לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

ועד רבני יש"ע: יום חתימת הסכם השלום עם ירדן הוא יום אבל


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | מה בירושלים (עמוד 9) - 22/11/1994 (יום שלישי)
מיון מהיר:
"כך" - כהנא חי
תנועות נוער
יורדים
מאמר
הספדים
1994
1. ועד רבני יש"ע יוצא בקריאה נגד הסכם השלום עם ירדן, בפרט לאור החזרת השטחים ונסיגה ממשנתו של ז’בוטינסקי: "שתי גדות לירדן" ... מאידך מתנגדים צעירי אגודת ישראל להסכם מחשש להתבוללות. 2. מחנה נוער של כהנא חי - תנועת כהנא חי יקימו בחנוכה מחנה נוער במסגרתו ייערכו אימונים בסיסיים ינתנו הרצאות ויקוימו סיורים בשומרון. 3. היורדים ועתיד הגולן - היורדים בארצות הברית סבורים כי זכותם להשתתף בהחלטה על עתיד רמת הגולן. 4. הזמר שלמה קרליבך - מילה טובה שאמר האדמו"ר מאמשינוב על הזמר המנוח שלמה קרליבך עוררה סערה בעדה החרדית. 5. קלינטון שיבש את הלחצנים - סידורי הביטחון לרגל ביקורו של הנשיא קלינטון בישראל שיבשו את פעולתם של לחצני המצוקה המסופקים ע"י אגודת "יד שרה". 6. אולמרט המקפח - החרדים בירושלים זועמים על אהוד אולמרט שבעזרתם נבחר לראשות העירייה, לאור הוצאת חוברת המתארת אטרקציות תיירותיות בירושלים, אך מקומם של הישיבות נפקד ממנה, ומאידך מופיעה הכנסיה המורמונית. 7. הספד לד"ר משה זאב סולה - הספד פרידה לד"ר משה זאב סולה מזכיר בית הדין הרבני בירושלים שפרסם עשרות ספרים שעסקו בפילוסופיה ותרבות.

גם צעירי אגודת ישראל חרדים מהסכם השלום עם הממלכה ההאשמית בשל החשש מנהירה המונית של ישראלים "חסרי תוכן עצמי" למצוא פורקן ברבת עמון, דבר העלול להביא לנישואי תערובת

"ועד רבני יש"ע קבע, כי יום חתימת הסכם השלום בין ישראל לממלכה ההאשמית, הוא יום בכייה לדורות, יום קריעה על קטיעת חלק מארץ ישראל. הוועד קורא לחדש את הקריאה הרביזיוניסטית של ז'בוטינסקי: "שתי גדות לירדן, זו שלנו – זו גם כן".

הוועד זועם על הימין שתמך בהסכם השלום עם ירדן, ואף השתתף בטקס החתימה בערבה. הוועד מודיע כי קטיעת חלק מנחלתנו גם ללא עקירת יישובים (בדומה להסכם השלום עם מצרים שחתם מנחם בגין) הוא דבר כואב ונוראי שעליו ראוי לבכות ולקרוע, למרות הרצון העז לשלום.

במיוחד חורה לוועד הענקת מעמד לירדנים על הר הבית "מקום מקדשנו". שלום אמיתי, לדעת הוועד, הוא שלום בו "האויב מפצה אותנו על נזקי המלחמה שהוא יזם כנגדנו ומחזיר לנו את הגזילה אשר גזל, כלומר את חלקי ארץ ישראל שעדיין מוחזקים תחת ידו".

הוועד מזכיר לאנשי הליכוד, כי מדינת ישראל הייתה אמורה לקום בכל גבולותיה התנכיים, בשתי גדותיו של הירדן, ומסיים את הודעתו בשירו של ז'בוטינסקי: "תשכח ימיני הבוגדת אם אשכח שמאל הירדן, שתי גדות לירדן, זו שלנו – זו גם כן".

