לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

החרדים הקיצוניים הגיעו לכותל


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | מה בירושלים (עמוד 11) - 20/10/1994 (יום חמישי)
מיון מהיר:
פירות וירקות
תזונה
אוטונומיה
מאמר
1994
1. בתפילות ההמוניות שנערכו בכותל המערבי לשחרורו של החייל החטוף נחשון וקסמן, השתתפו גם הרבה חרדים, שעד כה לא ביקרו בכותל המערבי, בגלל האיסור שהטיל רב יואליש טייטלבוים על ביקור במקומות הכיבוש הציוני. 2. הצֶלם – והשכינה - חרדי ירושלים יוצאים במאבק נגד שימורי הדגים "פוסידון", זאת מאחר שפוסידון הוא אל המים במיתולוגיה היוונית, וככזה מדובר ב "עבודה זרה". 3. מה יש להם נגד פטרוזיליה? - בעקבות מסע הפרסום לשימוש בפטרוזיליה, מסכם רנ"ז את תכונותיה, האגדות הקשורות אליה, פטרוזיליה ורפואה ועוד. 4. בין שומרוני שכם וחולון - השיחות המתבצעות בין הרשות הפלסטינית לבין שומרוני שכם מעוררות כעס בקרב שומרוני חולון המזוהים עם הליכוד.

בתפילות שנערכו בירושלים למען שלומו של החייל החטוף נחשון וקסמן והחזרתו חי, בריא ושלם לחיק משפחתו, הייתה תמימות דעים לכל אורכה ולכל גווניה של קשת היהדות החרדית, לרבות העדה החרדית ו "נטורי קרתא" הקיצוניים, השוללים את קיומה של המדינה הציונית ...

התפילות נקראו על ידי הרבנים הראשיים לישראל הרב ישראל מאיר לאו, הראשון לציון הרב בקשי-דורון, וגם על ידי הרבנים הראשיים של ירושלים הרב יצחק קוליץ והרב שלום משאש.

גם הבד"צ (בית דין צדק) של העדה החרדית הקיצונית בירושלים הצטרף – אם כי בנפרד – לתפילות שנערכו ליד הכותל המערבי, שנקראו ע"י משפחת החטוף ובני ישיבת "חורב" שנחשון היה מבוגריה. ישיבה זו מהווה את "שביל הזהב" בין הישיבות החרדיות לבין ישיבות בני עקיבא וישיבות ההסדר. נחשון וקסמן הוא החייל השני שנחטף מקרב בוגרי אותה ישיבה

בתפילות ליד הכותל השתתפו, זו הפעם הראשונה, חרדים קיצוניים. הייתה זו גם הפעם הראשונה שהם ביקרו במקום. עד עתה נמנע מהם הדבר, בגלל האיסור שהטיל בשעתו, לאחר מלחמת ששת הימים, האדמו"ר המנוח מסאטמר ר' יואליש טייטלבוים. הוא אסר באיסור חמור על צאן מרעיתו לבקר במקומות הקדושים לישראל, לרבות הכותל, בנימוק שהם נקראים "מקומות הכיבוש הציוני".

כידוע, גם לפני מלחמת ששת הימים, כשהיה הכותל שבוי בידי הירדנים, יחד עם העיר העתיקה, לא ניתן לחרדים האנטי-ציוניים לבקר ליד המקום, שעליו נאמר במקורות, כי השכינה לא משה ממנו ...

עתה, לאחר שהוקמה הרשות הפלסטינית, והרב משה הירש מ "נטורי קרתא" אף מכהן בה כשר לעניינים יהודיים, ושלטונו של יאסר ערפאת עומד במבחן עזה ויריחו תחילה, נמסר מחוגי השר לעניינים יהודיים, כי "הנשיא" (יאסר ערפאת) רמז להם שיש להקל את האיסור של האדמו"ר מסאטמאר בעניין הכיבוש הציוני, ולבוא להתפלל לשלומו של החייל וקסמן והחזרתו חי ובריא – דבר שבו מעוניין גם ערפאת ...

אגב, כמחצית החיילים שנחטפו בשלוש השנים האחרונות הם דתיים. מה שאינו משקף את אחוז החיילים הדתיים בצה"ל. יש הערכה, כי המחבלים מכוונים לחטוף דווקא חיילים דתיים במטרה כי הדבר ישפיע על הדתיים שלא להתגייס לצה"ל.

נודע, כי בחוגי רבנים שמחייבים את הגיוס לצה"ל נשקל להוציא פסק-הלכה שיאסור על חיילים דתיים לנסוע בטרמפים, טרם החלטת הממשלה להתיר לחיילים לנסוע בתחבורה הציבורית חינם.

