לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

ותיקי התנועה הרביזיוניסטית זועמים על בנימין נתניהו


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | מה בירושלים (עמוד 11) - 18/12/1994 (יום ראשון)
מיון מהיר:
נדל"ן
"דבר"
"כך" - כהנא חי
חב"ד
איידס
פובליציסטיקה
1994
1. ותיקי התנועה הרביזיוניסטית זועמים על ביקורו של בנימין נתניהו אצל חוסיין, ועל תמיכתו בהסכם השלום עם ירדן. 2. הצדעה למחנך - ערב חגיגי למחנך אברהם חן (אוחנה) נערך במועדון הגמלאים בקרית משה. 3. נצחון הגמלאים - הגמלאים המתגוררים בשיכון ההסתדרות בשכונת קרית משה, נחלו ניצחון על מינהל מקרקעי ישראל שרצה להעלות את דמי החכירה ב- 800%. 4. עוגת המריבה - מחלוקת בין הרבנים האשכנזים לרב עובדיה יוסף, בעקבות פסק ההלכה כי מותר לחתוך בשבת עוגה שעליה מופיעות אותיות. 5. "כהנא-חי" לעבר הירדן - אנשי "כהנא חי" הקימו את גרעין "גלעד" שמטרתו להתנחל בעבר הירדן. 6. הוליבוד למען חב"ד - בשידור הטלפון של חב"ד מחוף לחוף בארצות הברית, שנערך בחנוכה, נאספו יותר מ-4 מיליון דולר. 7. נגד יקירי ירושלים - שבועון דתי בשם "הכל בי" יוצא נגד תוארי "יקירי ירושלים" בטענה שהתואר ניתן לפי מפתח מפלגתי ולא בהכרח לאנשים הראויים לכך.

לטענתם, יו"ר הליכוד ויתר על "שמאל הירדן" כאשר ביקר אצל המלך חוסיין ברבת עמון

ותיקי התנועה הרביזיוניסטית בירושלים ובארץ כולה מוחים על ביקורו של ביבי נתניהו יו"ר הליכוד אצל המלך חוסיין ברבת עמון, ורואים בביקור זה סתימת גולל על אחד מעקרונות התנועה הרביזיוניסטית החשובים ביותר: ויתור "על שמאל הירדן". (על פי שירו של ז'בוטינסקי: "שתי ידי לך הקדשתי מולדת, שתי ידי למגל ומגן, אך תשכח ימיני הבוגדת אם אשכח את שמאל הירדן, שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן").

הרביזיוניסטים הוותיקים טוענים כי נתניהו עשה מעשה שלא יעשה: לא די שהצביע בכנסת עבור הסכם השלום עם ירדן, שיש בו ויתור על "שתי גדות לירדן", אלא הוסיף חטא על פשע והלך למלך חוסיין ברבת עמון ונתן גושפנקא רשמית של הליכוד בשמו של אריק שרון ויתר הקיצונים. ועוד הם טוענים, כי ההצבעה בכנסת בעד ההסכם עם ירדן והביקור בירדן הם בבחינת "תרתי לא עבדי", מושג תלמודי שלא עושים שני דברים לא טובים, כלומר גם להצביע בעד הוויתור וגם לחשק את ההצבעה בכנסת על-ידי ביקור ברמת עמון.

הצדעה למחנך

בנר שמיני של חנוכה נערך ערב חגיגי במועדון הגמלאים בשכונת קריית משה, למחנך הדגול אברהם חן (אוחנה) לרגל הופעת ספרו "אבני חן", הופעת הספר הייתה עילה לערב הצדעה לאדם שפעל עמוקות בשדה החינוך בירושלים.

עוד בהיותו תלמיד בסמינר למורים של "המזרחי", בשנת 1927, ארגן את חבריו ללימודים בתנועה שהקים בשם "חלוצי יהודה", ששמה לה למטרה לקדם נוער שוליים מבני עדות המזרח בירושלים. מקום עבודתו הראשון היה תלמוד תורה "בית אהרן" בשכונת מזכרת משה, שטיפל וחינך ילדים עזובים חסרי בית ששוטטו ברחובות ירושלים, ללא מסגרת חינוכית ולימודית. הטיפול המסור של אברהם חן גרם לכך שבוגרי מחזור שנת ת"ש (1940), בהם אליעזר שמואלי מנהל משרד החינוך והתרבות לשעבר ומשה חי עבאדי הווארד מליונר המתגורר בלונדון, ערכו למחנכם אברהם חן נשף הצדעה במלון "הולילנד" בירושלים השנה.