צעירי אגודת ישראל חרדים מהסכם השלום עם ירדן בשל החשש מנהירה המונית של ישראלים "חסרי תוכן עצמי" למצוא פורקן ברבת עמון, דבר העלול להביא, רחמנא לצלן, לנישואי תערובת. צעירי אגודת ישראל פרסמו הודעה, שבה נאמר: "עם כל הכבוד והתמיכה בהסדרים מדיניים שיכולים למנוע שפיכות דמים, אין להימנע מהבעת חשש לסכנה הרוחנית, במיוחד כאשר דוברי מפלגות אנטי-דתיות הצהירו לא פעם כי אחרי כינון שלום כולל, יוכלו להתפנות לחיזוק המערכה לעקירת התורה ושארית הצביון הרוחני-יהודי של הארץ ...".

צעירי אגודת ישראל מזכירים כי מנהיגם הרב שך עמד לא פעם על הסכנות הצפויות מהסכמי השלום, העלולים להביא להתקרבות תרבותית בין יהודים לערבים, וחלילה גם לנישואי תערובת.

דפים בנושא:


מחנה נוער של כהנא חי

אנשי כהנא חי, שהוצאו אל מחוץ לחוק, יקיימו בחנוכה מחנה נוער במסגרתו יערכו אימונים בסיסיים, הרצאות וסיורי נוכחות בשומרון. יצויין, כי כהנא חי ממשיכים להוציא לאור את עלון התנועה "דרכה של תורה".

מחנה הנוער יוקם בכפר תפוח, בו מתגורר בנו של הרב כהנא, זאב בנימין כהנא, מי שעמד בראש התנועה. המחנה יפתח ביום חמישי בראשון בדצמבר, נר רביעי של חנוכה, ויימשך שלושה ימים. אנשי כהנא חי מבטיחים כי כל הפעילויות במחנה, לרבות האימונים, יהיו במסגרת החוק והנסיעות בשטחים יאובטחו כהלכה. לא נאמר על ידי מי.

היורדים ועתיד הגולן

היורדים ממשיכים להגדיר עצמם כישראלים לכל דבר וסבורים כי זכותם להשתתף במשאל-עם על עתיד הגולן. כך עולה מסקר שפורסם בביטאון "ישראל שלנו" היוצא לאור בניו-יורק.

הביטאון הציב קלפיות בלוס אנג'לס ובאטלנטיק סיטי, ושאל האם לישראלים החיים בחו"ל יש זכות להצביע במשאל העם על עתיד הגולן. בלוס אנג'לס השיבו 91 אחוז מהנשאלים כי זכותם להשתתף במשאל העם. באטלנטיק סיטי הצביעו 96 אחוז בעד ההשתתפות במשאל העם.

הזמר שלמה קרליבך

גם לאחר מותו ממשיך הרב המרקד, רבי שלמה קרליבך, לעורר ויכוח בין החרדים. הוויכוח הפעם פרץ לאחר שהאדמו"ר מאמשינוב, יבדל לחיים ארוכים, אמר מלה טובה, על המנוח קרליבך. האדמו"ר אמר כי הוא מקנא בקרליבך על חלקו בעולם הבא. הדברים עוררו זעם רב ברחוב החרדי ורבנים וראשי ישיבות מיהרו לפרסם מחאה חריפה נגד האדמו"ר מאמשינוב על חילול השם.

וזו לשון ההודעה:
"הננו מוחים בזה נגד ביטויי האדמו"ר מאמשינוב אודות הזמר שלמה קרליבך הידוע. האדמו"ר הנ"ל קירב את הפושע בחייו, ועודד את אנשי שלומנו לילך להופעותיו בניגוד לדעתם ואיסורם של כל גדולי ומאורי ישראל, ועל ידי זה נמשכו צעירי הצאן לחקות מעשיו. הוסיף כל אלה, וציווה לאנשי שלומנו הסרים למשמעתו ללוותו בדרכו האחרונה כשהלוויתו הייתה התאספות של תערובות ופריצות וקלות ראש".

