לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

שבעה שבועות תספור לך


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | שבועות (עמוד 18) - 15/05/1994 (יום ראשון)
מיון מהיר:
1994
השמות שניתנו לחג השבועות בתורה, חג הקציר וחג הביכורים, מעידים שהיה זה חגם של עובדי האדמה; רק בספרות התלמודית ובמדרשים מקשרים את החג עם מתן תורה

מרובים שמותיו של חג השבועות בתורה והם: חג הקציר (שמות כ"ג - ט"ז), חג השבועות (שמות ל"ד - כ"ב, דברים ט"ז - י''), וחג הביכורים (במדבר כ"ח - כ"ו). לפי המסורת ניתנה התורה בחג השבועות ולאחר שגלו בני ישראל מארצם ונותקו מעבודת האדמה ומחגיה, ניתן לחג השבועות השם חג מתן תורה.

יצויין, כי בתורה לא נאמרה אף מלה המקשרת את חג השבועות עם מתן התורה. במקרא נאמר: "וחג השבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים" (שמות ל"ד - כ"ב), שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות. ועשית חג שבועות לאדוני אלוהיך" (דברים ט"ז - ט', י').

השמות חג הקציר וחג ביכורים מעידים כמאה עדים שהיה זה חגם של עובדי האדמה.

בספרות התלמודית ובמדרשים מקשרים את החג במתן תורה. הרמב"ם ב "מורה נבוכים" פרק ג' אומר בפירוש: "ושבועות הוא יום מתן תורה, ולהגדיל היום ההוא, נמנו הימים מן המועד הראשון (פסח) אליו, כמו שממתין לבוא הנאמן באוהביו, שהוא מונה היום והשעות, וזאת היא שבת ספירת העומר, יום צאתנו ממצרים עד יום מתן תורה, שהוא היה הכוונה והתכלית ביציאה באומרו: "ואביא אתכם אלי".

התורה ניתנה בכפייה כמו שנאמר: "כפה עליהם הר כגיגית הקדוש ברוך הוא, ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו, שם תהיה קבורתכם" (שבת פ"ח - ע"א).

בני ישראל התמהמהו בקבלת התורה, חרף בקשתו של משה רבנו להיות נכונים לקבלתה ביום השלישי של ימי ההגבלה. לפי המקורות היו ישראל ישנים כל אותו לילה שקדם למתן תורה והיה משה רבנו מקיץ אותם ובא עליהם בקולות וברקים. והמקובלים מצאו בזה רמזים מיסטיים והנהיגו להיות ערים משך ליל שבועות ולקרוא בספר "תיקון ליל שבועות", שבו ליקוטים וקטעים מפרשיות התנ"ך ופרקי משנה ו "זוהר". ולאחר תיקון ליל שבועות הולכים לטבילה במקוה טהרה ומקדימים להתפלל עם נץ החמה, כדי לכוון את שעת קבלת התורה שניתנה באותו זמן ובאותה שעה. כי אז שערי רחמים פתוחים והשעה היא שעת רצון לאדם לכוון את תפילתו שתהא בכוונה טהורה ומי שמכוון, מקובל שיזכה לכל טוב.

מנהגי החג

בחג השבועות ישנם מנהגים שונים. יהודי עיראק נוהגים להתיז מי ורדים מכלי של כסף על האורחים החוגגים שיוצאים מבית מארחיהם. במרוקו נהוג לשפוך מים איש על רעהו. ההסבר למנהג זה: היות שהתורה משולה למים, שהם זכים וצלולים ואין להם סוף, כן הוא חג מתן תורה. לכן יש להתיז מים בחג זה.

ישנם שמקשטים את בתיהם וכן את בתי-הכנסת בירק ופרחים, לזכר הקשר שבין חג מתן תורה והביכורים והקציר. יהודי מזרח-אירופה היו מקשטים את בתיהם ואת החלונות בגזרי נייר צבעוניים בצורות של פרחים וציצים, כתחליף לירק ופרחים שקשה היה להשיגם בשכונות היהודיות שבערים הגדולות.

