לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

הציונות הדתית

לחיות מסיסמאות


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עניינים (עמוד 13) - 03/01/1994 (יום שני)
הציונות הדתית עוסקת כיום כמעט רק בנושא אחד ויחיד, "ארץ ישראל השלמה", ולא די שעוסקים בדבר אחד, גם רואים את הדבר הזה בראייה חד-ממדית, מאוד פשטנית - אמר הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר-עציון, ל "גליון", בטאון נאמני תורה ועבודה - תנועה דתית-ציונית.

כדוגמה הביא הרב את בעיית הישובים בשטחים. לדבריו, "הטוענים לשלמות ארץ ישראל בכל תנאי אינם רואים שום סכנה כלל; בעיניהם כל העניין מתמקד בבעיה אם נותנים לערבים משהו. לאף אחד אין להציע פתרון של ממש. מישהו מהם מעז לשאול אם יש סכנה של מלחמה ?"

דבר נוסף, שבעיניו הוא חמור יותר: "נוצרה בשנים האחרונות דה-לגיטימציה הלכתית לכל תפיסה שלא מקבלת את ארץ-ישראל השלמה כערך עליון. תפיסה זו השתרשה בעקבות חוגים מסויימים של מרכז הרב. בבית-מדרשם נולד "חידוש" בתפיסת העולם של הציונות הדתית. ה "חידוש" קובע שמוקד ההתייחסות של הציונות הדתית למצוות יישוב ארץ-ישראל היא דעת הרמב"ן המונה מצווה [זו] בין תרי"ג מצוות (אגב, למרבה הפלא, בכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק לא נזכר כלל פסוקו של הרמב"ן, אלא הוא מזכיר זאת בכרוז הקרן-קיימת לישראל שהיה מופנה לחרדים) ".

ולא זו בלבד, מוסיף הרב, אלא עוד ממשיכים וטוענים, "כי יישוב ארץ ישראל לא נדחה מפני פיקוח נפש, בדומה למלחמה התובעת קורבנות בנפש ואינה משחררת את הלוחמים מטעמים של פיקוח נפש". עמיטל סיפר, כי הוא מקבל מכתבים מנוער של בני-עקיבא, "השואל נבוך, מה היא עמדת ההלכה בנדון, שכן נוצר הרושם כי לטעון אחרת פירושו לסטות מן ההלכה הדתית ציונית".

הרב גורס, כי הסכנה העיקרית האורבת לנו כיום היא פחות מצד הערבים ויותר מצד דמותה של החברה. בעיקר הוא חרד מפני אובדן זהותה היהודית של החברה. "על צביונה היהודי של המדינה אפשר, אולי, להגן באמצעות כמה חוקים", הוא מבהיר, "אך מה שקורה היום בחברה שלנו הוא אובדן הזהות היהודית. הנוער בתל-אביב מגיע היום לרמת ידיעות ביהדות כמו נוער ממוסקווה. הנוער החילוני שרוי בניתוק ובניכור הגובלים בסכנה חמורה לקיומנו כעם".

בנושא השירות הלאומי לבנות הציג הרב עמיטל את עמדתו בלי פלפולי סרק: "במציאות שלנו שירות לאומי לבנות הוא דבר חשוב. בקשר לכך יש להעיר שני דברים: א. מאחר שמדובר בבנות שלא התחנכו ב "מאה שערים", הרי הדיבורים על איסור "שירות לאומי" מנותקים מהמציאות. די אם אומר לך כי הבנות שלי שירתו בשירות לאומי.
ב. יש הבדל בין חברה שבה אין פעילות אינטלקטואלית של נשים, לבין החברה שלנו, שבה כל בת לומדת ויש לה דרישות אינטלקטואלית של נשים, לבין החברה שלנו, שבה כל בת לומדת ויש לה דרישות אינטלקטואליות ועל כן גם חברתיות. אתה לא יכול להשאיר אותה מבחינה דתית וחברתית ברמה פרימיטיבית, כאשר בכל תחום אחר היא מתקדמת ומשיגה הישגים משמעותיים. זוהי אחת הבעיות שהחברה הדתית צריכה לתת עליהן את הדעת:.