קלינטון שיבש את הלחצנים

ביקור של הנשיא קלינטון בירושלים שיבש את מערכות לחצני המצוקה בביתם של ישישים ונכים. השיבוש במערכת הלחצנים, שהותקנו על-ידי אגודת "יד שרה" להשאלת ציוד רפואי נגרם כתוצאה מהפעלת משדרי הביטחון של המאבטחים האמריקאים והישראלים.

מנהל המוקד של "יד שרה" משה לדרמן שיגר לישישים ולנכים, המחזיקים בלחצני מצוקה, מכתב התנצלות על ההפרעות במערכת הלחצנים בעת הביקור וביקש ממי שניתק את לחצן המצוקה שלו לחברו שוב לחשמל.

אולמרט המקפח

החרדים בירושלים, קרי: "אגודת ישראל" ו "דגל התורה", ש "המליכו" את אהוד אולמרט לראש עיריית ירושלים, זועמים עליו מאוד ושאלים האם כבר נקט את הכלל הידוע: הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת.

המדובר בחוברת בשם "אירועים בירושלים", שיצאה החודש בעקבות הכרזת הממשלה כי השנה הזו היא שנת תיירות השלום. את החוברת הפיקו משרד התיירות בשיתוף עם עיריית ירושלים.

בחלקה הראשון של החוברת, מידע על הצגות, קונצרטים, תזמורת ופעילויות תרבותיות נוספות. חלקה השני של החוברת עוסק בסיורים ותערוכות. חלק זה עורר את זעם החרדים, הטוענים כי חלקם בתרבות העיר נפקד מהחוברת. החרדים שואלים מדוע לא מוזכרת אף ישיבה שלהם בירושלים: ישיבת חברון, ישיבת מיר, ישיבת סלונים וישיבת בעלז. במיוחד חרה לחרדים שהאוניברסיטה של המורמונים, שעוררה בשעתה סערה גדולה ברחוב החרדי, מוזכרת בחוברת, כמו גם "בית שמואל" המרכז הרוחני של הרפורמים, שנואי נפשם של החרדים.

הספד לד"ר משה זאב סולה

בימים אלה הלך לעולמו איש ירושלים, הרב ד"ר משה זאב סולה. ד"ר סולה, שלא הוספד כהלכה, היא איש אשכולות, תלמיד חכם והוגה דעות, אשר עבד למחייתו כמזכיר בית הדין הרבני בירושלים. סולה פרסם עשרות ספרים שעסקו בפילוסופיה ותרבות בהם פסיכולוגיה של הדת "פילוסופית החיים". "נתיבות התרבות", "דת ודעה".

ד"ר סולה היה ליבראל בדעותיו. יש לצייין כי אחד מספריו הרבים "פילוסופיה ודת" ראה אור, בשנת 1967, בהוצאת "אוגדן" שבהנהלת ועריכת ברוך חפץ. הוצאה ירושלמית זו נחשבה לליבראלית במיוחד, והוציאה לאור את הרבעון הספרותי "עכשיו", שברוך חפץ הוא עורכו. יהיה זכרו ברוך.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר מה בירושלים 1994

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: כיכר ספרא 1, ירושלים (עיריית ירושלים (משנת 1993)) | רחוב המלך ג’ורג’ 24, ירושלים (בית הדין הרבני האזורי (1966-2014) בית פרומין) | שדרות הרצל 124, ירושלים (בית "יד שרה") | 993 E 17 st., Brooklyn, ניו יורק (מערכת "ישראל שלנו") | כפר תפוח | הרב פרנק 27, ירושלים (האדמו"ר מאמנישוב) | מעבר הגבול יצחק רבין (מקום חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן) | רחוב יהושע בן נון 15, קרית ארבע (הרב דב ליאור - ראש ועד רבני יש"ע) (רבנות קרית ארבע) | רמת הגולן
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.