מה עושים עם הציציות

הרב עובדיה יוסף גורס: להצניע את הציציות בתוך המכנסיים, ולא כמנהג הישיבות הליטאיות, שבן מתפארים התלמידים בציציותיהם. שלא לדבר על כך שציציות מתנפנפות לכל עבר, הן מסימני ההיכר של המתנחלים

הרב עובדיה יוסף, היושב על הגדר בקואליציה עם עבודה, פתח חזית חדשה, ביריבות המתנהלת עם היהדות החרדית הליטאית ובני הישיבות שבראשם עומד הרב אליעזר מנחם שך, לבין בני הישיבות הספרדיות הסרות למרותו.

מנהיג ש"ס, הרב יוסף, הורה לתמידי הישיבות הספרדיות להצניע את הציציות מתחת לבגדים ולא להיגרר אחרי אחיהם האשכנזים שבשנים האחרונות הקצינו ומוציאים את הציציות גם בצבא ובמשטרה. למנהג חדש זה התנגד בשעתו הרב א. חזן, לשעבר הרב הראשי של המשטרה. יתרה מזו, סימן ההיכר של "גוש אמונים" ומתנחלים הן: הכיפה הסרוגה, והציציות המזדנבות לפניהם ולאחוריהם.

יצויין, כי בישיבות הליטאיות באירופה לפני השואה הצניעו בחורי הישיבות את הציציות והכניסו אותן בתוך המכנסיים. בספרות התלמודית אין כמעט זכר וסימן להוציא את הציציות מחוץ למכנסיים, למען הדיוק ה "מגן אברהם" וכן ה "חפץ חיים" (הרב ישראל מאיר הכהן-פופקו מראדין), בספרו "משנה ברורה" על אורח חיים גורסים כי יש להוציא את הציציות בחוץ.

התחיל במצווה זו הרב צבי יהודה קוק ז"ל, ראש ישיבת מרכז הרב, ומחולל את "גוש אמונים" הרב יוסף שהורה לסרים למרותו להצניע את הציציות מסתמך על מקובלים ספרדיים שגורסים כי גם הציציות צריכות להיות מכונסות בתוך המכנסיים, אחרת זה נראה כיוהרה.

אחד מגדולי התורה של היהדות הספרדית בדורנו המנוח הרב עזרא עטייה ז"ל, אמר: שבן תורה ספרדי שמוציא את הציציות, יש לו לחוש, שמוציא לעז על הראשונים הספרדיים המקובלים ולכן אין לבני ספרד לשנות את מנהג אבותיהם ורבותיהם.

כולן יפות?

"מה, כל הבנות השומרוניות יפות הן"? הייתה השאלה הראשונה של נשיא מדינת ישראל [עזר ויצמן - א.ז], בקבלת הפנים שהנשיא הגיע לערב ההצדעה לקהילה השומרונית בישראל לציון מלאת 25 שנים לעיתון א.ב. ביטאון השומרונים בחולון.

את הנשיא קדמו את פניו עורכי העיתון בנימים צדקה ויפת הן רצון צדקה ושתי דיילות יפהפיות בושמה כהן ויפאור צדקה. לאחר מכן התקבל ע"י הכהן הגדול של השומרונים, יוסף בן אב-חסדה העבתאבי.

טקס ההצדעה נערך בחולון. ראש הממשלה יצחק רבין שיגר מכתב ברכה. נבצר ממנו להשתתף בטקס בשל נסיעתו לרבת עמון. בברכתו הוא מבטיח לשומרונים להמשיך ולקיים שותפות לימים יבואו, וכולו הערכה לדרך שבו שמרו על קיומם הפיסי והרוחני חרף אויבים ומתנכלים להם. יו"ר הכנסת שבח וייס גם הוא שיגר מכתב ברכה ואיחולים. ברכו, ראש העיר חולון, מוטי ששון, ממלא מקומו משה רינת, ראש המנהל האזרחי תת-אלוף גדי זוהר, שולמית כצנלסון מנהלת אולפן עקיבא המכונה "אחות הקהילה השומרונית", פרופ' דב נוי האוניברסיטה העברית, בת שבע בונה-תמיר (אוניברסיטה בתל-אביב), ישראל ליפל יועץ ראש הממשלה לענייני דתות, הנשיא לשעבר חיים הרצוג ומזכ"ל אגודת אליצור של המפד"ל זאב ברוורמן, אליו מסונפת קבוצת כדור סל השומרונית אליצור חי בחולון.
כן ברכו עורכי ה "א.ב." בנימים צדקה ויפת בן רצון צדקה. המנחה רונית צדקה ריתקה את הקהל בהנחיה מקצועית, את התכנית העשירה חברות הזמר השומרונית.

