירושלים עד להר הזיתים. כוחות גדולים של משטרה בסיוע מסוק אבטחו את הקהל העצום ורחובות רבים נסגרו לתנועה. בשל כך נוצרו פקקי תנועה בצפון העיר. את המיטה נשאו אברכים שטבלו קודם במקווה. ליד הקבר לא נשאו הספדים ורק האח אמר קדיש. בנו של האדמו"ר לא השתתף בהלוויה, כמנהג ירושלים. בתום הקבורה התלקח ויכוח בין חרדים לדיירי בית ערבי הסמוך לחלקה לאחר שחרדים עלו על גג הבית וגרמו לו בשוגג נזקים. ראשי חסידות גור הבטיחו לפצות את בעל הבית. הם גם הודו למשטרה על הסיוע שהעניקה להם לכל אורך מסע ההלוויה.

[סביר שנוסף לפסקאות קודמות בכתבה, הרי חלק זה נכתב כולו על ידי נח זבולוני - א.ז.]

רפורמטור ומהפכן

הרב שמחה בונים אלתר הוכתר לרבי של חסידי גור לפני 15 שנה, עם הסתלקותו של אחיו, הרב ישראל אלתר, שהיה ידוע בכינויו "בית ישראל" על שם ספרו.

מאז החל בכהונתו נודע האדמו"ר הרב שמחה בונים אלתר כ "רפורמטור" ומהפכן בסדרי החברה החרדית, ובמיוחד בקרב עדת חסידי גור שהשפעתם מתקרבת לכעשרות אלפים בארץ ומספר דומה בחו"ל.

הרב בונים אלתר עלה ארצה בשנת תרצ"ד (1934) בברכת אביו הרב אברהם מרדכי אלתר והשתקע בירושלים תוך רכישת נכסים, כולל מגרשים להקמת מבנים למוסדות תורה וצדקה. בין היוזמות הראשונות שלו היה ניסיון לפרוץ את הריכוזים החרדים בירושלים ובני-ברק, ולשם כך עמד מאחורי הפרוייקט החדשני להעברת חרדים למקומות מרוחקים בארץ, כמו אשדוד, ערד בדרום וחצור הגלילית בצפון. יוזמה זו הביאה הקלה משמעותית למשפחות מרובות הילדים.

יוזמה אחרת שנקט וזכתה להדים רבים היתה בתחום תקנות הצניעות שהנהיג בשמחות אצל חסידי גור. הוא קבע כי על בעלי השמחות להזמין מספר מצומצם של אורחים וכן לא תוגש תקרובת יקרה. כן עמד על כך שלא ירכשו החסידים דירות יקרות בריכוזים החרדים, אלא עד סכום של 40 אלף דולר.

מאבק עקרוני שזכה לתהודה פוליטית רחבה היה מאבקו להנהיג רוטציה בקרב העסקנים של אגו"י ברשויות הממלכתיות והמקומיות.שוב היה זה חידוש נועז שנתקל הפעם בהתנגדות, משום שנגע לאו דווקא בציבור החסידי אלא אף בחוגים רחבים וותיקים באגו"י. עוד מאבק שניהל היה נגד קבלת כספים ייחודיים. בשני מאבקים אלה של הרוטציה והיחודיים נתקל בהתנגדות פנימית בתוך אגו"י שהעכירה את היחסים בינו לבין ראשי אגו"י וגרם לפילוג בין החסידים לליטאים. מאבק נוסף שניהל בערוב פעילותו היה נגד הקמת האוניברסיטה המורמונית בירושלים. מאבק זה לא הוכתר בהצלחה והחסידים טענו כי זה פגע בבריאותו והביא לחולשתו שממנה לא התאושש במשך שש השנים האחרונות.

במסגרת פעילותו בראשות מועצת גדולי התורה הינחה את חברי אגו"י בכנסת לפעול לתיקון חוק ההפלות, כך שתימנע הפלה מטעמים סוציאליים. בימיו נבנתה העיר החרדית "עמנואל", ההתנחלות החרדית הראשונה בשטחים שמאחוריה עמדו חסידיו, שאם כי לא תמך בה בגלוי ולא עודד את חסידיו להתיישב בה, הרי בעצמו ביקר ב "עמנואל" באמצעות מסוק.

אברך מחסידות גור הספיק אתמול להעניק לבנו את שמו של האדמו"ר מגור שמת אתמול. במהלך שמחת ברית המילה שנערכה בבני-ברק, הגיעה הידיעה על פטירתו של האדמו"ר. האברך יאיר אספיף התייעץ עם רבנים ולאחר שקיבל אישור כי מותר לקרוא על שם מישהו שנפטר עוד בטרם הובא לקבורה, העניק לבנו את השם שמחה בונים.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר דבר - עמוד ראשון 1992

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: הר הזיתים, ירושלים (מערת גור בבית הקברות בהר הזיתים) | רחוב מלכי ישראל, ירושלים (ביתו של האדמו"ר מגור הרב ישראל אלתר (משוער)) | שיכון חזון אי"ש, בני-ברק (מגורי הרב יעקב אריה אלתר עד שנת 2011 - משוער)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.