עם קום המדינה, הקים אברהם חן בבית שמש את בתי הספר "שמשון" ו "אליקים,. במקביל ניהל את בית הספר "ישורון" בשכונת קריית היובל. עד היום עומד אברהם חן בקשר הדוק עם תלמידיו. במשך השנים קיבל מתלמידיו מכתבים. אחד מהם כתב לו, לאחר כיבוש העיר העתיקה ב-67, כי "המניע שלי להילחם באומץ לשחרור העיר העתיקה היו שיעוריך בתנ"ך ובהיסטוריה". תלמיד אחר כתב לו מאוסטרליה הרחוקה: "אני יושב כאן בלי רצון ומתגעגע ארצה בזכותך".

נצחון הגמלאים

גמלאים היושבים על אדמת מינהל מקרקעי ישראל בשיכון ההסתדרות בקריית משה שולחים הכרת טובה לעיתון "דבר" על שנתן שכם למאבק שניהלו למען הורדת הנטל הכספי מהקשיש. זאת בעקבות החלטת מינהל מקרקעי ישראל לתת הנחה של יותר מ-50 אחוז בדמי החכירה, אם החוכרים יהוונו את החכירה למשך 50 שנה. החלטה זו עוררה שביעות רצון וסיפוק רב בקרב מאות גמלאי השיכון בקריית משה.

עיתון "דבר" היה הראשון שנרתם למאבק הגמלאים, בראשות יהודה ניר, אשר מחו נגד ההחלטה להעלות את דמי החכירה ב-800 אחוז. בעקבות לחצם של הגמלאים, אשר גייסו למשימה גם חברי כנסת מכל המפלגות, החליט שר השיכון בנימין בן-אליעזר להוריד את הנטל הכספי מהקשישים בקריית משה.

טענותיהם של גמלאי קרית משה התבססו על חוק האזרח הבכיר, שנתקבל בכנסת הקודמת ע"י נאוה ארד ומומש ע"י ראש הממשלה הקודם יצחק שמיר. הגמלאים טענו כי אדמת הלאום שרוותה דם ויזע של בניה ובוניה, ראויה להינתן לגמלאיה בתשלום סמלי.

עוגת המריבה

עוגת שבת העמיקה את התהום בין היהדות החרדית האשכנזית לאחיהם הספרדים. מהי העוגה של שבת שבגללה החריף המתח בין החרדים האשכנזים לבין הספרדים?

פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף, נשיא מועצת חכמי ש"ס, שהתיר לחתוך בשבת עוגה שמגישים בפני אורחים באירוע משפחתי (כגון: בר-מצווה, עליה לתורה, ולאחרונה גם לכבוד מתגרשים) ועל העוגה אותיות שנכתבו לכבוד האירוע. הרב יוסף קבע כי לחתוך עוגה שעליה אותיות אין בה משום איסור "מוחק" (את האותיות) שהנו אחד מל"ט (39) אבות מלאכה שאם עוברים עליהם בשבת חייבים עונש סקילה.

רוגזם של האשכנזים התעורר מאחר ועל המדוכה ההלכתית הזו ישבו כבר לפני 800 שנה, ור' מרדכי בן הלל הכהן-אשכנזי (1298-1249), שהיה מגדולי הפוסקים האשכנזים בדורו, פסק אף הוא שאסור לעשות זאת. בסוגיה זו דשו רבנים בכל הדורות וכמעט כולם פסקו שאסור לחתוך עוגה עם אותיות בשבת משום איסור מוחק מדרבנן.

החרדים האשכנזים שואלים איך לא רעדה ידו של הרב יוסף כאשר כתב את פסק הלכה שקדושי עליון פסקו לחומרה ולאיסור.

"כהנא-חי" לעבר הירדן

אנשי "כהנא חי", שהעלו הרעיון להתנחל בעבר הירדן בסמוך לקברו של אהרן הכהן ולצורך זה הקימו את "גרעין גלעד", שואלים אם בביקור בעבר הירדן לשם טיול מקיימים את מצוות ישוב הארץ? או בהליכה לשם טיול יש מעין הכרה בחוסיין כבעל המקום? השאלה, בלשון פשוטה, היא האם בטיול מוותרים על "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן" של התנועה הרביזיוניסטית.

ב "דרכה של תורה", ביטאון "כהנא חי", כותב כי אם הולכים לביקורים בעבר הירדן מתוך הצהרה גלויה וקולנית (ההדגשה במקור) שהארץ היא שלנו, ואנו הולכים אליה כאל חלק מארץ ישראל ועל מנת להכיר אותה, הרי בזה לפחות קידשנו את שם שמים במעט. לעומת זאת, אסור שמקומות כמו "הר ההר" מקום קבורת אהרן הכהן וכדומה, יהפכו למשהו מנותק כמו הקברים בפולין ואוקראינה ובכך נהפוך את עבר הירדן לחוץ לארץ ורק הקברים שם יהיו קדושים בעיני הציבור.

