לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

הרב אייכלר: לדבר עם החמאס


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | מה בירושלים (עמוד 9) - 08/11/1994 (יום שלישי)
מיון מהיר:
חמאס
מאמר
1994
1. הרב ישראל אייכלר עורך "המחנה החרדי" גורס שמאחר וניהלו כבר שיחות שלום עם אש"ף, אין מניעה לקיים דו-שיח דומה גם עם חמאס, בעיקר לאור החטיפות והפיגועים שקרו לאחרונה. 2. עורך חדש ל "יום ליום: - מאיר הלחמי (ויסבורד) מונה לעורך ביטאון סיעת ש"ס: "יום ליום", לאחר התפטרותו מעריכת "שערים" לאור הקו הקיצוני שנקט שבועון זה. 3. תריסים כשרים - העדה החרדית יוצאת נגד ההקצנה הדתית כשאינה במקומה, כמו בעלי מלאכה המפרסמים את עסקיהם ומצרפים את "תפילת הדרך", כרטיסי טלכרט עם פסוקים מהתנ"ך ועוד. 4. נצרות במסגרת חרדית - העדה החרדית בירושלים תוקפת את עיתון דגל התורה "יתד נאמן" על פירסום מודעות פרסומת של רשת "אורט", אשר מציינת כי היא מלמדת את "הברית החדשה" במגמת תיירות. 5. אסור להזכיר את שמו - החרדים מבקשים לשנות את שם רחוב בר-אילן המהווה מוקד להפגנות נגד חילול השבת, כדי שלא יכשלו ויצרפו לשם הרחוב את הכינוי שר"י (שם רשעים ירקב). 6. ממהרים לנגח - השר יוסף שפירא, מראשי המפד"ל המגנה את הביקורת של האופוזיציה מיד אחרי פיגועים, בעוד מתינו עדיין מונחים לפנינו. 7. הלובביצ’ר יקום מגניזה - המשיחיסטים בקרב חסידי חב"ד, מאמינים כי בשנת תשנ"ה (1994-1995) יקום הרבי מלובביץ’ מגניזתו ויבוא לירושלים או לכפר חב"ד כמשיח.

עורך בטאונה של חסידות בעלז סבור כי הגיעה השעה: "מי שלחץ את ידו המגואלת בדם יהודי של ערפאת אינו יכול לסרב ללחוץ את היד של אחמד יאסין ודומיו"

בקרב היהדות החרדית השפויה בירושלים נשמעים קולות בלתי פוסקים האומרים כי אין מנוס מלהידבר עם החמאס.

בעקבות האירועים הטרגיים האחרונים – חטיפת החייל נחשון וקסמן ז"ל והוצאתו להורג, הפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב – באו לידי מסקנה חרדים רבים, ובראשם הרב ישראל אייכלר עורך "המחנה החרדי", ביטאון חצר חסידות בעלז בירושלים, כי למרות שהרוצחים הם חיות טרף יש להידבר עימם, ויפה שעה אחת קודם. סביר להניח, כי הדבר נעשה בתיאום מלא עם האדמו"ר מבעלז, הרב יששכר דב רוקח, הגורס "שטחים תמורת שלום". הרב אייכלר מוסיף כי עם כל הכאב ועם כל ההערכה, והדבר קשה שבעתיים, כי יהודים חרדים, קרי: "אגודת ישראל" ו "דגל התורה", נוהרים אחרי הגבורה שבכוחניות אשר עלתה כבר בדם רב יהודי ויקר עד כה, ואינם מסוגלים להשתחרר מן התעמולה הציונית הימנית. הרב אייכלר סבור, כי מי שלחץ את ידו המגואלת בדם יהודי של ערפאת, אינו יכול לסרב ללחוץ גם ידם של אחמד יאסין ודומיו. גם אומות העולם, אשר במשך מאות שנים חיו על חרבן, מבינות היום כי אין ביכולתו של הכוח לפתור בעיות לאומיות ובין-לאומיות. רק אנשים קשיי הבנה עדיין חושבים שבכוח ניתן לפתור בעיות אתניות, וכי אפשר לדכא עמים בנשק.

הרב אייכלר סבור שאם הימין הישראלי החל להתרגל לרעיון השלום עם מצרים וירדן ואינו שש לחזור לעזה ולסמטאותיה, ייתכן שגם החמאס. הנמצא בצד השני של המתרס, מאותת להידברות. ייתכן שגם החמאס יכול להיות פראגמאטי כמו ערפאת וחוסיין ויש עם מי לדבר, גורס אייכלר.

עורך חדש ל "יום ליום"

מאיר הלחמי (ויסבורד), מזכ"ל פא"י לשעבר, התפטר לאחרונה מתפקידו כעורך ביטאון המפלגה "שערים" ומונה על ידי הרב עובדיה יוסף לעורך הראשי של ביטאון סיעת ש"ס "יום ליום".

הלחמי ביקר בביתו של הרב יוסף וקיבל את ברכתו עם כניסתו לתפקיד. בפגישה חזר הרב יוסף על עמדתו כי יש להגיע לשלום אמת עם שכנינו הערבים.

הלחמי התפטר מעריכת "שערים" בגלל התנגדותו לקו הקיצוני-לאומני שנקט השבועון ובמיוחד להתקפות על הממשלה. הוא אמר כי הוא מתגעגע לימים שבהם שלטו בפא"י הרב בנימין מינץ והרב קלמן כהנא ז"ל.

