לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

קול יעקב לא נשמע בויכוח הקולנועי במוסקבה


מאת: נח זבולוני
פורסם: חרות | חינוך * תרבות * ספרות * נוער (עמוד 4) - 13/08/1963 (יום שלישי)
מיון מהיר:
באולם הגדול של הסופרים הסובייטיים במוסקבה, שבו התאספו יותר מ- 600 איש, ביניהם כוכבי קולנוע, במאים, חוקרי אמנות, מבקרי אמנות, צירים ואורחים שבאו להשתתף בפסטיבל הסרטים השלישי שנערך בבירת רוסיה, התקיים ויכוח על הנושא: "קולנוע וקידמה".

הויכוח נערך יומיים ולא כל אלה שנרשמו לויכוח הספיקו להשתתף בו. הוא היה חפשי, והדעות היו שונות, נשמעו בו גם דעות פוליטיות ולפעמים גם חריפות. בשאלה אחת היו כולם מאוחדים: הקולנוע והאמנות כולה צריכים לשמש כמכשירים למטרות המוניות, להתקדמות של האנושיות שיביאו לאושר האדם.

היו"ר והמנחה של הויכוח היה הבמאי הסובייטי המפורסם סרגיי גרסימוב. בפתיחת הויכוח העמיד שאלה והיא: האם הסרט והקולנוע יביאו את האדם אחרי רבות בשנים למצב של אי-מנוחה והאם יהיה למופת להשכלתה ולתרבותה של האנושיות כולה או שיישכח במהירות כזו שלא יישארו שום סימנים.

והוא בעצמו ענה על שאלתו: העם ידון אותו לפי מבטו שלו. לכן חשוב מאוד למזג את האינטרס של האמנות עם האינטרס של העם. האמן צריך להכיר את העם ולדבר אליו בשפתו הוא, בלי עממיות לא תיתכן אמנות אמיתית ואמנות לשמה... כן אמר כי האמן נושא בתוכו את האחריות לגבי האנושיות כולה, ובעיקר לגבי העמים הצעירים שיצאו עתה מעבדות לחרות, שלא מכבר זרקו מעליהם את עול וכבלי השיעבוד.

הבמאי האמריקאי הנודע אבי מאני הזכיר בין היתר גם את הסופר הנודע הרוסי צ'כוב שכתב: "האדם צריך לעקור מעצמו טפות טפות של העבדות שבקרבו".
זהו תפקידה של האמנות, אמר אבי מאני, להוציא ולגרש את העבדות מן האדם וכך האמנות יכולה לעשות זאת. לפי דעתו נעשה עד עתה מעט מאד בכיוון זה גם ע"י האמנים.
גם את דעתו נגד הסרטים הזולים, הוולגריים, שנושאיהם הם מין ורכילות הביע מאני בהזדמנות זו.

המבקר הצרפתי מרסל מרטן העיר בויכוח זה כי ישנו צורך לעורר את מצפון העולם ולא לתת לו להרדם. זוהי מטרתו של האמן.

מר יז'י טפליץ מפולין קבל על תעשית הסרטים הפוגמים במוסר האדם שהם רחוקים מאד מאמנות וממטרתנו הומאנית. לפי דעתו - מטרת הויכוח היא לרסן יצירת סרטים דומים.

המחזאי הסובייטי ד. ככוברובסקי ביקר בחריפות את הסרטים של מיכל אנג'לו אנטוניאני האיטלקי ושל אלן רנה הצרפתי. שניהם, לפי דעתו, נהנים מירידתו של האדם והאנושיות.

הבמאי המקסיקני סרכיה ועכאר הביע את אי-מנוחתם של צעירי ארצו המאבדים את אמונתם בכוחותיהם הם. לפי דעתו צריכים האמנים לגלות ולהוריד את המסוה של משעבדי העם.

הבמאי האיטלקי נאני לאו מתח במרירות רבה ובסרקזם חריף בקורת על הפילמים האיטלקים. לפי דעתו עובר משבר רוחני חמור על הקולנוע בארצו. בין היתר אמר, כי הבתים שהשמידו הפאשיסטים האיטלקים כבר הוקמו, אולם המחשבה העצמאית שהפאשיסטים פגעו בה במשך זמן שלטונם באיטליה לא במהרה תבוא לתיקונה. התוצאה היא שרבים מבין האמנים האיטלקים אינם מסוגלים להיות ישרים וכנים במעשיהם ומכאן הכשלונות באמנות האיטלקית.
האמן באיטליה, המשיך לאו, צריך להתגבר על קשיים רבים וגדולים, כי תעשיית הסרטים האיטלקית רוצה ודורשת סרטים זולים, בנליים וכו,.

על הקשיים בעולם הסרטים ביפאן עמד האמן ומיסד הקולנוע בארצו מר אקירה איוואסאקי.

הבמאי האנגלי אלכסנדר מקנדריך סיפר על דרישות הפרסומים הזולים המתנגשים עם יצירותיו של האמן האמיתי.

הבמאי היגוסלבי וולו בילאיטש סקר את הסרטים שיש בהם נושא ציבורי. לפי דעתו הם מצליחים יותר מאשר סרטים שהנושא שלהם הוא מסחרי.

מר יוריס איוונס יוצר הסרט התעודתי, דיבר על מאבקו למען הסרט הדוקומנטרי. מטרת הסרט התעודתי הוא להרחיב את האופק של האדם ולקרבו לאופק של האנושיות כולה.

באותו הריכוח נערך גם דו-קרב מילולי בין מרסל מרטן ורטוסלב יורינוב. מרטן הצדיק את הטעויות הנעשות ע"י האמנים כי אחרת לא יתכן. לעומת זה התרגז יורינוב והזכיר כי אמן דומה לחייל בחזית, טעות אחת שלו עלולה לגרום לאלפי קרבנות וזהו המחיר היקר שמשלמים בעד טעות.

רבים השתתפו בויכוח זה, כמעט כל המשלחות, אולם קולה של ישראל לא נשמע בויכוח למרות שמשלחת די גדולה נסעה לפסטיבל הסרטים במוסקבה.

הערות: המאמר נכתב בתקופת המשטר הקומוניסטי, מכאן ברורה הביקורת על הקולנוע המערבי. כמו כן סביר, שהבמאים "הידועים" מארצות המערב המוזכרים בכתבה, היו בעיקר מאנשי שלומו של הממשל הקומוניסטי.
Powered By Click for details


חרות חינוך * תרבות * ספרות * נוער 1963

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: 11 bld. 1, Mai Kozikhinsky lane, מוסקבה (פסטיבל הסרטים במוסקבה)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.