לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

הכותל שקם מהזבל


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עכשיו (עמוד 11) - 27/07/1993 (יום שלישי)
סביב אירועי התשעה באב, בית המקדש והכותל המערבי צמחו סיפורים רבים, וקשה להבחין בין האגדה לאמת ההיסטורית; האם בימי השולטן סולימאן היה הכותל מכוסה בזבל? האם גירוש ספרד חל בתשעה באב? האם רוח הקודש מרחפת על פני הכותל ומייללת על חורבן המקדש? האם הכותל שרד מפני שנבנה על-ידי עניים?

מספרים שבמשך שנים רבות היה הכותל המערבי מכוסה באשפה. עד שבא השולטן התורכי סולימאן, בונה חומת ירושלים, וציווה לגלותו. רבי אליעזר נחמן פואה מספר:
"בשנת 1540 בקירוב, הוגד לי שבימי המלך שולטן סולימאן לא היה נודע מקום בית המקדש, ויצווה לחפש אותו. ויהי היום, האיש הממונה על המלאכה הזאת, אחרי שהתייאש מלבקש ולשאול. ראה אשה באה ובראשה סל זבל ויאמר לה: מה זה בראשך? ותאמר: זבל. ולהיכן את מוליכו? אמרה: למקום פלוני. אמר לה מאיזה מקום את? אמרה לו: מבית לחם. אמר לה: ומבית לחם עד המקום הזה אין אשפה? אמרה לו: קבלה בידינו שכל מי שמוליך מעט זבל באותו מקום מצווה הוא עושה. וציווה אנשים רבים להסיר הזבל מהמקום ההוא ועל-ידי כך גילו את מקום המקדש ויצווה לרחוץ את הכותל במי שושנים".


"חמישה דברים אירעו את אבותינו בתשעה באב: נגזר על אבותינו (דור המדבר בצאתם ממצרים) שלא יכנסו לארץ; חרב הבית בראשונה ובשנייה, נלכדה ביתר (בימי בר-כוכבא) ; ונחרשה העיר (ירושלים)" (תענית כ"ו ע"א וע"ב); גם גירוש ספרד חל על פי המסורת בתשעה באב. דון יצחק אברבנאל שר האוצר היהודי אצל פרדיננד מלך ספרד, שהוציא את פקודת הגירוש נגד היהודים בשנת רנ"ב (1492), כותב בפירושו לספר ירמיהו: "הנה כשגזר מלך ספרד גירוש על כל היהודים אשר במלכותו ... שיצאו במשך שלושה חדשים, נשלם והיה יום היציאה תשעה באב, והוא המלך לא ידע מזה הזמן דבר, אלא מן השמים הדריכוהו להגבלת זמן זה".

על קביעה זו חולק ההיסטוריון היהודי יצחק בער (1888-1980) שכיהן כמרצה להיסטוריה של תולדות ישראל בימי הביניים באוניברסיטה העברית בירושלים, והוא קובע:
"בז' באב שנת רנ"ב (31 ביולי 1492) עוזב היהודי האחרון את הארץ (ספרד) ... לפי מסורת אגדה קדומה אשר עם רוקמיה הראשונים נמנה ר' יצחק אברבנאל, אחד הקרובים ביותר לכל פרשת הגירוש, עזבו היהודים את ארץ ספרד כולה "ביום אחד" בתשעה באב. אין זאת אלא אגדה שנוצרה באור הבהיר של ההיסטוריה. ביום החורבן של בית המקדש (ט' באב) כבר היו כל יהודי ספרד מעבר לגבול הארץ, מיטלטלים בדרכים ובימים, או כלואים בבתי הסוהר של האינקוויזציה וכבולים בכבלי האמונה הזרה שכפו עליהם"
(תולדות יהודים בספרד הנוצרית).

בתשעה באב מכבים בבתי-הכנסת את האורות לתפילת ערבית, מסירים את הפרוכת מארון הקודש ולאור הנרות יושבים כאבלים על דרגשים או ספסלים הפוכים אחרי תפילת מעריב ואומרים איכה וקינות בניגון נוגה על חורבן המקדש הראשון והשני שנחרבו בתשעה באב. משקמה המדינה ובפרט לאחר שחרור ירושלים העתיקה והכותל בשנת תשכ"ז, נתעוררה השאלה אם יש עדיין מקום לקונן על ירושלים, ואף היו שהציעו להכניס שינויים מפליגים בתפילות השייכות לתשעה באב.