תריסים כשרים

ההקצנה החרדית שפשתה בארץ גרמה כאב ראש לחרדים הגורסים את הכלל התלמודי "כל המוסיף גורע". המדובר בכל מיני מפעלים ובעלי עסק זעירים, כמו מפעל לתריסים, אינסטלאטורים וסיידים, המצרפים למודעות הפרסומת שלהם את תפילת הדרך. מודעות אלה נזרקות עד מהרה לפחי האשפה או מתגלגלות ברחובות, דבר שגורם לחילול שם.

גם על כרטיסי ה "טלכרט 50" יצא קצפם של החרדים. על הכרטיס מודפס ציור של חסידה תחת פסוק מספר ירמיהו: "גם חסידה בשמים ידעה מועדיה". פסוק זה, כשאר הפסוקים, טעון גניזה ויש להקפיד שלא לזרוק את הכרטיס לארץ.

אך במיוחד זועמים החרדים על חברת "ויזה" שפרסמה חוברת עם תמונות תועבה, המצורפת לדפי החשבון של לקוחות החברה. החרדים כבר פנו למנהל החברה בדרישה להפסיק עם פרסום התועבה, והלה הודיע כי "ויזה" לא תשלח את החוברת למי שאינו מעוניין בה. בתגובה פתחו החרדים בקמפיין מאורגן בקרב לקוחות החברה לשכנעם לסרב לקבל את החוברת.

נצרות במסגרת חרדית

העדה החרדית בירושלים מוקיעה את בטאונה של דגל התורה "יתד נאמן" על הסתירות ו "התרתי דסתרי" שבו. לדוגמה: "יתד נאמן" מפרסם את מודעת הפרסומת של רשת אורט על "הכשרה מקצועית לנשים במסגרת חרדית ע"י אורט – המערכת המובילה בישראל ללימודי מבוגרים", ובמקביל מדווח הביטאון, שבבית ספר "אורט" בירושלים מלמדים את הברית החדשה, כתנאי לקבלת הסמכה במגמת תיירות.

העדה החרדית שואלת האם עד כדי כך קהו רגשותיהם של אנשי "יתד נאמן" עד שאינם מרגישים בסתירה המצמררת בין "מסגרת חרדית" לבין לימודי נצרות, והכל תחת קורת גגו של בית ספר אורט. האומנם, שואלים בעדה החרדית, המערכת של "יתד נאמן" אינה אחראית לתוכנן של המודעות המתפרסמות בביטאון? האם הכל מותר? על שאלה נוקבת זו טרם ניתנה תשובה.

אסור להזכיר את שמו

בנוסף לדרישה לסגור את רחוב בר-אילן לתנועה בשבתות, מבקשים החרדים לשנות את שם הרחוב ולקרוא לו על שמו של רב המקובל על האוכלוסייה החרדית המתגוררת במקום.

הרחוב נקרא על שמו של הרב מאיר ברלין (בר-אילן) ז"ל, לשעבר מנהיג ה "מזרחי" (המפד"ל כיום). כאשר מוזכר שמו של מנהיג ציוני כלשהו, מוסיפים החרדים את הביטוי שר"י – שם רשעים ירקב. אמנם לכבוד זכר אביו של הרב בר-אילן, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל, שהיה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה, לא מעיזים החרדים לצרף לשמו של בר-אילן את הביטוי, אבל לדבריהם אסור להזכירו, ולכן הם מבקשים להחליף את שם הרחוב "כדי שלא יבואו לידי תקלה".

ממהרים לנגח

בקרב היהדות הדתית הלאומית השפויה בירושלים נתקבלו דבריו של יוסף שפירא, לשעבר שר בממשלה מטעם מפד"ל, בברכה ובנחת רוח. שפירא, בנו של האדמו"ר החסידי הרב ישעיהו שפירא זצ"ל וממייסדי הפועל המזרחי, הצטרף לחיים חפר ולב. מיכאל מ "ידיעות אחרונות" שהוקיעו את התנהגותם של העיטים, העורבים, הזרזירים והבזים – כולם עופות טמאים וטורפים – שעטו על הגוויות ביום הפיגוע ברחוב דיזנגוף.

"עוד לא זיהו את החללים וכבר מתנגחים", כתב שפירא והוסיף: "ביום הפיגוע, בתחילת הלילה, דיבר יו"ר הליכוד נגד הממשלה. חשבתי בלבי: האם אינו יכול לחכות עד לזיהוי החללים והבאתם לקבורה לפני שהוא אומר דברי ביקורת? גם רציתי להעיר שהליכוד וגם המפד"ל פרסמו עוד באותו יום את כוונתם להגיש הצעת אי אמון בממשלה. ומה היה קורה אילו היו עושים זאת אחרי הלוויות? ומה היה קורה אילו היו מכריזים על כך רק ביום ראשון"?

הלובביצ'ר יקום מגניזה

המשיחיסטים של תנועת חב"ד, המאמינים שהרבי מלובביץ' עדיין חי וקיים, קבעו כי בשנת תשנ"ה – שנת נפלאות המשיח – יקום הרבי מהגניזה הזמנית ויבוא לירושלים או לכפר חב"ד, כמשיח, והוא מביא עימו את בית המקדש, אשר התגלה בבית הרב בניו-יורק. כידוע, נפטר הרבי מלובביץ' בג' בתמוז השנה.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר מה בירושלים 1994

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: Rimal, עזה (מפקדת החמאס (משוער)) | רחוב גשר החיים 12, ירושלים (מערכת "המחנה החרדי" בשנות ה-80) | רחוב נתן שטראוס 26, ירושלים (בית דין צדק העדה החרדית, מזכירות העדה החרדית - בנייני זופניק) | כפר חב"ד | רחוב בר אילן ירושלים | רחוב גרניט 8, פתח תקווה (מערכת יום ליום)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.