הצֶלם – והשכינה

חרדי ירושלים נטפלו באחרונה לבית החרושת לשימורים "פוסידון". הם דורשים מנותני ההכשר למפעל הממוקם בקריית מלאכי – הרב המקומי י.א. גרשטנקורן והבד"צ "מחזיקי הדת" של חסידי בלז בירושלים – לשנות את שם המפעל, אחרת יחרימו את מוצריו על אף תעודת ההכשר. הנימוק שלהם: פוסידון הוא שם של עבודה זרה ...

אמנם הם לא טועים: פוסידון הוא שמו של אל המים במיתולוגיה היוונית, אחיהם של האלים זאוס והדס. פוסידון – הנראה ארבע פעמים על עטיפת בית החרושת לשימורים, מחזיק בידו קלשון שבו היה מפורר סלעים ומעורר מעיינות, מרעיש ומרגיע נחשולי-ים – היה פטרונם של נווטים ודייגים. הקלשון בעל שלושת החודים, סמל שלטונו, מצוי גם על אגרטלים ומטבעות יווניים. החרדים טוענים להצדקת דרישתם, כי אין זה מוסיף לטהרת נשמתו של ילד בגיל שלפני ה "חיידר" (בית הספר החרדי) לראות דמות של פוסידון, ויהודי המבקש שהשכינה תשרה בביתו אינו יכול להחזיק בבית באותו זמן גם צלם להבדיל אלף אלפי הבדלות ...

חרדי ירושלים לוחמים גם במלה "פאניקה", שהיא שם של אליל; באופניים, בגלל הפעמון השחור שעליהם, שיש בו צורה של צלב; בביטוי "ביי ביי", שלפי התלמוד הוא ביטוי ל"אוי ואבוי" ועוד ועוד.

מה יש להם נגד פטרוזיליה?

הפרסום לשימוש בפטרוזיליה לא ימצא חן בעיני החרדים בירושלים ולא ינעם לחיכם, כי מקשרים את הפטרוזיליה לאלים יווניים ולדעות קדומות ואמונות טפלות.

באחרונה נעשה מסע-פרסום למען תיבול המאכלים והתבשילים בפטרוזיליה, המוזכרת בתלמוד ירושלמי [מסכת] שביעית בשם פטרוסילון .

בפרסומים על הפטרוזיליה נאמר: הפטרוזיליה היא המפתח לבריאות שלמה. התזת פטרוזיליה קצוצה מגינה מפני מכשפות ... הפטרוזיליה צומחת יפה רק בגינות של נשים. אישה הזורעת פטרוזיליה תיכנס במהרה להריון. הסיבה שלפטרוזיליה לוקח כל כך הרבה זמן לנבוט היא, שהיא הולכת וחוזרת למלאך המוות תשע פעמים לפני שהיא נובטת מהאדמה.

הנחת פטרוזיליה על צלחות מזון היא אות לידידות ואמונה הדדית. דעה זו, ועוד דעות קדומות ואמונות טפלות שונות ומשונות על הפטרוזיליה, רווחות זה מאות שנים בעולם כולו. ערכו של ירק הפטרוזיליה היה ידוע כבר בזמן העתיק, ובמיתולוגיה היוונית מוזכר שהפטרוזיליה צמחה מדמו של ארכתאוס, המלך האגדי שנחשב ראשון במלכי אתונה. מסופר עליו שנולד מן האדמה, ואלת המלחמה אתינה, היא גם אלת העיר אתונה, גידלה את ארכתאוס בהיכלה, שבו היו נערי אתונה מקריבים לשניהם שנה שנה פרים וכבשים.

על סופו של ארכתאוס מספרות אגדות שונות. יש המספרות שנהרג ע"י פוסידון, מלך הימים, ויש המספרים שנהפך לנחש, סמל האדמה שממנה נולד ...

אגדות אלה מקורן בפולחנים חקלאיים שהיו קיימים באתונה, ולכן הפטרוזיליה נחשבת ביוון תבלין קדוש. היוונים הקדמונים גם השתמשו בפטרוזיליה להכתרתם של אתלטים שזכו בתחרויות ספורט שונות. אפילו סוסי המרכבות ביוון העתיקה לא נמלטו מ "גורל הפטרוזיליה" ובעליהם נהגו להלעיט אותן בירק הריחני הזה, כדי שישיגו מהירות רבה יותר במרוצי הכרכרות, בטיולים מעיר לעיר ובמרוצי הסוסים.

שימוש נוסף היה לפטרוזיליה בחגיגות ובנשפים ביוון העתיקה, בהם השתמשו בסלסילות גדושות בירק לספיגת אדי האלכוהול הרבים.

הרומים היו, כנראה, הראשונים בהיסטוריה שגילו את תכונותיה התזונתיות של הפטרוזיליה. בנוסף לשימוש בה כמטהרת ריחות פה בלתי נעימים. מאז ועד היום נפוץ הירק הזה בעולם כולו והוא מקשט בצבעו הירוק כהה, מוסיף בריאות ויופי כמעט לכל צלחת מזון. כאשר מערבבים פטרוזיליה עם תפריטי בצל ו/או שום היא עוזרת למתן את טעם החריף. היא גם מוסיפה ניחוח וטעם למרקים, לגבינות קוטג', לסלטים למיניהם ולירקות רבים, במיוחד תפוחי-אדמה. יש המשתמשים בפטרוזיליה גם כתמצית לתה.