יהודי באונסק"ו

מינוי יהודי למנהל "אונסקו" בניו יורק, נתקבל בירושלים בסיפוק רב, ורואים בו שינוי עמדת אונסק"ו למדינת ישראל, עקב הסכם אוסלו והסכם השלום עם ירדן.

אונסקו, ארגון החינוך של האו"ם, מינה לאחרונה מנהל יהודי בניו-יורק, את חורחה וורטהיין מארגנטינה. אונסק"ו הייתה ידועה בפעילותה האנטישמית. ממשלת ארצות הברית הפסיקה בשנות ה-80 את הקצבתה הכספית לארגון זה, ולא חידשה אותו עד היום.

בשנים האחרונות עשה הארגון מאמצים גדולים לשינוי תדמיתו האנטישמית שנתקבל בעולם, ואף מינה בשנת 1987 מנהל כללי חדש שהחליף את הנהגת אונסק"ו הקודמת שהואשמה בפעילות אנטישמית כלפי יהודים וישראל. ובימים אלה, כאמור, מינתה אונסק"ו את היהודי וורטהיין למנהל הארגון בניו-יורק, בנסיון לשכנע את יהדות ארצות הברית כי שינה את גישתו נגד ישראל.

המנהל היהודי וורטהיין של אונסק"ו בניו-יורק, הצהיר כי אונסק"ו היה נתון ללחצי מדינות שונאי ישראל שבלחץ ובסיוע מדינות ערב הצליחו להטות את כף הארגון נגד ישראל. אולם בשנים האחרונות השתנו היחסים עם ישראל לטובה, ואנו תומכים בישראל המהווה שותף פעיל בארגון זה בשטחים רבים ומגוונים של פעילות אונסק"ו. וורטהיין הביע את תקוותו כי גם ארצות הברית תשנה את עמדתה ותחדש את תרומתה הכספית לארגון אונסק"ו.

הלימודים יימשכו

"למרות הקשיים בפניהם עומדת ההסתדרות הכללית כיום, לא תהיה פגיעה בנושא של לימודים והשתלמויות", הכריז חיים ממן, יו"ר האגף לחינוך ולתרבות במועצת פועלי ירושלים, בטקס פתיחת קורסי יחסי עובד-מעביד שהתקיים בימים אלה במרכז מרטין בובר שבקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים.

חיים ממן, אמר בין היתר: "המטרה העיקרית של ההסתדרות הכללית, היא, העובד כפרט, במציאות תעסוקתי הנתונה לשינויים ולחידושים בלתי פוסקים, מהווה ההסתדרות גורם מרכזי ומוביל בכל הקשור להשכלת עובדים ולהשתלמות מקצועית. עובדה זו מחזקת הלכה למעשה את גישתה של ההסתדרות בכלל ומועצת פועלי ירושלים בפרט.

ועוד הוסיף חיים ממן ואמר: "הביקוש ללימודים הולך וגדל משנה לשנה, מה שמעיד על הצלחתם המתמשכת של הקורסים והתאמת החומר הנלמד בהם לצרכים הייעודיים של כל מגזרי התעסוקה. בהתאם לאתגרים ולדרישות שמציב בפנינו עולם התעסוקה על היבטיו השונים". הוא פירט, כי בין הנושאים הנלמדים כגון: דיני עבודה, כלכלה, זכויות וחובות בביטוח לאומי, שובצו בתכנית נושאים יחודיים כמו ניהול משא ומתן, סדנאות לתקשורת בינאישיות.

חיים ממן ציין, כי האגף לחינוך ותרבות במועצת פועלי ירושלים, מקיים בכל שנה חמישה קורסים מהם שניים בשעות הערב, קורסי הערב (שלבים א-ב) מתקיימים בבית מועצת פועלי ירושלים בשיתוף הוועד הפועל של ההסתדרות, במיוחד עבור, מי , שנוח לו ללמוד בשעות אחה"צ. בקורסים לומדים 500 ירושלמים, מהם בקורסי הבוקר שמתקיימים בשיתוף מרכז מרטין בובר שבאוניברסיטה שעל הר הצופים.