ליל תשעה באב לפני קום המדינה כפי שמתאר אפרים די זהב בספרו "ספרי ירושלים":
"ליל תשעה באב, רוח עצבות נסוכה על סימטאות ירושלים העתיקה, דומיה שוררת בכל, רק מפרק לפרק חומק עובר אורח כמתגנב יהודי חלוץ נעלים. ומתחת בית שחיו ספר קינות. פה ושם מהבהבים אורות קטנים בחלונות הבתים. אך ברוב הבתים אין אור ואין אות חיים. בטבור השמים, מעל לחומות השרויות באפלה, מטייל לו ירח מגל, ודומה כאילו מלווה הוא אותך בדרכך כרע נאמן ולא יגרע ממך עין. יורד אני במדרגות הרחבות והחלקות ודומה כי אין להן מספר ואין להן קץ. סמטה אחר סמטה, ומדרגות מדרגות. מדרגות ... נמוכות, חלקות, והרגלים מועדות. בקרן זווית של כל סימטה תלוי פנס שאורו הכהה מוסיף על העצבות ומכביד עוד יותר על הלב. בסימטאות האלה רב הקהל עתה. יהודים מכל החוגים, רואה אתה כאן: יהודים מן הישוב הישן, מגודלי זקן ופיאות, ולבושי בגדים ארוכים, יהודים מן הישוב החדש, ויהודים שזה מקרוב עלו ארצה: רואה אתה כאן נוער מן העיר ומן הכפר שעלו היום לירושלים כדי לבוא אל הכותל המערבי לנשק אבניו ולהתייחד עם שרידנו האחרון מימי תפארתנו מקדם. והנה עומדות רגלי לפני הכותל. הצפיפות רבה עד כדי מחנק. מאות אנשים עומדים צפופים ברחבה שאינה אלא סימטה ארוכה וצרה, פתוחה בקצה האחד ואטומה בקצה השני. בלי אומר ודברים עומדים כאן האנשים כשעיניהם משוטטות באבני הכותל הקדושות והעתיקות. סמוך לכותל בולטת דמות יהודי ישיש בגרביים לבנים ובמגבעת שחורה ועגולה. הישיש פותח בתפילת ערבית. מי היהודי הזה? שואלים החדשים זה את זה בלחש. הם אינם יודעים כי זה ארבעים שנה ומעלה שקולו של הגאון, ראש הישיבה, בוקע ועולה כאן מדי שנה בליל זה בתפילה ובתחנונים לאבינו שבשמים. שישוב וירחם את עמו ויסיר ממנו חרון אפו, הם אינם יודעים שישיש זה לא שינה ממנהגו אפילו שנה אחת. והיו שנים שבהן ירד את הכותל תוך סכנת נפשות עם מניין מצומצם כדי לקונן על חורבן בית המקדש ועל חורבן העם והארץ".


הקדמונים אמרו על בית המקדש: "אף על פי שחרב, הרי הוא בקדושתו. האלוקים לא זז ממנו (השכינה), לעולם לא זזה השכינה מן הכותל המערבי".

האגדה מספרת שעל פני הכותל המערבי מרחפת רוח הקודש ומייללת על חורבן המקדש. האגדה מספרת שבחשכת הלילה מופיעה על פני הכותל ומתפללת יונה צחורה, סמל של כנסת ישראל. היא פורשת כנפיה והומה בקול עצוב ונוגה כמשתתפת בבכי המקוננים על חורבן המקדש הראשון והשני, אבני הכותל מתכסות טיפות טללים. האגדה מוסיפה ואומרת: אלו הן דמעות האבנים, הבוכות יחד עם עם ישראל על חורבן המקדש, הארץ והעם ...

עוד מסופר שבליל תשעה באב יוצא ממקום המקדש קול אנחה נוראה, המתפשט על פני ירושלים ורק צדיקים גמורים מרגישים בו ...

הערבים קוראים לכותל המערבי בשם אל-בורק (הברק). זה כינויה של אותה סוסה אגדתית שעל גבה בא ביעף מוחמד נביאם של המוסלמים מארצו ערב אל ירושלים.

אגדה עממית מספרת: בימי קדם חולקה עבודת בניין המקדש בין שדרות העם השונות. הכותל המערבי נפל בגורל השכבות העניות של העם. הללו הקימוהו בעמל רב, כי לא היה להם האפשרות לשכור פועלים. כאשר התחיל חורבן המקדש בידי הרומאים, ירדו מלאכי שמים, פרשו את כנפיהם על פני הכותל המערבי ואמרו: אין עמל עניים חרב לעולם וזאת הסיבה שנשאר לפליטה ...

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עכשיו 1993

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: הר הבית ירושלים | הכותל המערבי ירושלים
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.