סוג הפטרוזיליה הפופולארי ביותר הוא הזן הצרפתי, הנקרא בשם "פטרוזלינוס קריספום" והגדל באדמה לחה ומוצלת למחצה. סוג זה מגיע לגובה כ-30 ס"מ ולעליו הכהים, העגולים והמחוספסים, יש קצוות חתוכים. הצמח פורח לאחר שתי שנות צמיחה, אך יש לקצור את העלים לפני כן, כי לאחר מכן טעמם נהפך מר.

הפטרוזיליה עשירה בוויטמיני ברזל ואשלגן. לבד מתכולתה התזונתית, יש המאמינים שהיא נושאת עימה תכונות רפואיות וצריכתה עוזרת לשמירה על לחץ דם נמוך ולריפוי בעיות בכליות ובשלפוחית השתן. נוסף לכך הפטרוזיליה פועלת נגד העצירות ומגבירה שחרור השתן מגופנו, ויש הסבורים כי ביכולתה לעזור בריפוי בעיות רפואיות – החל בשריטה ופציעה, דרך אלרגיות וכלה בשיגרון.

מומחים לפטרוזיליה ממליצים להשתמש בפטרוזיליה לשמירה על בריאות גוף כללית טובה. היא עוזרת גם בהשמדת מזיקים בבית ובגינה. בנוסף לעלים הטריים, ניתן כיום להשיג פטרוזיליה בחנויות מזון טבעי ובבתי מרקחת, בצורת אבקה ופתיתים, וכאמור – גם כתמצית לתה ...

בין שומרוני שכם וחולון

ולסיום לאו דווקא עניין ירושלמי מובהק, אבל שייך לענייני דיומא: הפגישות המתקיימות בימים אלה בין ראשי האוטונומיה הפלסטינית לבין מנהיגי הקהילה השומרונית בקריית לוזה "הר גריזים", הקדושה לשומרוני כמו ירושלים אצלנו, שנויות במחלוקת בין שומרוני שכם, העתידים לחיות תחת שלטונה של הרשות הפלסטינית של יאסר ערפאת, לבין שומרוני חולון אשר במדינת ישראל.

הפגישה הראשונה בין הממונה על החינוך והתרבות באוטונומיה הפלסטינית יאסר עמאר לבין הכהן הגדול השומרוני יוסף אב חסדה העבתאי ומנהל משרד החינוך בשכם זהראן חסונה, נערכה בביתו של הכהן הגדול שעל הר גריזים. את פני האורחים קידמו סגן הכהן הגדול לוי בן אבישע, מזכיר הקהילה השומרונית בשכם ובקריית לוזה פלג אלטיף ונכבדי העדה.

יאסר עמאר, לאחר שביקש את ברכת הכהן הגדול, שאל אותו במה הוא יכול לשרת אותו: האם הוא זקוק לשירות כלשהו? לכבוד יהיה לו לשרת אותו ...

הכהן הגדול גולל לפני האורח את מצב הקהילה השומרונית והמזכיר סקר את בעיות החינוך.

יאסר עמאר חילק בו במקום, וביד רחבה, מינויים שונים לשומרונים. אחד מהם לצעירה שומרונית אשר מאז סיימה את חוק לימודיה לא מצאה תעסוקה. הוא מינה אותה לשמש מורה לאנגלית בבית הספר בקריית לוזה, וגם נענה לבקשה והוסיף כיתת לימוד שביעית לשש הכיתות שבבית הספר. כן הבטיח לבדוק את דירוג שכר המורים, שלפי טענת השומרונים הוא נמוך, והצהיר שהמגמה הכללית שלו היא להביא לידי שינוי רדיקלי משמעותי בכל מערכת שכר המורים ביהודה ושומרון.

שומרוני חולון, שכמה מהם מזוהים עם ה "ליכוד", מתחו ביקורת על ההתבטאויות וההתבטלות, לדבריהם, של השומרונים משכם בפני יאסר עמאר. הם הדגישו, כי נדרשו להראות יותר זקיפות קומה בהתבטאותיהם בפגישות הבאות.

דפים בנושא:



© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר מה בירושלים 1994

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: ירושלים (שכונות חרדיות) | מאיר עזרא 5, קריית מלאכי (מפעל פוסידון - אזור התעשיה) | הכותל המערבי ירושלים | שכונת נווה פנחס, חולון (שכונת השומרונים) | הר גריזים (השכונה השומרונית בהר גריזים - קרית לוזה) | מאה שערים, ירושלים (נטורי קרתא)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2018 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.