ואשר למעמד האשה: "לאשה יש היום תחומים שבעבר היתה מנועה מלהתקרב אליהם. אני לא יכול להתעלם מהבעיה הזאת. אמנם אינני אומר שיש לי פתרון מושלם, אבל הבעיה קיימת. קודם-כל צריך לחיות עם התודעה שהיום מעמד האשה הוא אחת הבעיות שהעולם המודרני מציג לפנינו. זו איננה רק הבעיה של המקורות. במקורות אפשר למצוא גם דברים אחרים. צריך רק רצון טוב".
בקצרה, מסכם הרב עמיטל את הסוגייה, "הבעיה היא למצוא את הדרך בלי לפרוץ את גדרי ההלכה".

על ההנהגה הדתית אמר הרב עמיטל: "הצעתי לבטל את משרת הרב הראשי לישראל, וטענתי שצריך לחזק את היסוד ההלכתי של הרבנות הראשית. לכן צריכים חברי הרבנות הראשית להיות חברי בית-הדין הגדול, ולאו-דווקא רבנים עסקנים. יש לבסס את היסוד ההלכתי, ולייסד נשיאות תורנית. היום, לצערי, הרבנות הראשית היא לא גוף פוסק. יש לי הערכה לגדולת הרבנים הראשיים, גם של היום, אבל הם לא פוסקים של רבנים.

החלום של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל היה, שהרב הראשי יהיה סמכות שרבנים פונים אליו, רב של רבנים. לכן אמרתי: הבה נהפוך את הרבנות הראשית למוסד יותר הלכתי. נכונן גוף שיהיו בו חברי בית-הדין הגדול והרבנים הראשיים של הערים, ויעשו נשיאות תורתית. כשאמרתי זאת זכיתי להתקפה שלה לא פללתי. חוגים מסויימים הצליחו בשנים האחרונות לעשות מן הרבנות הראשית מין מוסד סנהדרין, מוסד על".

חלק גדול מהציבור בימינו הוא אקדמאי ויש לדבר אליו בשפתו. לרבני הקהילות חסרה הכשרה כללית גבוהה. האם לא כדאי שהרבנים לעתיד ירכשו את ההשכלה הכללית בתוך כתלי הישיבה? נשאל הרב.

"אינני חושב שכיום העולם האקדמי מצטיין בסגולות הנדרשות להשלים את הטעון השלמה אצל הרבנים", השיב הרב עמיטל. "נחוץ לנו רב שאיננו מנותק, ואיננו כלוא בד' אמותיו. דבר זה תלוי הרבה בשאלה איזה חינוך הוא קיבל בישיבה, מי היו רבותיו, ובאיזו מידה היו הם ערים למה שקורה בציבור ... לא רק השכלה אקדמית קובעת. גם מנטליות ובעיקר - מה החינוך מעניק כדי להסתכל על החיים. מבחינה זו יש חשיבות לכך שבחור ייצא קצת ויכיר גם את העולם שמחוץ לעולם בית המדרש".

על השאלה אם צריכים לאזן את ההשפעות של הישיבה התיכונית או של האולפנות, שכן מחנכים שם להיות אדם לא אוטונומי, לא ביקורתי, השיב הרב עמיטל: "המצוקה הזאת אכן קיימת. אני פוגש אנשים שמדברים על כך, ואני נפגש עם נוער שמוטרד מכך. אין לי פתרון קסמים. קשה מאוד להילחם בתופעה כזו. לוקחים תלמידי ישיבות תיכוניות ותלמידות אולפנות לשלושה ימים לסמינריון, ממלאים אותם סיסמאות שהם לא מבינים, וכתוצאה מכך מרגילים אותם לחיות מסיסמאות, בעיקר בקשר לשלמות הארץ. את הכל בונים סביב הערצת רבנים. מהם עושים אורים ותומים. מה שהחוגים החרדים עשו לגבי מועצת גדולי התורה - שגם בעניינים פוליטיים הם סמכות עליונה - עושים לגבי רבנים אחרים ומקנים להם סמכות-על.



© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עניינים 1994

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: קיבוץ בארות יצחק (תנועת נאמני תורה ועבודה)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2019 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.