המטרה העיקרית של "גרעין גלעד", כותב הביטאון של אנשי "כהנא חי", היא להקים התנחלות בעבר הירדן. המטרה העיקרית של הגרעין היא, במצב של חילול השם שנוצר, לנסות להפוך את הקערה על פיה, ולהעביר את המסר שגם עבר הירדן שייך לנו. הצעד הראשון המתוכנן: להגיע לישובי הקדם בעבר הירדן, כשבמרכז התוכנית הנחת אבן פינה במחניים הקדומה.

הוליבוד למען חב"ד

החב"דניקים בירושלים הביעו שביעות רצון וסיפוק כשנודע להם כי בשידור הטלפון של חב"ד מחוף לחוף בארצות הברית, שנערך בחנוכה, נאספו יותר מ-4 מיליון דולר – קצת יותר מאשר בשנה שעברה.

החב"דניקים חששו שעקב פטירתו של הרבי מלובביץ' יהיה להם קשה יותר לאסוף כספים, אבל חששותיהם התבדו. במבצע השתתפו עשרות אמנים וזמרים, בהם אליוט גולד, ג' קלוגמן, פייבוש פינקל, אסתר גטי ואחרים שעזרו למיליוני הצופים לפתוח את הארנקים למען חב"ד.

גם מחלת האיידס סייעה למגבית. ג'ף וינטראוב, אחד האנשים היותר חשובים בקהילת הוליבוד ויו"ר האירוע הודיע לקהל על מותה של השחקנית אליזבת גלייזר ממחלת האיידס לאחר שנים של מאבק. וינטראוב הודיע שהוא תורם חמשת אלפים דולר על שמה גל גלייזר למען חב"ד, ששמה יונצח כמי שסייעה בהעלאת המודעת למחלה. בהזדמנות זו סיפר וינטראוב כי הוציא תרומות בנות עשרות אלפי דולרים מחברות הוליבודיות גדולות למען חב"ד.

נגד יקירי ירושלים

בירושלים נמצא מישהו שהעז לשחוט את הפרות הקדושות של הבירה: 12 "יקירי ירושלים", תואר שהעירייה מעניקה ל-12 איש מדי שנה בשנה.

שבועון דתי בשם "הכל בי" כינה את יקירי ירושלים בשם יקירי המפלגות. בגיליון של פרשת וייגש, 9 בדצמבר, נכתב במאמר המערכת:
"זהו טקס החוזר על עצמו מדי שנה בשנה ובכל פעם עולים ובאים כמספר הזה (12) אישים, הנוטלים ומוסיפים לעצמם תואר יפה שמעשית אינו נותן דבר אלא מודעה על לוחות העירייה אחרי ה-120 היקיר ... אלא שהשאלה העולה כל פעם היא האם אלו הם באמת יקירי ירושלים או יקירי המפלגות המיוצגות ליד השולחן במועצת העירייה? וזאת יש לדעת, ה-12 נבחרים לפי מפתח מפלגתי. יקיר אמיתי שאין לו אבא פוליטי ליד שולחן המועצה לעולם לא יקבל את התואר, וזהו אבסורד הזועק לשמים. השבועון מציע: "שמוטב שהעירייה תבחר ועדה ציבורית בלתי תלויה, ובה נציגים מכל מגזר החיים בעיר, וזו תחליט למי להעניק את התואר".

ולסיום מוסיף השבועון ואומר: "ברחובות ירושלים מהלכים עשרות אישים, שתרמו להאדרת שמה של עירנו, לצביונה היהודי, לקדושתה, לחיי המעשה שבה, והם מתוסכלים, כמו שרבים מתושבי העיר, ששיקוליהם אינם פוליטיים, מסתובבים בהרגשה שהאות החשוב ביותר, מלבד אזרח הכבוד של העיר, מוענק לפוליטיקאים והם מעבירים אותו לפעיליהם התופסים תארים המגיעים לאחרים".

דפים בנושא:



© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר מה בירושלים 1994

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: כיכר ספרא 1, ירושלים (עיריית ירושלים (משנת 1993)) | רחוב גת 19, ירושלים (מועדון הגימלאים - קרית משה) | ארצות הברית | קבר אהרן הכהן ג’בל הרון, ירדן | רחוב שמריה 11, ירושלים (ישיבת הרעיון היהודי ומערכת "דרכה של תורה") | עמאן, ירדן (Raghadan Palace - ארמונו ומקום קבורתו של חוסיין מלך ירדן) | רחוב קרית משה, ירושלים (שיכון ההסתדרות קרית משה - רחוב גת) | רחוב הקבלן 45, ירושלים (מגורי הרב עובדיה יוסף)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2017 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.