לפי האגדה נולד דוד המלך בחג השבועות. לכן נוהגים לקרוא בשבועות לפני קריאת התורה את מגילת רות שהיא מגילת היוחסין של דוד (רות היא האם של שושלת מלכות בית דוד). אומרים גם שקוראים את מגילת רות בשבועות מפני שהמסופר בה קרה בעונת קציר השעורים וזה מתאים לחג השבועות שנקרא, כאמור, חג הקציר.

בחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב ויש לכך כמה טעמים. אחד מהם הוא שעד מתן תורה הותר לבני ישראל לאכול בשר טריפה, ולאחר מתן תורה נצטוו על השחיטה ועל מאכלות אסורים, ונאסרו כל הכלים ולא היו יכולים להגעיל הכלים בשבת, ביום שניתנה התורה לפי המסורת. לכן הם נאלצו לאכול מאכלי חלב ולכן גם אנו נוהגים מנהג זה בחג השבועות, זכר למתן תורה.

במקומות שהיהודים היו חיים על חקלאות היו מביאים ביכורים בחג השבועות גם לאחר חורבן בית המקדש ונותנים אותם לעניים. מנהג זה נשתמר בין יהודי כורדיסטאן שהיו מביאים את ראשית ביכוריהם אל ראשי הקהילה בסלים מעוטרים בפרחים כמנהג בני ישראל בזמן היה קיים בית המקדש.

בארץ, ובעיקר בקיבוצים, מקיימים את חג הביכורים ונוהגים לתת את דמי הביכורים לקרן הקיימת לישראל. בזמן בית המקדש היו נותנים את הביכורים לכוהן.

מסכת ביכורים

בימי הבית השני ייחסו חשיבות רבה להבאת הביכורים עד שייחדו לה מסכת מיוחדת במשנה והיא מסכת "ביכורים". תהליך הבאת הביכורים מתואר במקורות כדלהלן:
כיצד מפרישין הביכורים? יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה, רמון שבכר, קושרו בגומי ואומר: הרי אלו ביכורים. כיצד מעלין את הביכורים? כל העיירות שבמעמד (הסביבה או המחוז) מתכנסות לעיר של מעמד ולנין ברחובה של עיר ולא היו נכנסין לבתיהם ולמשכים היה הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל בית השם אלוקינו. הקרובים מביאין התאנים והענבים, הרחוקים מביאין גרוגרות וצימוקים. והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. החליל מכה לפניהם, עד שמגיעים לירושלים. הגיעו קרוב לירושלים, שלחו לפניהם, להודיע שהם באים, ועיטרו את ביכוריהם הפחות והסגנים (של הכוהנים והלוויים) והגזברים יוצאים לקראתם. לפי כבוד הנכנסים, היו יוצאים. וכל בעלי אומנויות שבירושלים עומדים לפניהם ושואלים בשלומם: אחינו, אנשי המקום פלוני, באתם לשלום. החליל מכה לפניהם עד שמגיעים להר הבית. הגיעו להר הבית. אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס, עד שמגיע לעזרה. הגיע לעזרה, ודיברו הלוויים בשיר: ארומך ה' כי דליתני, ולא שמחת אויבי לי. העשירים מביאים ביכוריהם בקלתות (סלים) של כסף ושל זהב, והעניים מביאים אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה, והסלים והביכורים ניתנים לכהנים.

מביא הביכורים קורא בעוד הסל על כתפו את הפסוק: הגדתי היום לשם אלוקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע השם לאבותינו לתת לנו. אחר-כך הוא מוריד את הסל מעל כתפו, אוחז בשפתותיו, והכהן מניח ידיו תחתיו ומניפו. עתה הוא קורא את פרשת הביכורים: ארמי אובד אבי וירד מצרימה וגר שם במתי מעט ויהיה לעם גדול עצום ורב. וירעו אותנו המצרים וענונו ויתנו עלינו עבודה קשה. ונצעק אל השם אלוקי אבותינו וישמע השם את קולנו וירא את עוניינו ואת עמלנו ואת לחצנו. ויוציאנו השם ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמורא גדול באותות ובמופתים, ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את האדמה הזאת. ארץ זבת חלב ודבש ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי, השם. בגמר הקריאה מניחים את הסל בצד המזבח, משתחווים ויוצאים.




© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר שבועות 1994
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.